תפילת עלוני השבת

כל העולם שיווק

בראשית ברא היו עלוני בתי הכנסת מוכוונים להפצת תורתם של ארגונים תורניים מיגזריים, דוגמת דף 'שיחת השבוע' החב"די הותיק. בצל דברי תורה וחכמה ופרפראות ושיחות חולין של תלמידי חכמים התגמדו מודעות בודדות, מוסדיות בעיקרן. הללו נועדו לסייע למימון הארגון ובדר"כ נשאו מסר ציבורי-קהילתי. הן היו חסרות צבע, דלות עיצוב ודקות מראה. משפשטה תרבות החינמונים בחוצות קריה ובכיכרות השוק גילה מאן-דהו את מכרה הפרסום הממוקד בקרב באי בתי הכנסת, ואת סגולות ההפצה-ההצפה בהיכלי הקודש. גורמי פרסום החלו להפיק עלוני שבת, בהידורי צבע, פורמט ומשקל, אשר בהם התוכן משרת את הפרסום, כיאות לאפיק תקשורת מודרני. ובתקשורת כמו בתקשורת התחרות מכתיבה את כללי המשחק. התוצאה צפויה: הצפת שולחנות התפילה במיני צבעונין והפיכת עת-תפילה לעיון תקשורת.

מאידך-גיסא, משולחן הסנגוריה משגרים כתב-הגנה שבמרכזו הטיעון כי רבים-רבים מבאי בתי הכנסת טועמים מילות-של-תורה אך ורק באמצעות עלונים אלו, ולא עוד. כך או כך - המצב לכאורה הוא בלתי הפיך ו'אין דרך חזרה'. אני כותב שורות אלו בתחושת אין אונים, אך גם במעט טפיחת שכם עצמית על עצמאות מוחלטת בתכני עלוננו, ועל שמירת הפרופורציה הכמותית (חלוקת השטחים) בין 'עלות' (=פרסום) ל'תועלת' (=תוכן). על טיב התוכן יעידו אחרים, ולא הנחתומים.

המפתח לשיפור המצב מצוי רק ביד הגבאים. משבח אני קהילות שהנהיגו 'חלוקת שלל צבעים' (על-פי שופטים ה,ל) רק לאחר הודעות הגבאי בסיום תפילת ליל שבת. שיטה זו מזמינה ליטול הביתה את שפעת העלונים, רבי-הגוונים מכל הבחינות. ושם, תקוותי הסמויה, אולי יחליפו את העיתונות הכללית. אני מציע בחום לאמץ שיטה זו. חסר רק גאון שימציא פתרון לוגיסטי ידידותי שיאפשר לנצור את העלונים עד לרגע זה, ולשחררם ללא רמיסה בהתנפלות המונית...

ברוכים היוצאים

אחר הדברים האלה אנו ממשיכים להתקיים, ולא 'שורפים את המועדון' אשר עדיין משרת רבים וטובים. לפיכך, בהתאם למסורת מדור זה, אנו משגרים בפרשת 'בראשית' ברכת "בבואך" ו"בצאתך" למשמר היוצא ולמשמר הנכנס מקרב כותבי המדורים. נקדים את היוצאים אשר זיכו אותנו מפרי רוחם, עטם ומקלדתם בשנה או בשנים האחרונות.

על טוב יזכר שמו של הרב שלמה לוי הי"ו, ראש ישיבת ההסדר בראשון לציון והגרעין התורני בעיר, איש חי רב פעלים לתורה ולקירוב לבבות. מדורו 'משהו לנפש', החכים אותנו מדי שבועיים בעושר רוחני פרי הגותו האמונית, הטבולה ברוחו של הרב קוק וסיעתו.

נאחל ברכת פרידה גם לשתים מתוך ארבע כותבות המדור 'זוית נשית'; מלי גרין (הלא היא שרה פכטר מביתר עילית) שיתפה אותנו בחוויות משפחתיות ושכונתיות חיות. בלשון חיננית וקולחת שירטטה תמונות מן החיים השופעות לקח אופטימי. גם גב' אורה רבקה וינגורט, הנודעת בספריה ובהרצאותיה התורניות המבוקשות, מסיימת את כתיבתה היצירתית וחדורת המבט האמוני-עכשווי, אשר העלתה במדור זה אחת לחודש.

וברוכים הבאים

עד כאן המסיימים. רבו עליהם הפותחים דף חדש, בין השאר בשל הרחבת שיטת המדור הדו-שבועי, לסירוגין. נתברך אי"ה מדי שבועיים בדרשת הרב אורי שרקי הי"ו, מרבותינו הצרפתים; ר"מ במכון מאיר, רב קהילת 'בית יהודה' וראש הארגון העולמי ל'בני נח'. הרב שרקי הינו הוגה ודרשן בעל שם שידיו רב לו גם בהוויות העולם. הוא יחלוק את 'קבלת שבת' עם מיודענו הותיק, הרב מרדכי גרינברג הי"ו, ראש ישיבת 'כרם ביבנה' המעטירה.

'רכש' נוסף הוא הרב ישראל אריאל הי"ו, ראש 'מכון המקדש' בירושלים, הנודע בשערים כראש וראשון לחכמי לב העושים במלאכת המקדש וכליו והפצת תודעתם. 'איש הר-הבית' יורה דרכנו וילבה כיסופינו אל ההר והמקדש, אחת לשבועיים, במדור 'מהרה יבנה המקדש'. אמן!

כותב 'פרקטי' נוסף, נודע בתחומו באתרים ובכתובים, הלא הוא ד"ר משה רענן, מרצה במכללות הרצוג וירושלים לבנות. רענן הוא בעל מוניטין, ידע וחדשנות בכל הקשור לריאליה של החי והצומח במקרא ובחז"ל. נתוודע לעולם עשיר זה במדורו הדו-שבועי, 'טבעה של פרשה'.

הרב שמואל ששון הי"ו, ראש הגרעין התורני 'הדר' בחיפה ורכז מיזם רבני קהילות בארגון 'שעלי תורה', יחליף אחת לשבועיים את בראון דסברג במסר 'קצר ולשולחן' סביב פרשת השבוע.

מצטרף גם אראל סגל הלוי, תנ"כיסט נודע ואיש מדעי המחשב ב'בר-אילן', אשר יפרוש מפירורי משנתו על ספר משלי בפינת 'משלים לשבת'. נסתפק ב'שיח ושיג' עם מעירים ומגיבים רק אחת לשבועיים.

מדורו של הרב י"צ רימון, 'הלכה ממקורה' יעובר צורה ותוכן ויוסב לשו"ת ('משו"תת בהלכה') בעניינים אקטואליים, פרי עטם של תלמידי המכון הגבוה הוראה, בראשותו.