|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מפלגת העבודה - טרגדיה ציונית פוליטית
|
כאן זה לא ארה"ב ● הצבעת עבודה - קיבלת ממשלה דו-לאומית ● העבודה - מפלגת שמאל ולא מרכז ● שתי דוגמאות לטרגדיה במפלגה ● יוסי יונה - חוק השבות, "עופרת יצוקה", ייצוג הקיבוצים והמושבים, ומרגל האטום ● חיזוקי התקשורת לטרגדיה הפוליטית
|
|
יחימוביץ'. לאן היא מובילה את מפלגת העבודה? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כבר דובר רבות על כך שמסביבנו ישנם תמורות ואירועים מכריעים וחשובים למדינת ישראל כמו בסוריה, במצרים, בירדן, באירן, באו"ם, הפלשתינים. להתעלם מכולן, נראה הזוי ומנותק מהמציאות. העבודה, בעצת סטנלי גרינברג האמריקני, מקיימת קמפיין פוליטי לבחירות, כאילו היינו בארה"ב, כזה שהיה שם כבר, רק חברתי, סוג של לוקסוס, פשוט הזוי. מאידך-גיסא, קמפיין כזה מתאים לח"כ יחימוביץ', כיוון שהיא מוכיחה שהיא פוליטיקאית בלבד ואיננה מדינאית. לכן, לא ברור על איזה בסיס מכריזה עצמה יחימוביץ' כמועמדת לראשות ה ממשלה. אחרי הכל, בזיכרון קצר, אחרי "עמוד ענן", הוכח לכל תושבי ישראל, במיוחד לאלה מעוטף עזה ועד ראשון לציון בואכה תל אביב, שיש הבדל מהותי בין "איך חיים" (חברתי) לבין "עצם הקיום, לחיות" (ביטחוני מדיני). למרות ההבדל, שני המוטיבים הללו, בחיינו, כרוכים אחד בשני, כי כאן זה לא אמריקה. הצבעת עבודה - קיבלת ממשלה דו-לאומית השאיפה הציונית הפרגמאטית היא לקיים את מדינת ישראל, כמדינה עם רוב יהודי ציוני מוצק, עם שלטון דמוקרטי. אחת הדאגות המרכזיות שבחיינו, המהווה נושא מרכזי במיוחד בקרב המפלגות הציוניות, היא איך למנוע את הסכנה, שבמשך השנים, המדינה לא תהפוך למדינה דו-לאומית. אלא שמתברר, שהצבעה למפלגת העבודה בבחירות הקרובות מבטיחה כבר עתה ממשלה דו-לאומית ועלולה לשים קץ לשאיפה הציונית. הכיצד? ח"כ אחמד טיבי אשר בעבר ייעץ לערפאת, הצטרף לאחרונה לאבו מאזן לאו"ם עד ניו-יורק, כדי לסייע לו להעביר את ההחלטה הידועה. טיבי טוען שמניעיו הם בלאומיותו הפלשתינית. זכותו לכך. כן טוענים כך ח"כ זחאלקה, ח"כ זועבי (המאווי מרמרה), ח"כ אלסאנע ויתר חבריהם חברי הכנסת הערביים. ח"כ יחימוביץ' הצביעה בזמנו ל עזמי בשארה, לבל"ד-חד"ש, מפלגה עם אוריינטציה לאומנית פלשתינית, ומבחינה חברתית כלכלית, קומוניסטית ( החיבור הפוליטי בין ח"כ יחימוביץ' לבשארה). עכשיו היא טוענת שהיא מועמדת לראשות ממשלה. הבה ונבחן את תוצאותיה החמורות של אפשרות שכזאת. ח"כ יחימוביץ' תוכל להרכיב ממשלה אם יהיו לצידה לפחות 61 ח"כים. כדי שהדבר יתממש הוא מותנה לפחות בשני תנאים: האחד- בקמפיין "כלכלי-חברתי" מוצלח, שבו אין שום סדר יום מדיני-ביטחוני, רחמנא לצלן. קמפיין כזה ייחשב למוצלח אם העבודה תצבור בו לפחות 30 