אני מעלה על הכתב את פניני הדיאלוג החדש שמבקש מנהיג "הבית היהודי" לנכס לנו בעברית מתלהמת - "לא אכפת לי מאבו מאזן, לא מאבו עבאס ולא מאני לא יודע איזה עוד אבו עלי ערבי". יש מי שמיטיב לנכס לנו בערבית לא פחות מתלהמת מהעברית של
נפתלי בנט - "לא אכפת לי מאבו בנט, מאבו נפתלי וגם לא מכל אבו יהודי". למעשה, זה דיאלוג בוטה בעל אופי של מונולוג רדוד.
דיאלוג יהיר ושחצני זה מנכס לציבור בישראל במידה רבה של יהירות נפתלי בנט, בעל בריתו של יוצק מטבע הלשון המבישה על "זועבי'ז",
יאיר לפיד, מנהיג מפלגת "יש עתיד". דיאלוג יהיר ושחצני של מועמד להיות שר בישראל.
דיאלוג מסוכן עם עוצמות יהירות של בוז לאחר, שהן למעשה מונולוג מתלהם, המרים רק סכרים גבוהים המונעים סיכוי לקיומו של דיאלוג, שיבשיל לקראת סיכוי לחיים לשני העמים.
נפתלי מתלהם והעולם מבודד אותנו לצערי, לדיאלוג בעל האופי של מונולוג רווי המשטמה שממנף נפתלי בנט יש פרטנרים לא מעטים גם בעולם הערבי, המדברים בדיוק באותו סגנון ונאמנים לאותם לחנים.
נפתלי בנט משכנע אותנו, שלא מעניין אותו שום אבו עלי. חשוב לו בשלב זה רק לספח את כל שטח C, שהוא למעשה כ-60% משטחי יהודה ושומרון. נראה לו, לנפתלי בנט, ש"אבו עלי ואבו אני לא יודע מי" יישבו בחיבוק ידיים, יאפשרו מימוש התוכנית, אותה שרטט אבו נפתלי בכל אמצעי התקשורת ערב הבחירות, וממשיך לשרטטה ביתר-שאת גם אחרי הבחירות בתמיכתו הנלהבת של יאיר לפיד, כי הרי הם אדוני הארץ. אבו נפתלי חש שהוא שליחה של ההשגחה, המתירה לו את הזכות ואת הרשות להכתיב שלא תקום מדינה פלשתינית, וליטול באבחת נאומים מתלהמים שני-שלישים משטחה העתידי של אותה מדינה.
את נפתלי בנט, פרטנר ראוי לכל תפקיד בממשלה העתידית בראשות נתניהו, לא מעניין אותו אבו עלא ואותו אבו עלי, אך באותם אבו עלא ואבו עלי מתעניין כל העולם, הם זוכים לאהדת העולם, והם מיום ליום רק מבודדים אותנו.