מסתבר שלא יעזור שום דבר. כנראה שהבדיחה שאומרת שגבר מעל גיל חמישים שקם בבוקר ולא מרגיש שום דבר הוא בעצם גבר מת, נכונה.
מכיוון שאת גיל החמישים שכחתי כבר מזמן, ומכיוון שכאשר אני קם בבוקר אני מרגיש הרבה מאד מחושים בחושי השונים, נכנסתי בהזדמנות לסניף של קופת החולים הכללית ליד מגורי, והתוצאה של הביקור היתה, בין השאר (איך לא), בדיקות שונות ומשונות.
מסתבר שקופת החולים של היום זקוקה מאד לכתף שלי, כי מסתבר שיותר ויותר בדיקות הוצאו מסל הבריאות, והתשלום עבורן הוא על חשבון הנבדק.
תוך מחשבות נוגות על הסניליות שכנראה פושה בי מכיוון שאיני מצליח לקשר בין ההצלחות הכלכליות האדירות של מדינתנו הקטנה לדברי שר האוצר לאחרונה, ובין העובדה שמבוטחי קופת החולים הם בעצם המממנים העיקריים שלה (מעבר לתשלומי הביטוח), נכנסתי לחדר האחות לקבלת הנחיות לבדיקות השונות.
לאחר קבלת ההוראות פניתי לדרכי, אבל אז נזכרתי (בגלל בדיקה כזו שעברתי בעבר) שאני צריך בקבוק סטרילי לאיסוף השתן.
כאשר ביקשתי זאת מהאחות, הסתבר לי שקופת החולים באמת ממש על סף קריסה. האחות הודיעה לי שהם כבר לא מספקים בקבוקים לבדיקות, והציעה לי לקנות מים מינרליים (תוך ציון שם החברה), ולהשתמש בבקבוק לצרכי הבדיקה. כאשר הערתי לה שאולי הבקבוק לא יספיק (24 שעות לגבר שהערמונית עדיין לא השתלטה עליו לחלוטין) הציעה לי לקנות בקבוק מים של שני ליטר.
ועכשיו ברצוני לשתף אתכם הקוראים בשתי בעיות:
1) הרי קרה במדינתנו שחברות יצרניות גדולות הכניסו כל מיני מריעין בישין לתוצרתם (ראה פרשת הסיליקון בתנובה), ודאגתי עתה היא שמא יסתבר פתאום שיש לי מחלה מסתורית שבעצם נובעת ממשהו שחי בנעימים במים, עד שבאתי אני והפרעתי את מנוחתו.
2) האם מי שנדרש לבדיקות נוספות מעבר לבדיקת שתן צריך לקנות קופסת שעועית...