מנדטים. בהתקיים הצלחה שכזו, הקמת ממשלה בראשות ח"כ יחימוביץ' יכולה להתממש בקיום התנאי השני: הסתמכות על תמיכת הח"כים הערביים, המוזכרים לעיל, וחבריהם, פלשתינים בלאומיותם. ובמקרה שכזה, בהתקיים שני התנאים, הרי לך ממשלה דו-לאומית. כלומר, הקמפיין ה"כלכלי" של העבודה, עלול להיות כל כך מוצלח, עד כדי שיביא עלינו ממשלה דו-לאומית. סוג של ניצחון פוליטי מסוג "פירוס". עוד ניצחון כזה ואבדנו. נובע מכך, שלמצביע הפוטנציאלי, אין אפשרות לקבל קמפיין שהוא רק כלכלי-חברתי, כי הקשר בין הצלחת קמפיין "כלכלי-חברתי" לבין הנושא המדיני-הביטחוני-הציוני, המוביל לממשלה דו-לאומית, הוא בלתי נמנע. כלומר, זוהי סכנה קיומית לאומית, יהודית, ציונית, ישראלית להצביע עבור מפלגת העבודה לכנסת! טרגדיה למפלגה ציונית. ובהפוך, נובע מכך גם, שאם אין סיכוי ממשי שח"כ יחימוביץ' תרכיב ממשלה, בהיעדר רוב של 61 ח"כים, ו/או גם כתוצאה מהימנעות מההסתמכות על הח"כים הערביים, אזי כבר עכשיו, ראוי לומר שהטיעון של יחימוביץ' בריצה לראשות הממשלה הוא טיעון נבוב וריקני. כלומר, גורלו של הקמפיין הזה נחרץ מראש. בכל מקרה, אין ספק שח"כ יחימוביץ' מובילה את העבודה, בעצת סטנלי גרינברג, לטרגדיה פוליטית ציונית. |
|
העבודה מפלגת שמאל ולא מרכז
|
|
|
|
מיכאלי. טרגדיה ממש [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
הטרגדיה הפוליטית של העבודה קשורה גם להרכב הרשימה. "הרשימה נהדרת" - כך ציינה יחימוביץ' עם קבלת תוצאות הפריימריז, וכך הפכה לאסיר ב"כלא פוליטי טראגי" שיצרה לעצמה. שהרי שליש מהנבחרים, לכאורה במקום ריאלי, יוסי יונה, מירב מיכאלי, נחמן שי, מיכל בירן, מיקי רוזנטל, נינו אבסדזה, דני בן סימון, יריב אופנהיימר וסתיו שפיר, הם כולם בדעותיהם החברתיות המדיניות והביטחוניות, שמאלה ממרצ בלשון המעטה. לכן, הטיעון שהעבודה היא "מפלגת מרכז" חסר יסוד בעליל. ראוי ונחוץ לשים את הרשימה הזו בפרופורציה ובהשוואה לרשימת עבודה אחרת. ולהדגמה - הבה ונתבונן על רשימת העבודה הנוכחית בהשוואה לרשימת העבודה שהייתה למשל לכנסת העשירית. שתי דוגמאות מתוכן תספקנה כדי להדגים את הטרגדיה הפוליטית הציונית של העבודה. דוגמה 1 לטרגדיה: מקום 4 ברשימת העבודה לקראת הכנסת ה-10, הציבה מפלגת העבודה במקום הרביעי את יצחק רבין ז"ל. אין צורך להרחיב על מעמדו של רבין בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל מפלגת העבודה. רק נזכיר שהיה רמטכ"ל צה"ל בעת מלחמת ששת הימים, שגריר ישראל בארה"ב, ראש ממשלה בעת מבצע אנטבה, שר ביטחון, בעל פרס נובל לשלום, ראש ממשלה שנרצח. רבין, שהיה יו"ר העבודה, היה מיוזמי הסכמי אוסלו, נושא ביטחוני-מדיני-חברתי טעון ושנוי במחלוקת קשה. נושא שמתוצאותיו ומהשלכותיו אי-אפשר להתעלם גם היום. יחימוביץ' בחרה להתעלם