ערב יום הכיפורים הוא זמן טוב להרהורים וכמו יהודים רבים גם אני מקדיש זמן להרהר בשנה שחלפה ומשתף אתכם בכמה מהרהורי.
על ההסתה בימים אלה מופעל מכבש פסיכולוגי כבד על ציבור נאמני ארץ ישראל, הוא מלווה בטרור תקשורתי אשר מסמן בתווית "הסתה" כל מאמר, כל מילה, וכל כרוז שמפורסם כנגד מדיניות הממשלה או זה העומד בראשה.
בתקשורת, הימין תמיד "קיצוני", "מתלהם", "מאיים", "מסית" ואילו השמאל הוא ה"הגיוני", "בעל שאר רוח", ביטויים קשים מהשמאל יהיו תמיד בגדר "חופש ביטוי" ולעולם לא יכונו הסתה או שמאל קיצוני.
כאשר השוותה נדיה מטר את מכתב הגירוש שמכין "ראש מנהלת ההינתקות", יונתן בשיא, למכתב שהוציא היודנראט בברלין, הזדעזעה התקשורת, ומגוחכת יותר הייתה תגובת פוליטיקאים חסרי בינה אשר מיהרו לדרוש להעמיד אותה לדין על הסתה או להודיע כי נדיה תיחקר במשטרה לפני יום הכיפורים.
האם קראו הם את מכתב היודנראט? אני ממליץ לכולכם לקרוא אותו מתוך גנזך "יד ושם", ותשפטו אתם אם הייתה כאן הסתה:
www.yadvashem.org.il/odot_pdf/microsoft%20word-%202261.pdf האם אסור כבר להביא דוגמאות מהשואה שעברה על עמינו? אולי נלמד משהו?
ירון לונדון כותב בהתחסדות "אם מביאים את היודנראט אז שלא נתפלא אם יכנו את צה"ל -"וורמאכט". איפה היה ירון לונדון וחבריו הזועקים "הסתה"! כאשר "הכוהן הגדול" של השמאל הקיצוני, פרופ' ליבוביץ', כינה את חיילי צה"ל "יודו-נאצים" או כשפרופ' צימרמן כינה את ילדי חברון - "היטלר יוגענט" ?!
כשמשה יוגב צועק במר ליבו כי "אם יהרסו עם דחפור את בית הכנסת הקרוי על שם הוריו בעצמונה, זכותו לעלות עם דחפור על חוות השקמים" זו הסתה.
אבל כשח"כ אבשלום וילן מתראיין ללא חשש ואומר "צריך יהיה לסחוט את ההדק, לאט, באחריות, בקור רוח ובשכל", זו אינה הסתה לרצח?
כשידידו ה"עיתונאי" גדעון ספירו כתב "... האם זה אינו מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות נקבל הסכם שלום ...? (כוונתו הייתה אם לא הבנתם, לארונות מתים של מתנחלים). על תלונתי ליועץ המשפטי בעניין זה ענתה לי טליה ששון כי אמנם דברי ספירו מקוממים אבל הוא לא עבר עבירה במסגרת חופש הביטוי. (!)
על מה נזעקו כולם כשבגילוי דעת שנחתם על-ידי 185 אישי ציבור טענו כי עקירת יהודים מבתיהם הוא פשע כנגד האנושות, עד כי היועץ המשפטי הזמין את חברי מועצת יש"ע לקבוע כללי התבטאות. ויש כבר רמיזות על מעצרים מנהליים. האם חופש הביטוי הוא חופש רק לשמאל?
את הימין מאשימים בהסתה למלחמת אחים, כאשר בעצם, גילוי הדעת מבקש להתריע מפני הסכנה ולמנוע מלחמת אחים. זו הסתה? אבל כאשר משה נגבי, שמאלן ידוע ומשמש כפרשן משפטי ברדיו אמר (בהתייחסו לאפשרות של טרנספר לערבים) "יכול להיות מצב שבו אומר שלא שווה יותר לקיים את החברה הזו, במצב כזה מלחמת אזרחים לא תפחיד אותי". קוראים יקרים - זה מותר, זהו חופש ביטוי, כי את זה אמר איש שמאל!
בהפגנה נגד עקירת יהודים נראה שלט "הדיקטטור". זה הוגדר כ"הסתה" ומיד הגבירו את האבטחה על ראש הממשלה. אבל כשהונפו שלטים בהפגנת השמאל הקיצוני בכיסופים (21.5.04), ועליהם נכתב: "שרון - מופז - יעלון פושעי מלחמה - רוצחים", האם שמעתם מישהו יוצא כנגדם או מזמין אותם לחקירה באשמת הסתה לרצח משולש?
לסיום הקטע הזה, האם שאלתם עצמכם איך לא נענש ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון על טיפוח פרובוקטורים ומפיצי הסתה נגד המחנה הלאומי ובראשם אבישי רביב, שלא היססו להפיץ תמונת ראש הממשלה, יצחק רבין, בלבוש קצין נאצי ולהטיל האשמה על הימין. עד היום, גם אחרי שאבישי רביב הודה בהסתה לא שילמו כרמי גילון וידידיו על כך.
על הדמוקרטיה ראש הממשלה דוחף את תוכנית ההינתקות תוך רמיסה גסה, בוטה ומכוערת של ערכי דמוקרטיה והכרעת הרוב. פעמיים הוא הפר בחוצפה הרסנית את החלטות הרוב במפלגתו. זאת לאחר שלפני המשאל בליכוד התחייב בפומבי ובמפורש לקבל ולכבד את החלטת הרוב. מעניינת אך לא מפתיעה הייתה תגובת עיתון "הארץ" המתיימר להיות עיתון השומר על ערכי הדמוקרטיה בה נכתב: "אכן היה מקום להתקומם כנגד העבירות הקשות של שרון על כללי הדמוקרטיה, אלמלא היה מדובר בעבירות שנעשו כדי לקדם את ההינתקות, זאת בגלל חשיבותה הרבה".
