אם וכאשר יחליט מר
אריה דרעי לגשת לבחירות - ועוד ברשימה עצמאית, טוב יהיה אם הציבור - ובמיוחד אלה שבשמם האריה נוא(ה)ם, ידעו את האמת על האיש ועל המחלוקת שלו עם שס בכל האמור והנוגע לעובדות.
באמצע שנות ה-90 ישבתי למו"מ על הקמת עיתון חרדי עצמאי עם קבלן בניין ידוע שהיה אז מתומכי
דוד לוי. הפגישה הייתה ב"מגדלי דיזנגוף" בת"א והקבלן נטה לשמוע בעניין הנדון. לפתע אותו קבלן נימלך בדעתו והסביר לי כי "החרדים הם העתיד - אני עלול להפסיד אם אתערב בעניין".
באותם ימים ר' מאיר פורוש היה סגן שר השיכון ולרגע חשבתי שהקבלן חושש ממנו, אך הלה צחק ופלט כי "טלפון אחד והוא מתייצב אצלי כמו חייל ממושמע"! הבטתי בו וציפיתי לתשובה מיהו האיש שממנו הוא חושש. התשובה לא איחרה לבוא: "אריה דרעי! זהו הכוכב העולה, הוא יהפוך את שס ממפלגה חרדית למפלגה כללית עם אשכנזים רבים ולא כמוכם, אלא כמוני. אריה ישנה את המפה הפוליטית ו
הרב עובדיה הוא רק אמצעי לכך". הבטתי בו והוא חייך. כבר קודם לכן הגיעו אלי "ריקושטים" בעניין, אבל הפעם זה היה רשמי: דרעי משתמש בספרדים ובחרדים רק כאמצעי לעלות את עצמו למעלה ותו-לא. ביטויים אנכרוניסטים כ"דפוקים" היו בפיו רק כלזות שפתיים ותו-לא, כדי שהבוחרים הספרדים יבחרו בו.
"הספרדים הם רגשיים ולא שכליים"
אם דרעי היה יכול להיוולד מחדש הוא היה בוחר להיוולד אשכנזי, ובמיוחד חילוני. ספרדי וחרדי היו האפשרויות הרחוקות יותר בבחירה האישית שלו. לאחר בחירות 1996 הוזמנתי אליו כדי להתמנות לדובר שס. אני זוכר היטב כיצד הפגין הלה זלזול בתקשורת החרדית, כיצד שיבח שבחר בעשרה "יס-מנים" ספרדים ופיזר את הרבנים הביתה. כששוחחנו על חלוקת "השמן הקדוש" לבוחרים עם חתימת הרב כדורי הוא חייך את חיוכו ה"ממזרי"- גזעני, כי "אין מה לעשות, הספרדים הם רגשיים ולא שכליים. הצלחנו בטריק, ניסינו את ה"טריק" מספר חודשים לפני כן אצל הספרדים במישור אדומים.זהו הספרדי איתו צריך לעבוד ריגשית.
את העיתון "יום ליום" הוא לא הקים כדי ש"ליהדות ספרד יהיה כלי ביטוי "אלא כדי לבנות מקור תעסוקה לעיתונאים חילוניים ומן העיתונות הכללית כפאר לי שחר, מנחם רהט, אברהם רותם ( העורך דאז) שהללו יתפרנסו ממנו ואח"כ יכתבו עליו טובות בעיתונות הכללית ובמיוחד כאשר נירדף שם בגלל משפטו. את שומרי ראשו האשכנזים - יום טוב רובין וצביק'ה יעקובסון העמיד בראשות העיתון. לספרדים דאז לא היה זכר במערכת העיתון.