ממנו. קמפיין רק חברתי. סביר? ממש לא. אין צורך להרחיב על הפרופיל האישי של רבין. "כמי שעבד בצמידות ליצחק רבין, וזכה לאמונו, אין לי ספק שאילולא נרצח, היה מבטל את הסכמי אוסלו ושולח את ערפאת וחבר מרעיו בחזרה לתוניסיה או בסערה השמיימה. אני התפכחתי בעת ההיא, בכאב רב, מחזון השלום שבו האמנתי ושקרס לנגד עינינו בדם של יהודים חפים מפשע. אך רבים ממשיכים, גם היום, ללכת שבי אחרי הסיסמה של 'שתי מדינות לשני עמים', תוך התעלמות מהעובדות הבלתי נעימות" ( שמואל הולנדר, מזכיר הממשלה בממשלת רבין). ומי מופיעה היום ברשימת העבודה במקום הרביעי? מירב מיכאלי. איזו השוואה... איזה זילות... ומה הפרופיל שלה? בהשוואה לרבין, מפאת הזילות, נסתפק להלן רק ב התבטאות שלה בעד סרבנות לגיוס לצה"ל. ברם, הסרבנות לגיוס, היא עניין בזוי בקונצנזוס הישראלי. העניין כולו עכשווי, עומד מול המאבק הביטחוני החברתי המוסרי לשוויון בנטל הגיוס ובנטל המילואים. אלו הם נושאים ביטחוניים חברתיים הכרוכים אחד בשני. האם מי שמתעלם מהם הוא עיוור פוליטי? טיפש פוליטי? מתחבר לדעתם של הח"כים הפלשתינים הלאומיים? ודאי שכן. אכן טרגדיה פוליטית, שבמפלגת העבודה מירב מיכאלי מחליפה במקומה את יצחק רבין. דוגמה 2 לטרגדיה: מקום 20 ברשימת העבודה ועוד השוואה. לקראת הכנסת העשירית הציבה מפלגת העבודה במקום ה-20 את ח"כ שלמה הלל. משכמו ומעלה, יהודי ציוני עם אינספור איכויות, באר שאין לה סוף, בתרומה למדינה. נזכיר בקצרה חלק מהפרופיל האישי שלו: יליד בגדד, בוגר גימנסיה הרצליה, למד מדע המדינה, כלכלה ומנהל ציבורי באוניברסיטה העברית. היה במכון איילון והיה לו חלק בהקמת התעשיה הצבאית. תוך סיכון אישי, עסק בהעפלת יהודי המזרח. לאחר קום המדינה, ארגן את הבריחה הגדולה של יהודי עירק לאירן, ומשם במטוסים לישראל. שימש כשגריר ישראל בכמה ממדינות אפריקה, היה חבר במשלחת הקבועה של ישראל באו"ם וסמנכ"ל משרד החוץ לענייני המזרח התיכון עד שמונה לשר משטרה. כיהן בכנסת השנייה והשלישית, ומהכנסת השביעית עד הכנסת ה-12 ברציפות. היה גם שר פנים. בכנסת ה-11 היה יו"ר הכנסת. התמודד על משרת נשיא המדינה. חבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן. חתן פרס ישראל. היום גם סבא גאה בנכדיו. ובהשוואה, במקום ה-20 ברשימת העבודה דהיום, נמצא פרופ' יוסי יונה. ובקצרה מהו הפרופיל האישי שלו? יוסי יונה מנסה להתחזות ל"איש מתון". אלא שבדרכו הוא שמאלן קיצוני (זכותו), וכדי להידמות ל"איש מתון" בדעותיו, הוא מחק לאחרונה מאתר "העוקץ" עשרות מאמרי שטנה ברוח השמאל הקיצוני והאנטישמי ההזוי, אשר מטיפים בעד זכות השיבה של הפליטים הערביים לתוך גבולות מדינת ישראל. איך זה עומד בהשוואה לשלמה הלל? בושה? האם זה מאפשר ממשלה דו-לאומית? בהחלט. אכן טרגדיה פוליטית.