כלומר, קוראים יקרים, ההינתקות חשובה מהדמוקרטיה??
שימו יד על הלב, האם נזעקתם כשהסכמי אוסלו הוגנבו לארצנו? האם לא עצמתם עין, מילא אתם, אבל איפה הייתה התקשורת "כלב השמירה של הדמוקרטיה" כאשר מול עינינו התרחשה שערוריית הענק שבקניית ההצבעה על הסכמי אוסלו בכנסת? הצבעה שזכתה ל"רוב" על-ידי קניית חבר הכנסת אלכס גולדפרב והענקת המיצובישי המפורסמת למי שהפך לסגן שר תמורת העברת תמיכתו מהימין לשמאל, כמו שעשה גם חברו גונן שגב שקיבל אתנן בדמות תיק שר בממשלה.
להכריע הכרעה כה חשובה ושנוייה במחלוקת קיצונית, פוליטית, דתית, רגשית, מדינית, צבאית והסטורית בדרך המגונה הזאת, היה מעשה נורא. דמוקרטי רק בשם, לא ברוח, לא באמת. ואז מצויידים בהחלטה המוכתמת הזאת, באו אל נאמני ארץ ישראל ואמרו להם: "זו דמוקרטיה ועליכם לכבד אותה". מה הפלא שהמילה "דמוקרטיה" הפכה לנלעגת בעיני רוב הציבור.
הינתקות - מה יצא לנו מזה? האם לא כדאי לעצור לרגע את "חגיגות ההינתקות" ולשאול ברצינות מה יצא לנו מזה? האם ייפסק הטרור?
את התשובה נתנו כבר "גורמי ביטחון בכירים", שעקירת ישובים תיתן "רוח גבית" לארגוני הטרור, אשר יגבירו את פעילות הטרור. ואם לא מספיקה לנו חוות דעת מומחים ישראלים למה שלא נקשיב לבכיר אסירי החמאס, השייח חסן יוסף שבראיון נדיר מהכלא אמר "מחנה השלום הישראלי דחף אותנו להמשיך בפיגועים... הדיון אצלכם על עתיד ההתנחלויות ועל נחיצות הנוכחות בשטחים רק חיזק אותנו להמשיך בפיגועים".
אם הדיונים הגבירו את הטרור, תארו לעצמכם את תחושת הנצחון והמוטיבציה של ארגוני המרצחים כשיראו שמאמציהם נושאים פרי.
האם ייפסק ירי הרקטות על יישובי הנגב המערבי? בוודאי שלא, הירי אף יגבר, הטווח יעלה וערים כמו אשדוד ואשקלון יצטרפו למעגל האימה.
יש הערכות שירי רקטות או טילים עלול להתחיל גם באזור יהודה ושומרון וערי מרכז הארץ יהפכו למטרות לאיום זה. הרי ברור שארגוני הטרור שיחגגו את ניצחונם על היהודים בחבל עזה ימשיכו ואף יעצימו את פעילותם בכל דרך אפשרית.
מי יעצור את זרימת הנשק לעזה? שאלה ממש נאיבית. האם מישהו מאמין שהמצרים שלא עשו דבר למנוע הברחה דרך מנהרות או דרך סיני יהפכו אחרי נסיגה מחבל עזה לשומרים נאמנים על מדינת ישראל.
מניין יקחו את המיליארדים להינתקות? הממשלה עומדת לאשר מיליארדי שקלים עבור תוכנית ההינתקות, יש אומרים ששה מיליארד שקל, ואני טוען שהסכומים גבוהים פי כמה. בלי להיכנס כאן לוויכוח המדיני והאנושי והתועלת או הנזק הביטחוני של ההינתקות.
מעבר לכל השאלות יש כאן עניין כלכלי חברתי ממדרגה ראשונה. הנחת היסוד היא שההינתקות לא תביא רווחים כלכליים שיכסו את ההוצאה האדירה. מכאן שהממשלה עומדת להוציא את הכסף מכיסי משלמי המיסים והם לא רק העשירים ומקבלי השוחד. אז מאיין ייקחו את הכסף אם לא מהזקנים, ילדים, נכים, חולים ועובדים שמורידים מתלוש המשכורת הדלה שלהם מיסי עתק. תחשבו על זה ידידי, הכסף יילקח גם מכיסכם.
אז יש המתרצים את ההינתקות כניסיון נוסף להגיע לשלום אמת באזור. שאלו עצמכם האם לא הגיעה השעה לומר לכל "עורכי הניסויים" חידלו! נמאס כבר לשמוע על ניסויים בבשרנו החי. האם לא התנסינו במהלך השנים האחרונות בניסויים כאלה? האם לא קברנו מעל לאלף ומאתיים חללים על "מזבח ניסויי השלום"? האם לא די לנו בניסיונות סרק? האם לא נלמדו לקחי העבר? האם נלך ככבשים אחרי רועה, ראש ממשלה, שרומס את ערכי הדמוקרטיה והכרעת הרוב? אדם שמתעלם מכל האזהרות ומכל הסכנות של טרור ומלחמת אחים, רק מפני שהוא "החליט" והוא "קובע"?
שווה לעצור לרגע, להרהר, לאן כל זה מוליך אותנו, ומה יצא לנו מזה?
גמר חתימה טובה
