לציבור יש זיכרון קצר מאוד. אירוע רודף אירוע, והממשלה דואגת שרצף האירועים ימשיך להיות גבוה. ספין רודף ספין, ודעת הקהל מוסחת, מוסטת ומוסתת ממסיבת קונפטי אחת לשנייה. עוד לא הספקנו להבין למה מפלגת "מעמד הביניים" הולכת לקצץ קצבאות ילדים, וכבר הבוקר נודע שמשרד האוצר מתכנן עוד "קיצוץ". הפעם על הכוונת - אוכלוסיית הסטודנטים.
שכר הלימוד באוניברסיטאות יעלה. אם טעיתם חלילה להאמין שמדובר על שכר הלימוד בכוללים ובישיבות, או חלילה בחינוך המגזרי, בערוצי החינוך המסרבים ללמד לימודי ליב"ה, אז טעיתם.
ערב הבחירות הוא התרוצץ בכל פינה, וצץ באלפי חוגי-בית, הרשים את כולם עם שפת-גוף "ביבי-סטייל", ונאומים חוצבי להבות על "מעמד הביניים".
ערב הבחירות הוא השיק את
"נועה מדימונה" והקרין לעשרות אלפים של מעריצים נלהבים את "החזון" של "יש עתיד". ואז העלים אותה והביא את ריקי כהן מחדרה.
בערב יום השואה פרסם מנהיג "מעמד הביניים" את הפוסט "דוד אמנון מת", ובאותה העת עבדו אצלו על המתת נועה מדימונה, ששוב נעלמה מהפייסבוק שלו. כמו העבדים בארה"ב של טרום עידן לינקולן. נועה עשתה את שלה והביאה 19 מנדטים. נועה יכולה ללכת.
את המילים הגדולות של ערב הבחירות, בדבר הקיצוצים הנכונים:
1. 909 מיליון שקל מתקציב משרד החינוך שעובר לאברכים;
2. מיליארד שקל ביישוב חריש;
3. תשתיות בהתנחלויות מחוץ לגושי ההתיישבות;
4. הסכמי שכר שערורייתיים של עובדי נמל-אשדוד;
5. חשמל חינם של עובדי חברת החשמל;
את כל אלה החליף שר האוצר מטעם "מעמד הביניים", בקיצוץ קצבאות הילדים ובהעלאת שכר הלימוד.
אין פלא שהוא מעלים את
'נועה מדימונה'. אלה עדויות להבטחות הגדולות של ערב הבחירות. כל הסממנים של פוליטיקה ישנה ישנם, וכל המילים של פוליטיקה חדשה מחווירות לצד המעשים. המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן כתב: "כמה עיוור הוא האדם שנותן לך מכיסו כדי לקחת מליבך".
בהשאלה ובאלגוריה על דברי ג'ובראן, אני מבקש לשנות מעט את הנוסח, באופן הבא: כמה עיוור אתה, כאשר אתה הולך שבי אחר מילותיו של המדבר אל ליבך ולוקח מכיסך.