|
חוק השבות, עופרת יצוקה,
ייצוג הקיבוצים והמושבים,
מרגל האטום
|
|
|
|
יונה. נציג הקיבוצים והמושבים? [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
| יוסי יונה הוא מתחזה שבא לתפוס טרמפ על גבי המחאה החברתית, שבא לרקוד על הדם שלה, "בייעוץ" לאנשי מחאת האוהלים. לכן, רשימת העבודה לכנסת, בה מופיע יוסי יונה, היא "מפלגת אווירה" | |
|
|
|
לחוק השבות מתנגד פרופסור יוסי יונה, מקום 20 ברשימת העבודה. לא יאומן. המושג של "מדינה עם רוב יהודי מוצק" מבוסס על חוק השבות תש"י 1950. זהו הביטוי החוקי המרכזי להיותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו. החוק מעניק לכל יהודי, באשר הוא, את הזכות לעלות לישראל, ומיד עם כניסתו אליה, לקבל תעודת עולה עם מלוא הזכויות של תושב קבע. האם דעת יוסי יונה הפוכה למעשי העלייה והגבורה של שלמה הלל? בהחלט כן. האם התנגדותו של יונה מתחברת ומתמזגת לדעתם של הח"כים הערביים הלאומיים? בהחלט. האם זה מתחבר קונספטואלית, להצבעתה של שלי יחימוביץ' עבור עזמי בשארה? כן, בהחלט. האם זה מספק תשתית ל ממשלה דו-לאומית? שלא יהיה ספק! זוהי טרגדיה ציונית של מפלגה. במלאת שנה למבצע " עופרת יצוקה", בשנת 2010, היה יוסי יונה בין מארגני הפגנה, שאחת מהסיבות לקיומה הייתה בעד "העמדתם לדין של האחראים מישראל לביצוע פשעי מלחמה". דוח גולדסטון, הבנתם? האם זו היא מפלגת העבודה? האלו הם נציגיה לכנסת? שמאלה ממרצ? ועל כאלה אמר ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה: "וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. כל עוד ילד יהודי... יכול לבוא לארץ ישראל ולהידבק כאו בחיידק השנאה העצמית... אל דומי למצפוננו" [מתוך מאמר של ברל כצנלסון שהופיע בעיתון "דבר" לקראת "חג האחד במאי" 1936]. ולתשומת לב חברי תנועת העבודה מההתיישבות העובדת: ראוי לציין את העתירה המפורסמת של "הקשת המזרחית" בה פעל פרופ' יוסי יונה, כנגד תנועת העבודה, הקיבוצים והמושבים, עתירה שעסקה כנגד ההחלטה של מינהל מקרקעי ישראל, הרשאה שניתנה לקיבוצים ולמושבים, לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית. אליבא דשלי יחימוביץ', יו"ר העבודה, האם יוסי יונה הוא מחליפם של נציגי הקיבוצים והמושבים ברשימת מפלגת העבודה לכנסת? הזו היא מפלגת העבודה? אכן טרגדיה פוליטית ציונית. יוסי יונה, ממייסדי "הקשת המזרחית" - תנועה מזרחית "לקידום" יוצאי עדות המזרח, תנועה שהביעה תמיכה חסרת תקדים במרגל האטום מרדכי ואנונו, בטענה שהוא "לוחם אמיץ למען התרחבות השיח הדמוקרטי