ביום חמישי, ה-30 באוגוסט 2012, התקשרו מבית הספר לילדים עם ליקויי אוטיזם בקיבוץ נווה-איתן והודיעו להוריהם כי הסעת ילדיהם בסיום הלימודים אחר-הצהריים מבית הספר למקום מגוריהם בעפולה תהיה ללא מלווה, מאחר ש"הבית של המלווה הקבועה נ. [שמה שמור במערכת] נשרף".
בדיקה יסודית שערכו הורים העלתה כי לא היו דברים מעולם ומה שקרה הוא שנ. המלווה הגיעה למפגש עם נהג ההסעות, אך נזכרה כי שכחה לסגור את הגז בביתה וביקשה לגשת לביתה ולכבות את הגז. הנהג הודיע כי הוא אינו יכול להתעכב מאחר שיש לו נסיעה מיד לאחר הסעה זו. המלווה נ. סיפרה בשיחה איתי כי חששה מדליפת גז והעדיפה לחזור לביתה, והסעת הילדים יצאה ללא מלווה. ציון, הסדרן בחברת ההסעות, אישר בשיחה איתי את הדברים וציין כי "לא היה זמן מספיק למצוא מחליפה למלווה הקבועה וההסעה באותו יום יצאה ללא מלווה".
בדיקה יותר יסודית של ההורים העלתה שגם במהלך השנה שעברה בהסעת הבוקר של ילדים אלה, היו מספר מקרים שההסעה יצאה ללא מלווה. איני מוסמך לקבוע אם זה נכון או לא נכון, אבל מי שמכיר ילדים אוטיסטים או בעלי לקויות ממשפחת האוטיזם, יודע שאומנם חלק מהילדים אינם יודעים לדבר או לתקשר, אבל חלקם האחר יודעים לדבר והם בעלי תום לב, פתיחות וכנות. ראוי שמשרד החינוך והמועצה לשלום הילד יבדקו את הנושא בצורה יסודית ולא רק יסתמכו על דברי הרשות המקומית וחברת ההסעות.
מקרים דומים אחרים מבלי להתייחס למקרה של עפולה שהועבר לבדיקת מנהלת אגף הסעות במשרד החינוך מחוז צפון, אטה טומסיס, אין לי ספק כי יש מקרים נוספים ברחבי הארץ ובמיוחד ביישובים "חלשים" וביישובים במגזר בני המיעוטים שהסעות תלמידים אוטיסטים וילדים אחרים הזכאים לליווי מבוגר מתנהלות פה ושם ללא ליווי של מבוגר בנוסף לנהג, וזאת בניגוד לחוק ולנהלים המחייבים שבהסעתם של תלמידים אלה יהיה נוכח לאורך כל הנסיעה מלווה מבוגר.
יהיה זה מוגזם לומר שמדובר בשיטה קבועה או באורח קבע, אבל פה ושם יש כנראה מקרים, ולא מעטים, שמלווה לא מגיע מסיבות שונות להסעה, כגון: הוא לא חש בטוב, איחר וכדומה, ואין לו מחליף. ההסעה יוצאת בסופו של דבר ללא מלווה. הנהג, מסיבותיו שלו, לא מדווח תמיד לחברת ההסעה, או שהוא כן מדווח והודעתו אינה מדווחת לרשות המקומית. יש כנראה גם מקרים שרשויות מקומיות או האחראים על נושאי ההסעות בהן יודעים על מקרים בהם יוצאת הסעת ילדים ללא מלווה ומעלימים עין כדי לחסוך זמנם במציאת מחליף, או בשל מערכת קשרים חברית ו"ידידותית" עם אנשים ובעלי תפקידים בחברת ההסעה וכיוצא בזה.
אי-אפשר לסמוך עליהם אין צורך לציין חשיבות נוכחות מלווה מבוגר בהסעות תלמידים אלה בנוסף לנהג: ראשית מדובר בילדים אוטיסטים או בעלי פיגור כזה או אחר, שהם חסרי ישע ולעיתים מנותקים מהמציאות. הילדים הללו, גם בשל רגישות יתר ואי-הבנת קודים חברתיים, מרבים לעיתים להתווכח ולריב ביניהם ולצעוק במהלך הנסיעה והנהג הנוסע ללא מלווה, במקום להתרכז בנהיגה, נאלץ להפריד בין הילדים הניצים ולהשכין שקט ברכב. בנוסף לעזר לנהג, אמור המלווה לשמש כמעין שומר מפקח על הנהג מול ילדים חסרי ישע.
חשוב לזכור כי הילדים האוטיסטים ובעלי פיגור כזה או אחר המחייב מלווה בהסעתם, מנותקים ולא תמיד יודעים לשתף את ההורים על הנעשה בשל מצבם. לפיכך, מה שקורה הוא שהורים רבים לא שותפים בסוד העניין ואינם יודעים תמיד שהסעת ילדיהם מתנהלת פה ושם ללא ליווי מלווה בניגוד לנהלים.
