גם בחלומותיה הפרועים ביותר לא יכלה
שלי יחימוביץ' לדמיין, מן הסתם, תוצאה מאוזנת כל כך כפי שבאה לידי ביטוי בפריימריז של סוף השבוע במפלגת העבודה. אחרי ככלות הכל אין כמוה כדי לשקף את הצלחת אנשי מחנה הגווארדיה של נאמניה, כמו גם את זו של אנשי המחנה היריב, בראשותו של
עמיר פרץ, יריבה המושבע מאתמול, שבלשון המעטה לא היו לרוחה.
מן הפריימריז יצא, בסופו של דבר, רק מתוק מעז. המאזן בין שני הכוחות הנצים בה - זה של שלי מחד-גיסא וזה של פרץ מאידך-גיסא - עשוי, סוף-סוף, ליישר את ההדורים ביניהם.
בינתיים מצפים הכל לסולחה משותפת של שני המחנות הנצים. אחרי ככלות הכל אסור לשכוח שהיה זה עמיר פרץ שהביא את שלי יחימוביץ' לשורות מפלגת העבודה. אלא שמעבר לכך יש עכשיו לשועל הוותיק גם עדנה ורייטינג גבוה בזכות כיפת הברזל שהביא למדינה.
שלום-בית סביר בהחלט לפיכך להניח שכמנהיגת-מפלגה תעשה שלי יחימוביץ' ככל יכולתה כדי להחזיר לשורותיה את שלום הבית שאבד לה מזמן. חזקה עליה שהיא תתפשר עם אותם נבחרים שהצטיירו בעיניה כלא-מתאימים, גם אם תיאלץ לצורך כך לבלוע גלולה נגד בחילה. שהרי טובת המפלגה, בסופו של דבר, היא זו הנותנת!
מעבר למאזן המוצלח שהושג, בולט השיבוץ המרשים של הדור הצעיר במקומות הריאליים של הרשימה. המדובר בלוחמים נועזים - איש-איש בתחומו: החל במירב מיכאלי כלוחמת שוויון שבין שני המינים; דרך עומר ברלב, כלוחם בעל שם במדים צבאיים; ועד לסתיו שפיר ו
איציק שמולי, כלוחמים מסורים לצדק חברתי, כשמספחים אליהם גם
מיקי רוזנטל ו
משה מזרחי, שקנו את עולמם כלוחמים ללא חת למען שלטון החוק וטוהר המידות.
משב-רוח רענן של נבחרת ססגונית צעירה שם קץ לשיבה שזרקה זה מכבר במפלגת העבודה של ימי האתמול. בהרכבה החדש מסתמן, סוף-סוף, מהפך של ממש. אם אכן ילוכדו בה עכשיו השורות - יירשם לה הישג של חצי-עבודה. את חציה השני היא תשיג בהליכה קדימה אל אותם אתגרי המחר שכה מצפים לה.