במדינת ישראל". האומנם ואנונו היה כזה? האם זו היא מפלגת העבודה? למרות ובשל חופש המחשבה, וחופש הדיבור, איך זה משתווה למייסד התעשיה הצבאית שלמה הלל? איך דעות כאלה קשורות למצע מפלגת העבודה? לביטחוניסט יצחק רבין? סוג של טירוף מערכות ושיבוש דרכי חשיבה. מפלגת העבודה הפכה טרגדיה פוליטית. כזהו פרופ' יוסי יונה, מקום 20 ברשימה, במקומו של שלמה הלל. יונה הוא מתחזה שבא לתפוס טרמפ על גבי המחאה החברתית, שבא לרקוד על הדם שלה, "בייעוץ" לאנשי מחאת האוהלים. לכן, רשימת העבודה לכנסת, בה מופיע יוסי יונה, היא "מפלגת אווירה". לאנשים בדעות כאלה כשל יוסי יונה, התכוון בדבריו אחד מאבות תנועת העבודה, ברל כצנלסון, שאמר כך: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?" [ברל כצנלסון / "אל מול פני המערכה", כרך ח'].
|
|
חיזוקי התקשורת לטרגדיה הפוליטית
|
|
קמפיין הבחירות הנוכחי של מפלגת העבודה מהווה ראיה לרמה הנמוכה של התרבות הדמוקרטית שירדה עלינו. כאילו הייתה זו תוכנית טלוויזיה ריאליטי, "הישרדות". הקמפיין מצטייר כקרנבל שלוקח טרמפ על גבה של המחאה הציבורית, קמפיין שבו קיים "תת-זרם" של שנאה, לאנשים מסוימים, לאנשים עשירים, ולכן נחוצה מהפכה. משהו המזכיר את הבולשביזם ההוא. שנאה איננה "אג'נדה" ראויה והיא מבטיחה רק כשלון. בכך הפך הקמפיין להיות חסר ערך מוסרי. הקמפיין הוא טרגדיה פוליטית של מפלגה שהייתה ציונית. אין להתרשם מאיכות התקשורת, כי היא מטפחת את קיום הטרגדיה. כמו ברשת ב', השידור הציבורי, כמו אריה גולן למשל. הנה דברים מפי אומרם: "התקשורת היא בכלל לא אובייקטיבית... הסיפור במערכת בחירות הוא שהיא מתייצבת באופן מסורתי לטובת המועמד של מפלגת העבודה.. אני יודעת במי התקשורת תתמוך... התקשורת מתייצבת בדרך כלל לטובת המועמד של מפלגת העבודה... אני יודעת במי התקשורת לא תתמוך, היא תתנגד ל בנימין נתניהו וזה לא יהיה חדש... היא לא רוצה את בנימין נתניהו... התקשורת מאוד מסומנת פוליטית, והיא תעבוד נגד ביבי, אנחנו נראה זאת במאמרי המערכת ובפובליציסטיקה... היא רוצה את המושיע שלה". כך התבטאה הגברת שלי יחימוביץ' בעת היותה עובדת רשת ב', עובדת בשידור הציבורי. כשמדברים על העבודה דהיום, אכן מדובר כאן על טרגדיה פוליטית ציונית. העבודה תינצל מעצמה, תינצל מ ממשלה דו-לאומית, רק אם תחבור לממשלת נתניהו החדשה, ובכך ייגרם בתוכה כנראה פילוג בין הציונים והאחרים. התחברות לנתניהו עשויה להציל ולהחזיר את העבודה לזרועות הציונות, כפי שהוא הציל את קרנות הפנסיה בשעתו, שנוהלו על-ידי העבודה בהסתדרות.