אל להורים לילדים מסוג זה לסמוך יותר מדי בעניין ההסעות לא על משרד החינוך ולא על הרשויות המקומיות. משרד החינוך, אם יקבל תלונה מהורים על הסעות, יפנה אותם ברוב המקרים לרשות המקומית. הרשות המקומית היא שאחראית על ההסעות, יאמרו לך שם במשרד החינוך, מה שנכון אגב במידה רבה. משרד החינוך מטיל כמעט באופן אוטומטי את האחריות על ההסעות על הרשויות המקומיות.
על הורים לא לסמוך יותר מדי גם על חלק מהרשויות המקומיות ובמיוחד ה"חלשות" שבהן, שרבים מקציני הבטיחות והאחראים על הסעות התלמידים בהן ספונים במשרדיהם או במקומות אחרים ולא יוצאים מספיק לביקורות פתע ולפיקוח כדי לבדוק את תפקוד והתנהלות ההסעות והנהגים. נוכח רמת פיקוח נמוכה זו על הסעות לילדים חסרי ישע אלה, אין מנוס שהורים יגלו מעורבות יתר ויבדקו בעצמם שיש מלווה נוסף לנהג, יערכו מדי פעם ביקורות פתע, ישאלו שאלות ויתנו תחושה לנהג ולמלווה שיש מי שמשגיח או מפקח.
על ההורים גם לוודא שהמלווה אושר כחוק על-ידי גורמים מוסמכים (ראו פירוט בהמשך), ועליהם לוודא גם שהמלווה הנוסף לנהג נוכח במשך כל הנסיעה ולא רק בחלק ממנה.
"הבעיות מוכרות היטב" בעיית הליווי בהסעות וכן צפיפות בהסעות ילדים, איחורי הסעות וליקויים אחרים, בולטת בצורה משמעותית ביישובים המוגדרים חלשים, בערים ובעיירות פיתוח וביישובי המגזר הערבי. ביישובים אלה, הרשויות המקומיות, לעיתים קרובות, מתנהלות פחות טוב, וההורים שם פחות בודקים ומעורבים, וזהו חומר למחשבה להורים רבים.
המועצה הלאומית לשלום הילד מסרה לי בתגובה לדברים הכלולים ברשימה: "לצערנו הרב הבעיות הקשות בכל הקשור להסעה בטיחותית של ילדים עם נכויות, ובכלל זה גם בעיית הליווי בהסעות, מוכרות לנו היטב. העלינו מספר פעמים את הבעיה בפני משרד החינוך ובפני ועדות הכנסת בדרישה לשפר את המצב שלעיתים קרובות מדי מסכן את הילדים - בריאותם, שלומם ורווחתם.
"נמשיך לעקוב אחרי המצב ולהציף את הבעיות. כפי שעשית בעצמך באופן הנכון. יש חשיבות רבה גם בהעלאת המודעות של ההורים כדי שיהיו שותפים למאבק חשוב זה".
להלן נהלים ותקנות לגבי הזכאים למלווה בהסעה ותפקיד המלווה בהסעה: - ילד זכאי לליווי בהסעה על-ידי מלווה, אם הוא אחד מאלה: ילד הזכאי לחינוך מיוחד על-פי חוק חינוך חינם אשר ועדת השמה קבעה כי הוא ילד עם מחלת נפש, אוטיזם, הפרעות התנהגות קשות, פיגור עמוק (סיעודי), קשה או בינוני.
- 1. ילד עם שיתוק מוחין או עם נכות פיסית קשה.
2. ילד אשר ועדת חריגים קבעה כי הוא זכאי לליווי.
תפקידי המלווה בהסעה: - המלווה צריך להיות נוכח לכל אורך מסלול ההסעה.
- המלווה חייב להיות מאושר על-ידי גוף כמו אלו"ט, המועצה לשלום הילד וגופים נוספים.
- למלווה תהיה רשימה מסודרת עם שמות התלמידים המוסעים בהסעה, כתובתם, מספרי הטלפון של ההורים ושל המסגרת החינוכית ונקודות האיסוף וההורדה.
- המלווה יסייע לתלמידים לעלות ולרדת מהרכב בנקודות האיסוף שהוחלט עליהן מראש.
- המלווה צריך לשבת בפתח הרכב.
- המלווה יקפיד על כניסה מסודרת לרכב ויוודא שכל הנוסעים עלו.
- המלווה יקפיד על כך שכל הנוסעים יהיו חגורים כראוי במהלך הנסיעה ולא יוציאו ראש וידיים מהחלונות.
- המלווה אחראי לכך שהתלמידים ירדו מההסעה בנקודת ההורדה שסוכמה מראש ושלא יצטרכו לחצות כביש.
