שני דולפינים סייעו בהצלת חייהם של כמה אנשים ששחו והותקפו על-ידי כריש לבן. גורל הדולפינים פחות מעודד - מאוחר יותר הם נרצחו על-ידי דייגים בניו-זילנד. כן - נרצחו. במשמר החוף סיפרו כי הדולפינים המתים נמצאו בנהר בחוף המזרחי לאחר שזנבותיהם נחתכו וככל הנראה ראשם נחתך כבר לפני כשלושה שבועות. הדולפינים היו חלק מקבוצת יונקים אשר הגנה על כמה אנשים ששחו ואויימו על-ידי כריש טורף מסוג "כריש לבן" סמוך לחוף בעיר וונגריי, צפונית לבירה וולינגטון. הדולפינים נלכדו, תחילה, ככל הנראה ברשתות דיג לא חוקיות.
לפני כחודש סיפרו שניים-עשר צוללנים שאבדו בים האדום באזור שורץ כרישים כי דולפינים סייעו להצלתם. הצוללנים היו אבודים בים במשך שלוש-עשרה וחצי שעות וידעו שיש דולפינים מסביבם, כיוון שיכלו לשמוע אותם. הם סיפרו כי כשספינת ההצלה הגיעה אליהם, המצילים ציינו שהדולפינים קפצו לפני הסירה לכיוון הצוללנים על-מנת לכוונתם, וכי למעשה הצילו את חייהם.
ציד דולפינים אינו מנהג חריג במדינות האסיאתיות וביפן הוא חוקי - ואף מסורתי, מזה כ-400 שנה. ביפן מכנים זאת "ציד בתנועה", כשהדייגים מקיפים את הדולפינים במיצר בים ומכניסים למים מוטות מתכת ומכים בהם בפטישים. מזעזע? כאן אפסיק לתאר את התהליך שגם מי שצועק "תרבות היא תלויית מקום" - יזדעזע ממנו. אנושיות הפכה כבר מזמן להיות מילה שלילית.
באיחוד האירופי הודיעו בחודש יוני לארגונים הירוקים ולארגוני זכויות בעלי החיים, כי הם תקווה כי יוצאו לפועל החוקים החדשים אשר יחולו על סירות דייגים בהן עושים שימוש ברשתות המהוות איום על דולפינים, יונקים ימיים נוספים בהם לוויתנים ועוד. וזאת, בים הבלטי, בים הצפוני, בתעלה האנגלית (תעלת לה-מאנש) ובגופי מים אחרים באזור אירופה הצפונית והמערבית.
בעולם כולו למעלה מ-300,000 לוויתנים, דולפינים ויונקים ימיים מתים - ללא כוונה (לא למטרות דיג) בקרסי החכות, כך על-פי מחקר אשר פורסם בשנה שעברה על-ידי ביולוגים אמריקנים וסקוטים. ממחקרים שונים אפשר לראות כי מספר מינים של דולפינים ולווייתנים נמצאים בסכנת הכחדה וצפויים להיעלם מהים תוך עשור.
במקרים רבים מאחורי ההרג המזעזע עומדים דייגים ולרוב הבעיה היא בסירותיהם שמתנגשות בדולפינים, ברשתותיהן אשר מסבכות אותם וגורמות למותם וכן - גם כתוצאה מציד - לצרכי "בידור" באקווריומים השונים. הסונארים הימיים גורמים נזקים קטלניים ליונקים שונים במים - לא רק לדולפינים.
גם את הים עצמו הצלחנו להפוך לפח אשפה אחד גדול. שפכים, פסולת אורגנית ולא חסכנו גם בעטיפות של במבה וביסלי. האשפה נשארת בים - ומוצאת את דרכה לגופם של החיים בו - וכך גם לגופם של אלה מבינכם אשר מתענגים על "פירות" ים ובוחרים בקפידה את הסרטן שייצלה עבורכם חי. דעו - אף מי שעומד בראש המרכז לחקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל (מחמל"י), עוז גופמן, אמר בעבר כי אין יונק ימי בעולם אשר גופו נקי מחומרי הדברה.
הדולפינים צוברים חומרים מסוגים אלה ברקמותיהם ובאבריהם, וריכוזם עולה עם הגיל והעלייה במשקל. מעל לריכוזים מסויימים, עלול להיגרם לגוף נזק ואף מוות. כמו אצל כל בעלי החיים, חומרי ההדברה פוגעים בכבד, במערכת העצבים, במערכת החיסונית ובכושר הרבייה שלהם. כתוצאה מכך - מתרבות המגיפות הוויראליות התוקפות את אוכלוסיותיהם אחת למספר שנים וגורמות להכחדתם של אלפים מהם.
מי אנחנו שנפגע בהם? ויותר מזה - למה, ואיך אנחנו מסוגלים להביט במראה ולדעת - שאנחנו מסוגלים להזיק, להכאיב ולפגוע ביצור כה תמים, שכל פשעו הוא שהוא חלש מאיתנו?
רבים מקשרים באופן כמעט תת-הכרתי בין הצהרות מסוג אלה שלמעלה לבין עמדות ערכיות ומתעלמים גם מהקשר של הרס הטבע - להרס בית הגידול שלנו כבני אדם. הם מתיימרים, אם תרצו, להיות בראש השרשרת האבולוציונית - הטורף שאינו נטרף, או בצד האמונה - למול הצלחת שעליה מונחים מטעמי הטבע - שנוצרו רק למענם.
לטבע - מגיע מעמד משלו. אם במסגרת בית הגידול שלנו, שלכל מרכיב בו קיימת משמעות גם עבורנו, ואם במסגרת היותו "מעשה בראשית" שלאדם אין יד בו. ובמקום שבו יש יד - יש מקום לאותה "אנושיות" שלעתים מבדילה אותנו, לכאורה, מבעלי החיים, והיא מידת הרחמים.
לא הטבע ולא אלוהים יצרו את בעלי החיים כדי שנעטוף בהם תיקים, או צלחת מקושטת בפטרוזיליה במסעדת בשרים שנראית לפעמים כמו בית מקדש לעולה. ומעבר לכך - לא אלוהים הוא שנתן בידנו את הרשות להתעלל בבעלי החיים שהוא ברא - לצוד אותן באכזריות, להשתעשע בכך כאילו היו חיות משחק, לקחת מהם את סנפיריהן ואבריהן ולהשליך אותם למים לטבוע לאט ובייסורים. וודאי, לאלה אשר זכינו בידידותם, כמו הדולפינים - עלינו לנצלם לטובה - ולא להעלימם מפני כדור הארץ.
יש שיאמרו שזכויות, בין אם הן זכויותינו כבני אדם - החזקים ביותר בטבע (לצורך העניין) ובין אם של בעלי החיים - הן פרי הכרעה פוליטית, תוצאה של של משא-ומתן בין שווים. המו"מ שלנו מתקיים בתנאים שאינם שווים - הערכים על-פיהם אנו קובעים לעצמנו את החוקים - הם ערכים אנושיים שיוצאים מנקודת הנחה - שכבשנו. כבשנו את כדור הארץ, את האדמה, השמים והים, ואת כל היצורים החיים בכל שלושת העולמות הללו. "הכיבוש הורג" אינו בהכרח הצהרה פוליטית-מדינית גרידא.
העור של הדולפינים מאד דק, והוא מאפשר להם לחוש בשינויים מאד קטנים סביב גופם. העור שלנו כנראה עבה - מדיי.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