דרעי סוגד לאשכנזים
סגידתו של דרעי לאשכנזים איננה רק בשל אינטרסים או מאבקי כוח אלא זו סגידה תרבותית ממש עם בוז לספרדים שאותם הוא רואה רק מתוך משקפת אלקטורלית. האיש הזה הטיל טרור כשהיה יו"ר שס. לפיד הינוקא עוד יכול לקחת אצלו שיעורים בדיקטטורה פוליטית-מפלגתית. אפילו מנקת השירותים במשרדים הכפופים לשס לא ניבחרה בלי אישורו. כשכבר התקיימו "ישיבות הנהלה" זה היה "בשביל הפרוטוקול בלבד" והוא עבר מנושא לנושא באמירת "וויטר" ("הלאה") באידיש עסיסית ואפילו לא הביט בנוכחים. ידועה לכל הייתה שאיפתו השחצנית מהמקטרת כישב עם מאן-דהוא ולא הביט בפניו.
כל עוזריו היו אשכנזים ורק אלי ישי מונה למזכ"ל שס בהתערבות הרב
עובדיה יוסף, שדרש "מזכ"ל ספרדי לשס". היו סביבו - כדבורים מסביב לדבש, האב והבן ווינברג, האחים רייך מחסידות צאנז, אליעזר קיין וביתו (המזכירה הראשית) וכמובן יוסי שווינגר וצביקה יעקובסון האגדיים לצד יום טוב רובין וחיים וויס.
אריה דרעי עבד קשה כמנכ"ל - ואח"כ כשר הפנים, אבל לא בחינם. עוזריו - שווינגר ויעקובסון, מידרו את הרבנים הספרדים והכניסו לאריה את הרבנים האשכנזים שעם מוסדותיהם "אפשר היה להסתדר". דווקא הספרדים לא הסכימו ל"דילים" או "להסתדר באחוזים" ולכן נותרו תמיד מלקטים כמלקטי הפרורים. על דברי תורה וכו' התפלפל דרעי בנימוס ובסגידה עם הרבנים האשכנזים אך את הספרדים השפיל. רבנים ספרדים - שהיו עטרת שס כיצחק פרץ ויוסף עזרן, נידחקו והושלכו ממנו בבוז ועזרן המנוח עוד היה קורבן לאיומים על חייו כשפרש משס עקב התחברותה למרצ בבחירות להסתדרות.
כשיצחק רבין רצה למנות פנחסי לשר הדות הרי שאריה התערב ואמר לרבין כי "בשבילו מספיק להיות סגן שר - שר ספרדי משס יש רק אחד וזה אני". אפילו ברב עובדיה הוא פגע בדיבורו ועם חבריו האשכנזים - קיין, רייך, וויס הוא כינה אותו ה"זקן" (במיוחד בפרשת אוליפנט).
לשני מקרים פוליטיים-של השפלת ספרדים, הייתי עד אישית. כשנערכו הבחירות הראשונות לעיריית ביתר היו לשס סיכווים לזכות. דרעי דאג לסלק את המועמד הספרדי המוביל - הרב איפרגן, מהדרך ולמנות במקומו איש אפור בשם דירהאם. מדירהם אריה רק צחק והתעלל ואח"כ הסביר לרב עובדיה כי "לספרדים איו עדיין מועמדים מתאימים". אי-לכך תמך דרעי במועמד גרלי'ץ (לימים ראש העיר)ולקרובים לו שלו מביתר הורה להצביע לו ו"לא לקונדס דירהאם".
סיפור אחר אירע במחצית השנייה של שנות ה-90' כאשר בעימנואל כיהן ראש עיר ספרדי בשם שמואל לנז'ה. האחרון קבע פגישת עזרה לישובו המרוד עם אריה דרעי- שעדיין היה ה"איש החזק במשרד הפנים". לא רק שאריה הותיר את לנז'ה בודד במזנון הכנסת אלא שבאותם רגעים ממש פגש במשרדו בי"ם ראשי מועצות מוניציפאליות אשכנזים-חילוניים שקבעו עימו פגישה "מהיום להיום". לנז'ה חזר הביתה מושפל וכעבור מספר חודשים התפטר ועזב בכלל את עמנואל.
