מה לעשות שכולם רוצים צדק?

התקשר אלי חבר: "אני מזועזע. מאז הבוקר, כאשר קראתי על פסק דין של בית הדין, שאישר את פיטוריה של עובדת בכירה ברמת השרון. היא פוטרה... מכיוון שהקפידה לשמור על החוק". העובדת, עו"ד איילת שושני ג'ינו, דרשה מאחותו של ראש העיר רמת השרון לפנות נכס עירוני שהחזיקה לא כחוק. התוצאה - התנכלות של ראש העיר עד פיטוריה. "מאוד מוזר שבית המשפט אישר את פיטורי העובדת ולא החזיר אותה לעבודה. בנוסח 'שאת צודקת, אבל מפוטרת'. בית המשפט קבע את זה!", אמר חברי נעלב.

נזכרתי בשיעור הראשון במבוא למשפט, שלמדתי אצל נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב דאז, זאב צלטנר ז"ל: "בית המשפט לא עושה צדק. בית המשפט עושה חוק".

הייתי סטודנט צעיר ותמים ולא הבנתי בתחילה את משמעות המשפט הכל-כך החלטי. כעבור זמן לא רב, כעתונאי, ראיתי איך השופט צלטנר מפעיל בחוכמתו את החוק. לא תמיד את הצדק, כי לא תמיד אפשר להפעיל את הצדק. זה היה שנים רבות לפני שפרסומאי המציא את הסיסמא "הייה חכם. אל תהיה צודק".

לא קבלתי הסמכה מאף שופט להיות סניגור לשופטים ואין לי סמכות להסביר פסקי דין, שבציבור מתקבלים במורת רוח. אבל היו לי בעבר הזדמנויות אחדות לשוחח עם שופטים בלשכותיהם אחרי שפסקו את פסקם ויכולנו, העתונאים, להקשות ולשאול ולקבל תשובות. ראינו שחוכמת השופטים עולה, בדרך כלל על חוכמת ההמון.

כאשר באנו לשאול והשופט הבהיר לנו את הדברים, בליווי דוגמאות והסברים, ראינו שלא תמיד יכול השופט לעשות צדק. אשתמש במקרה של איילת שושני ג'ינו כדוגמה. היא הגישה תביעה לפינוי נכס מסחרי, שהוחזק בניגוד לחוק על-ידי אחותו של ראש העיר. אינני מכיר את פרטי המקרה, את העובדת המפוטרת ואת ראש העירייה המפטר ואף לא את השופט. אבל התמונה נראית לי אחרת מכפי שהמבקרים דורשי הצדק רואים אותה. ואני מדגיש שאינני מייצג אף צד בפרשה זו, אלא מביע את דעתי בלבד ואינני מהסס להיות בודד בדעתי זו.

השופט קבע בהחלטתו שהתובעת צודקת, אך לא החזירה לתפקידה. מדוע? למעשה, השופט לא יוכל להמשיך לטפל במקרה לאחר תום הדיון. השופט לא יבוא לעירייה כל יום או כל שבוע כדי לראות שלא מתנכלים לעו"ד ג'ינו. השופט גם לא ישלח משטרה כדי לעשות צדק. השופט ידע, שידיו קצרות.

החזרת העובדת לעבודתה לא תפטור את הבעיה, בעירייה התנכלו לעורכת הדין איילת שושני ג'ינו ויתנכלו לה גם בעתיד. שם יושבים ראש העירייה, שביזה את בית המשפט, ראש ועד העובדים שהמציא תלונות שלא היו. הם ימשיכו לעשות את מעשיהם וחייה לא יהיו חיים.

אז השופט מיכאל שפיצר עשה שני דברים חשובים: הוא חייב את העירייה לשלם לעובדת המפוטרת כחצי מיליון שקלים פיצויים וכן חייב את ראש העיר לשלם לה מכיסו 25 אלף שקלים כהשתתפות בהוצאות המשפט. לא דברים בעלמא אלה.

אבל, בעיני, חשובים אף יותר דבריו של השופט בפסק הדין כי ג'ינו פוטרה שלא כדין, מתוך שיקולים זרים של ראש העיר, יצחק רוכברגר. דבריו מכוונים אל תושבי רמת השרון: האם אתם רוצים אדם כזה בראש העירייה? שלטון דמוקרטי ניתן לבוחרים כדי שישתמשו בפתק ביום בחירה, לא כדי שיצקצקו בשפתיים בקריאת עיתון או בצפיה בטלוויזיה.

האזרחים, שמבקשים "צדק", אך בוחרים לשלטון אנשים לא הגונים - אין כוונתי לרמת השרון דווקא - הם שמקבלים את השלטון המושחת. אזרחים אלה הם אנחנו.