התפטרותו של שר החוץ
אביגדור ליברמן הכתה בהלם את כל מקטרגיו. הוא הוכיח שהוא פוליטיקאי מזן אחר, העומד בדיבורו ומקיים את הבטחותיו. אצלו אין תרבות של "דין נצרים כדין תל אביב" או האמירה המגונה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
את אביגדור ליברמן, "אוהבים לשנוא", אמר את שיודעים כולם, עו"ד
רם כספי ל"לונדון את קרשנבאום", מיד לאחר שפורסמה החלטתו של פרקליט המדינה להגיש נגדו כתב אישום.
ליברמן השנוא עשה מעשה בל יסולח, כרת ברית עם בכיר שנואי השמאל, ראש הממשלה
בנימין נתניהו, ויחדיו יצרו שותפות איתנה שחיזקה את גוש הימין, שותפות שהעצימה את אפסותן של מפלגות השמאל האוכלות אחת את בשר רעותה. כמה נלעגות המפלגות הניצות ביניהן, המניפות את דגל השלום והוויתורים לפלשתינים, בעוד אינן מסוגלות לעשות שלום עם עצמן.
ליברמן לא השכיל לנצל את הזדמנות הפז שנפלה בידיו להצטרף למפלגת הפליטים בראשותה של מיס קלין, שם היה עובר כהרף עין תהליך של טיהור ולגיטימציה, הופך באחת לאתרוג מהודר, כשכל חטאיו כשלג ילבינו ואיש לא היה דורש מימנו להתפטר.
הצטרפותו לליכוד העצימה את הדה-לגיטימציה שלו, לו אין סיכוי להפוך לאתרוג, ולכן הסתערו עליו בשצף קצף ודרשו מימנו להתפטר מיד, ואם לא יעשה זאת בעצמו, דרשו זאת מראש הממשלה. לא יעלה על הדעת שהמאפיונר הזה ימשיך לכהן בממשלה זעקו צדיקי הדור. בעוד שאותם צבועים לא התביישו לחזר בראש חוצות אחרי ראש הממשלה לשעבר
אהוד אולמרט שהורשע כבר בבית המשפט, מצוי בעיצומו של משפט
הולילנד, וממתין לפסיקת בית המשפט העליון בערעור בנושא מעטפות הכסף.
כך יעשה לאיש הימין, שבנימין נתניהו חפץ בייקרו. אולם ליברמן הפתיע את כל משנאיו, התפטר ומשך את השטיח מתחת לרגליה של להקת הצבועים, עשה את המובן מאליו מאדם העומד בדיבורו.
