מי שמסיבה זו או אחרת לא יודע או, שמסיבה זו או אחרת שכח, ב-4 ביולי 2002, כעשרה חודשים לאחר 9.11, הייתה ההתקפה הראשונה של הג'יהאד האיסלאמי על אנשים חפים מפשע התקיים בלוס אנג'לס, קליפורניה.
ב-4 ביולי 2002, בשעה 11:20 בבקר, חישאם מוחמד חדאיית, מוסלמי ממוצא מצרי בן 41, שגר באוראנג' קאונטי, דרומית ללוס אנג'לס, קליפורניה, ונשא אקדח גלוק 45 קליבר חצי אוטומטי, אקדח 9 מ"מ וסכין 6 אינץ', ירה ב-והרג את ויקטוריה 'ויקי' חן, בת ה-25 שעבדה כסוכנת כרטיסים בדלפק אל-על, חברת התעופה הלאומית של מדינת ישראל, בבניין נמל התעופה הבינלאומי ברדלי, לוס אנג'לס. לאחר מכן הוא פתח באש על כ-80-או-90 איש שהמתינו בתור לטיסת אל-על מספר 106 לטורונטו, עם ייעוד סופי תל אביב, והרג את יעקב אמינוב בן ה-46 ופצע ארבעה אנשים. בסופו של דבר חדאיית נורה למוות על-ידי חיים ספיר, המאבטח של אל-על.
לאחר הפיגוע, כאשר המשטרה ערכה חיפוש בדירתו של חדאיית, הם מצאו שלט מודבק על הדלת שאמר: "קרא את הקוראן".
האפביאי הגיע למסקנה שהפיגוע היה מעשה טרור, אם כי היורה פעל לבדו. בספטמבר 2002, החוקרים הפדרליים הגיעו למסקנה שחדאיית קיווה להשפיע על מדיניות הממשל האמריקני לטובת הערבים-הפלשתינים, וכי האירוע היה מעשה טרור.
ויקי חן עבדה בחברת אל-על חודשיים בלבד; היא בירכה וסייעה לנוסעי מחלקת העסקים. עמיתים לעבודה אמרו שלויקי היה כישרון לדאוג לאנשים ובעיותיהם עם חיוך תמידי. למחרת ארוסה היה אמור לבקש את ידה באופן רשמי באירוע משפחתי.
ויקטוריה חן נקברה בלוס אנג'לס והותירה מאחריה את הוריה השכולים, אבינועם 'אבי' ורחל, ואחיו הצעיר אודי.
חגיגות ה-4 ביולי מתחילות עם טכס זיכרון
כמו בכל שנה, לאלו שזוכרים את מעשה הטרור הג'יהדי-איסלאמי זה, חגיגות ה-4 ביולי מתחילות עם טכס זיכרון לויקי חן, יעקב אמינוב והפיגוע הנורא. בדיוק בשעה 11:20 בבוקר, בעת שעומדים לידי שלט האבן לזכרה של ויקי, הנמצא בחצר קטנה בצדו של בניין התעופה הבינלאומי ברדלי ב-אל-איי-אקס, הנוכחים מורידים את ראשם לרגע של דממה לזכר החפים מפשע שחייהם נקטעו קצרות.
בשל עבודתם החרוצה וכוח השפעתם של אבי, אביה של ויקי חן, אורלי הלוי, צלמת מקצועית, פעילה בקהילה וחברה קרובה של משפחת חן, וסקוט ג'ייקובס, מחדשות שידור דמוקרטיה, בניגוד לשנים קודמות, השנה הגיעו אנשי התקשורת במלוא עוצמתם כדי לכסות את טקס הזיכרון.
התקפת הטרור על אל-על:
טקס האזכרה ליום השנה ה-10
סקוט ג 'ייקובס הנחתה את הטקס. דני גדות, הקונסול לעניינים קונסולריים בקונסוליה הכללית של ישראל בלוס אנג'לס, אמר בדבריו שכל בני האדם חייבים להיתאחד כנגד הטרור. קלאוס בנעמי-האקל, שהיה מנהל דלפק אל-על והבוס של ויקי דאז הזכיר את ויקי ולא יכול היה לעצור את דמעותיו.
אמאני מוסטפה, מוסלמית לשעבר, כופרת, שנמלטה מהדיכוי במצרים לארץ החופש, ארצות הברית של אמריקה, וכיום עובדת ברשת 'מישן אוף מיניסטריס' המשדרת למוסלמים ברחבי העולם את האמת על האיסלאם, גם נשאה נאום מחווה שבו היא אמרה שהאהבה מנצחת שנאה ופחד, שנאה ופחד שהאיסלאם בקלות רבה כל כך מראה שיש לו והאהבה שכל כך חסרה לו. גב 'מוסטפה גם ציינה שמאז 9.11 מעל ל-19,000 התקפות קטלניות על-ידי מוסלמים התרחשו.
