כשאני עומד בפני נעילת העשור השמיני לחיי לא אבוא להטיף לביצוע דבר עבירה. לא אטיף להפר בריש גלי חוק, ובמקרה הנידון את חוקי הצנזורה. אך יש לי שיח ושיג עם התלהמות נוסח חברת הכנסת מירי רגב, הדורשת להעמיד לדין שלושה חברי הכנסת -
דב חנין, זהבה גל און ו
אחמד טיבי - על כך שהפרו את חוקי הצנזורה.
לצערי, יש לכנסת ישראל היסטוריה בעיתית קשה עם חוק הצנזורה. את חוק הצנזורה הפר חבר הכנסת תופיק טובי בנאומו יומיים לאחר הטבח במבואות כפר קאסם, שבוצע ב-29.10.1956, בו נרצחו 49 אזרחים מתוכם 10 ילדים, דבריו נמחקו מפרוטוקול הכנסת, ועד היום כאילו לא נאמרו.
תופיק טובי עבר על חוק הצנזורה. ואני סבור, שתופיק טובי עשה שרות לחברה הישראלית, כי הוא ומפלגתו מק"י עמדו בודדים בכנסת מול ניסיון של דוד בן-גוריון להכחיש שהתרחש טבח אכזרי בכפר קאסם.
חברי הכנסת מאיר יערי ויעקב חזן ממפ"ם גילו "אחריות", ולא העלו את נושא הטבח בכנסת למרות שהיה להם את מלוא המידע מחבר מפ"ם לטיף דורי שהיה בין הראשונים , אם לא הראשון, שנכנס לכפר קאסם. הוא הצליח להיכנס למחלקה בבית החולים בילנסון, בה היו מאושפזים פצועים ממטווח הירי שביצעו חיילי משמר הגבול. הפצועים היו תחת משמר כבד של משטרה, שכל תפקידה היה לחסום הדלפה מדוע פצועים מכפר קאסם שוהים במחלקה כירורגית בבית החולים בילנסון . חברי הכנסת ממפ"ם החליטו למלא פיהם מים ותופיק טובי החליט להפר את חוק הצנזורה ואף הוציא תזכיר בעברית, בערבית ובאנגלית בו תואר מעשה הזוועה ,שמות כל הקורבנות וגילו של כל קורבן. עובדות, שלמרבה הצער, הוכחו כנכונות במהלך המשפט שבסופו של דבר התקיים.
אני סבור, שהפרה חוזרת ונשנית של חוק הצנזורה על-ידי חברי הכנסת ממק"י , תופיק טובי ומאיר וילנר, שהעלו פעם אחר פעם את נושא הטבח ואוקיינוס הכתמים הלבנים של הצנזורה בעיתונים היומיים "קול העם", "על המשמר" והשבועון "העולם הזה" הביאו לכך שרק ב-11.11.1956, שבועיים לאחר הטבח, שחרר דוד בן-גוריון הודעה מעורפלת ומאוד מגומגמת - "התגברו פעולות הפדאיון וכפריים נפגעו על-ידי משמר הגבול בכמה כפרים, ולכן מונתה ועדה".
האמת העצובה הייתה ידועה לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שמדובר בטבח אכזרי של 49 אזרחים שחזרו בשעה 5 בערב מעבודתם בשדות ולא ידעו על קיומו של עוצר. שאגות האימים על תופיק טובי שהוא מפר את חוק הצנזורה המיר בן-גוריון בהודעה מגומגמת על פדאיונים. הודעה שבעקבותיה הגענו למשפט בו הורשעו הנאשמים, שמהר מאוד נמצא להם הדרך לחופש. לחלקם אך נסללה הדרך לעלייה בדרגה.
הצנזורה בישראל יכולה לזקוף ל"זכותה" שעות נוספות של עבודה שיש בה צירוף של שררה ואטימות הלב. בתום מלחמת ששת הימים התקבצו כמה לוחמים והעלו על הכתב חוויות מלחמה ולקחים, שלדעתם יש לאמץ. לעבר מסמך רעיוני הופנו מספריים חדות של הצנזורה.
חייל בשם אבישי גרוסמן מקיבוץ עין שמר העלה בין הגיגיו משפט שבעיני הצנזורה נראה מסכן את בטחון המדינה, כמו: "סיפוח ירושלים בלי שום הסדר יגרום לנו צרות צרורות". רק אחרי 43 שנים בשנת 2010 פורסם המשפט, שהצנזורה ראתה בו סכנה לבטחון המדינה, או ליתר דיוק כפוליטרוקית האחראית לשמירת הלכידות הלאומית ראתה במשפט הזה חומר נפיץ שיש לצנזרו.
בספר "שיח לוחמים" הצנזורה נטפלה למשפט, שלדעתה, ממש מחייב התערבות צנזורה: "אם המגמה שמסתמנת עכשיו תימשך יהיה כאן סיבוב דמים הרבה יותר נורא משחווינו בששת הימים". רק ב-2010 שחררה הצנזורה את "הסוד הביטחוני" הזה והתירה את פרסומו.
לנושא הצנזורה נדרשנו באופן מפתיע ,כשבכל כלי התקשורת בעולם צוין שמו של אסיר שהתאבד בבית כלא בישראל. צולם הקבר באוסטרליה עם שלל גרסאות הקשורות במותו. תמוה, שהצנזורה מבקשת לצנזר מידע שמשוטט באופן חופשי בכל העולם. רק כאן מתעקשים לצנזר מידע המהלך לו מעדנות ברחבי הגלובוס בשבילי כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט. רק כאן חברת כנסת צווחנית מעלה הצעה לסדר היום להעמיד לדין שלושת חברי כנסת, שביקשו תשובה משר המשפטים למידע המתרוצץ לו חופשי בכל תחנת רדיו ובכל תחנת טלוויזיה בעולם.
הגיע הזמן לצנזר צנזורה דרקונית בישראל.