ההתעמרות הגדולה בספרדים החרדים
אבל את ההתעמרות הגדולה ביותר בספרדים החרדים ראיתי בראשית שנות ה-90' בעיר קריית ספר. העיר הזו הוקמה בימים שדרעי היה הכל יכול במשרד הפנים והוא זה שהעניק את כל העזרה להקמת העיר החרדית - אשכנזית-ליטאית הזו. יזמייה - ארנפרויד, שרייבר וטיקוצינסקי, לחצו יפה את ידו של דרעי ואף רחצו אותה "כמו שצריך". האיש שניהל את העיר היה יוסי שווינגר, ה"פודל" האשכנזי של דרעי. ואז פרצה פרשת האפליה נגד הספרדים של שס בעיר והניסיון לעקור פיסית ממש את לווינו של הגר"ע יוסף.
יצאתי לעיר החדשה כשליח העיתונים ה"מחנה החרדי" ו"יום השישי" גדעון הכהן - היום סגן ראש העיר, קיבל את פני והביא אותי למקלט שבו הסתתרו הספרדים משס כדי לשפוך לפני את סבלם מהגזענות הליטאית בעיר שכללה בין השאר אי קבלת ילדי שס לת"תים, ביזוי נשים ספרדיות כ"נחותות" ע"י הליטאיות - בכיכרה של עיר, יריקות על ספרדים בוגרים משס ע"י ינוקות של הליטאים וכמובן ניסיונות חוזרים ונשנים לעקור את הלווין של הגר"ע יוסף. גם הרב הספרדי יצחק שושן עמד אז לצד הליטאים. לאחר שפוצצתי את הפרשה עטה ה"תנועה לזכויות האזרח" על הפרשה פנינו לאריה דרעי אך הוא מילה פיו מים.
הוכחנו לו (אני וגדעון הכהן) כי לאוירת טרור זו אחראיים חבריו היזמים ועימם יוסי שווינגר אך אריה כמובן התחמק ונתן לספרדים להנמק שם תחת הגזענות הליטאית שבראשה עמדו חבריו ל"עסקים". הנושא הגיע לגר"ע יוסף והוא הבטיח לנו כי "אני אנער את דרעי, זו לא פעם ראשונה שהוא תומך באשכנזים נגד הספרדים. לא בשביל זה הקמנו את שס". בלית ברירה הסכים הגר"ע יוסף שנשתף פעולה עם ה"תנועה לזכויות האזרח" מהשמאל, וכך -דרך העיתונות וה"תנועה לזכויות האזרח" נרגעה מעט הפרשה.
מתחזה לספרדי מקצועי
סיפור יפה שמעתי באותם ימים מ
ישראל אייכלר. בסוף שנות ה-80 נסע אריה למצרים בראש משלחת עיתונאים שרק חילונים היו בה. אייכלר אמר לו אח"כ כי "יבוא היום שאנחנו - העיתונאים החרדים, ננקה לך את הדם שישפכו לך אלה שנסעו איתך למצרים". אריה שאל "על איזה פרשה אתה מדבר"? ואייכלר ענה לו- " אני לא יודעי אבל אתה בטח יודע".
אינני איש שס ובודאי שלא אצביע עבורם, וביקורתי עליהם ידועה וכתובה באופן קבוע אבל אני חייב להיות כן ואמיתי כאשר מישהו מתחזה ל"ספרדי מקצועי". את השכלתי האקדמאית והתורתית אני חייב לבני עדות המזרח ועימם לחמתי וגדלתי. אריה דרעי הוא עבור אלה - הלוחמים באמת לשיויון עדתי (ועוד מקרב הספרדים החרדים) האויב הגדול ביותר של הלוחמה בגזענות האשכנזית ועבורו הדת , הספרדים ובמיוחד שס היו תמיד אמצעי כ"קרדום לחפור בו" ותו לא.