נרצחה משום שהייתה יהודיה
בעשר השנים האחרונות משפחה חן נתקלה במכשולים רבים עד שממשלת ישראל סוף סוף הכירה בויקי רשמית כקורבן טרור. אבי חן הקדיש את רוב עשר השנים האחרונות כדי לגלות את המניעים למעשה הטרור של חדאיית, והיעילות, או חוסר, של ה-אפ-בי-אי ואנשי הביטחון של נמל התעופה שיכלו למנוע את מעשה הטרור הזה; ישנן עדויות גוברות שהן לא לטובת כוחות הביטחון הללו.
ביום זה, 4 ביולי לפני 236 שנים, קבוצה של כ-50 גברים התכנסו למה שיהיה אחד המפגשים החשובים ביותר של כל הזמנים. הם בילו חודשים בשיחות ושבועות בדיונים להגיע לרגע הזה. בהצבעה שיהיה לה השלכות מוניומנטליות, ב-2 ביולי 1776 הקונגרס הקונטיננטלי החליט שהמושבות האמריקניות יכריזו על עצמאותם מבריטניה.
יומיים לאחר מכן, הצהרת העצמאות של ארצות הברית נחתמה. לאחר מכן, ג'ון אדמס כתב לאשתו: "היום השני של יולי, 1776, יהיה העידן הזכור ביותר בהיסטוריה של אמריקה. אני נוטה להאמין שדורות לאחר מכן יחגגו יום נהדר זה. זה צריך להיות מונצח כיום של גאולה, על-ידי פעולות רציניות של דבקות באמונה בבורא. זה צריך להיות מכובד בפאר ובמצעד, עם הופעות, משחקים, ספורט, אקדחים, פעמונים, מדורות, ותאורות, מקצה אחד של היבשת לשני, מרגע זה ואילך לנצח ויותר."
ג'ון אדמס בהחלט צדק שהעצמאות של ארצות הברית יהיה יום ששווה לחגוג לאורך שנים רבות. אך מאז 2002 ואילך, משפחת חן הושמה במצב שחגיגת עצמאותה של אמריקה מעורבת עם רגשות של עצב רב.
אני ממשיכה לטעון שאנחנו חיים בעידן של אבסורדיות. אנחנו הרשנו לעצמנו לקבל את האיסלאם כפי שהוא, אידיאולוגיה פוליטית רצחנית, ואנחנו אימצנו עמדת הגנה כנגדו, במקום להביס אותו.
אני גם טוענת שיש קוד ייחודי של קיום מקביל בין ארה"ב וישראל.
ויקי נרצחה באותו יום שהאמריקנים חוגגים את עצמאותה של אמריקה והקמת מדינה שמאמינה באומה אחת שלמה תחת השגחת אלוקים, בלתי ניתנת לחלוקה, עם חירות וצדק לכל. חישאם מוחמד חדאיית לא האמין בעקרונות האמריקנים; הוא האמין בקוראן שמלמד שנאה ליהודים ואחרים שאינם מוסלמים, והוא פעל על-פי העקרונות המעוותות הללו.
לחדאיית היו קשרים לקבוצת ג'יהד מיצרית איסלאמית-מיליטנטית. אחת מהקבוצות האיסלאמיות-מיליטנטיות האלה היא האחים המוסלמים שסימלה הוא בצבע ירוק ובתוכו הקוראן ושתי חרבות חדות. בשנת 2005 הם פרסמו את מפת העולם שבמרכזה אזור ירוק, צבע האיסלאם, ומתחתה הכותרת: "בעד מאה שנים," עם שדה ירוק לחלוטין.
אז בואו נחבר את הנקודות. חסידיו של האיסלאם מטרתם להרוג אמריקנים, כפי שראינו ב-9.11 ורוצים לכבוש את העולם. הם רוצים להרוג יהודים, כפי שאנו רואים מהרצח של ויקי ואינספור קורבנות ישראלים-יהודים של הטרור האיסלאמי.
ב-4 ביולי אנא נזכור שבמה שאנחנו מאמינים היא החירות; אנא נזכור שויקי חן ויעקב אמינוב נרצחו משום שהיו יהודים; ואנא בל נשכח ונעמוד לצד המשפחה האבלה, רחל, אבי ואודי חן.
יהיה זכרה של ויקי ברוך.