|
|
| תאריך:
|
14/12/2012
|
|
|
עודכן:
|
14/12/2012
|
|
יעקב איציקוביץ
|
|
מפלגת העבודה - טרגדיה ציונית פוליטית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דניאל סבלדי
|
14/12/12 22:31
|
|
|
|
2
|
|
אהוד פרלסמן
|
15/12/12 02:12
|
|
|
|
|
|
צנחן
|
15/12/12 12:36
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
15/12/12 14:29
|
|
|
|
|
|
צנחן
|
15/12/12 17:05
|
|
|
|
|
|
צנחן צודק
|
15/12/12 20:30
|
|
|
|
|
|
דאגנית
|
15/12/12 22:01
|
|
|
|
|
|
ירחמילביץ'
|
16/12/12 13:16
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
16/12/12 16:08
|
|
|
|
|
|
ירחמילביץ'
|
16/12/12 21:25
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
17/12/12 00:18
|
|
|
|
|
|
ירחמילביץ'
|
17/12/12 11:39
|
|
|
|
|
|
ירחמילביץ'
|
16/12/12 10:11
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
15/12/12 07:06
|
|
|
|
4
|
|
ימים יגידו
|
15/12/12 08:22
|
|
|
|
5
|
|
דאגנית
|
15/12/12 10:13
|
|
|
|
6
|
|
צנחן
|
15/12/12 12:26
|
|
|
|
7
|
|
מפלגת העבודה
|
15/12/12 14:00
|
|
|
|
8
|
|
ברוריה מקרית חיים
|
16/12/12 13:45
|
|
|
|
9
|
|
ארץ כול תושביה
|
17/12/12 11:32
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
17/12/12 16:48
|
|
|
|
|
|
ארץ כול תושביה
|
17/12/12 21:37
|
|
|
|
10
|
|
בן צבי
|
17/12/12 20:57
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
18/12/12 00:46
|
|
|
|
|
|
ארץ כול תושביה
|
18/12/12 07:54
|
|
|
|
11
|
|
בן צבי
|
18/12/12 08:28
|
|
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
18/12/12 10:35
|
|
|
|
|
|
בן צבי
|
18/12/12 11:57
|
|
|
|
|
|
דאגנית
|
18/12/12 12:27
|
|
|
|
|
|
דאגנית
|
18/12/12 12:56
|
|
|
|
12
|
|
דאגנית
|
18/12/12 16:14
|
|
|
|
13
|
|
בן צבי
|
18/12/12 17:46
|
|
|
|
|
|
דאגנית
|
18/12/12 18:41
|
|
|
|
פורום: בחירות 2013
|
כתוב הודעה
|
|
חזקת החפות עומדת לו לאביגדור ליברמן, כמו לכל אזרח. משהחליט היועץ המשפטי ל ממשלה שלא להעמידו לדין, בפרשת מיליוני הדולרים שנחקרה כ-12 שנים - על-פי הדין הוא חף מפשע. נכון, מבחינת הדין, ליברמן חף מפשע, כי לא הואשם וודאי שלא הוכח אחרת. אי-אפשר גם להתעלם מהעובדה כי ליברמן היה בבחינת חשוד ונחקר במשך כ-12 שנים (גם אם לא ברציפות) - עובדה שיש בה משום חשש לעינוי דין ומחייבת בחינה על-ידי גורמי החקירה והתביעה.
|
|
|
|
|
ארגוני נשים פנו אל ועדת הבחירות המרכזית בבקשה לפסול את רשימת שס ואת רשימת יהדות התורה בשל הדרת נשים.
|
|
|
|
|
דמעות זולגות מדווחות על סערת רגשות חריגה. יש דמעות הזולגות בקולנוע בגלל סרט מרגש, יש אחרות שזולגות בגלל מה שאנחנו מכנים "כאב לב", געגועי תופת, זיכרונות מרים, ויש דמעות שמגיעות בעקבות צחוק מתגלגל, ויש, ויש, ויש... הדמעה הזולגת משחררת ומתאמצת לאזן אותנו.
|
|
|
|
|
