חיילת בשם
ענת קם זינבה מפיקוד מרכז אלפי מסמכים מסווגים. הם הגיעו לידיו של עיתונאי הארץ
אורי בלאו. החיילת נעצרה ונשפטה (במסגרת עסקת טיעון) לשנים ארוכות של מאסר בכלא.
אורי בלאו ברח מן הארץ והגיע להסכם עם רשויות אכיפת החוק: הוא ישיב את המסמכים, לא יסגיר את מקורותיו, מחשבו יושמד והמדינה תרכוש עבורו מחשב חדש.
בלאו השיב 50 מסמכים, חזר לארץ ואז התברר למרבה החשד שהוא עבד על הרשויות והשיב רק חלק זעיר מהמסמכים שהועברו אליו. טוענת הפרקליטות: "פוטנציאל הנזק בהחזקת מסמכים אלה היה עצום, וחשיפתם עלולה לסכן את בטחון המדינה ואת חייהם של חיילי צה"ל, מכיוון שמדובר במסמכים הכוללים סיכומי דיונים, פרישת כוחות ועוד... המסמכים הוחזקו במחשבו של בלאו ובמיקומים נוספים, ולפי היועץ המשפטי המסמכים בהיקף שכזה לא נועדו לפרסום עיתונאי
בתום לב. בלאו מסר לידי השב"כ רק 50 מסמכים מבין כ-1,800 מאלה שהחזיק בידיו. רק לאחר מעצרה של קם התברר מספר המסמכים והעובדה שהפר את ההסכם שנחתם עמו".
האם דמו של עיתונאי סמוק יותר?
וכמובן, היועץ המשפטי לממשלה מחליט באורח מאד ברור להגיש נגדו כתב אישום, חמור. מילא ניסו לעצום עיין במסגרת הסכם לצמצום הנזקים, אך משדרך בשתי רגליו על ההסכם, ולא השיב את המסמכים תוך שהוא מעקר את ההסכם, למה הוא זכאי יותר מענת קם? האם היא תירקב בכלא והוא ישתה קפה ברוטשילד? האם דמו של עיתונאי סמוק יותר?
ואז קמה עדת כלבי השמירה שלנו, הכתבים לענייני ביטחון, ומציגים בפנינו את ריקנותם המוגמרת. וכך כותבים כלבי השמירה שלנו:
-
"גילוי דעת". אנו, הפרשנים הצבאיים של כלי התקשורת היומיים בישראל, מוטרדים מאד מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד העיתונאי אורי בלאו. כמי שמסקרים את מערכת הביטחון מזה עשרות שנים אנו עוסקים מדי יום באיסוף ידיעות המוגדרות "סודיות".
גם אם חרג בלאו מסיכומים שהושגו איתו ונהג שלא כשורה או בחוסר תום לב, הרי שכתב האישום שהגיש היועץ המשפטי לממשלה באשמת החזקת ידיעות סודיות הוא חציית קו אדום המהווה תקדים מסוכן לחופש העיתונות בישראל. אנו מזהירים מפני תקדים משפטי שעלול להפוך כל עיתונאי לעבריין בפוטנציה, או לחלופין: להשתיק את התקשורת, להפוך את מערכת הביטחון לאטומה וחסינה מביקורת, ובמשתמע – לפגוע בדמוקרטיה.
רוני דניאל (פרשן צבאי, ערוץ 2), אלון בן-דוד (פרשן צבאי, ערוץ 10),
כרמלה מנשה (פרשנית צבאית,
קול ישראל), יואב לימור (פרשן צבאי, ישראל היום), עפר שלח (פרשן צבאי,
מעריב), אלכס פישמן (פרשן צבאי,
ידיעות אחרונות), רון בן-ישי (פרשן צבאי ynet) )
אם זה גילוי של דעת, אנחנו בלומפילד. זהו גילוי של נבערות, גילוי של אגו מנופח, גילוי של ציפייה מצד כלבי השמירה שלנו להיות מורמים מעם Untouchable. הם יעשו מה בראש שלהם ואנחנו נגיד כן. עיתונות שלילית ומסוכנת שכזו, המעודדת את הפשיעה - ראוי וחובה להשתיק.
ומי שחשב לרגע שהודברו המגפות בקרב כלבי השמירה, מבין כעת שטעה טעות גסה.
