פרופ' שלמה זנד היסטוריון מאוניברסיטת ת"א, כתב שלושה ספרים פרובוקטיבים מעוררי מחלוקת וביקורת רבה בארץ, אבל זכה לתמיכה ולהזדהות בקרב כל שונאינו ואויבינו בעולם, בחוגים האנטישמים, האיסלאמים והשמאל הקיצוני, בעיקר באירופה.
שלשת הספרים הפרובוקטבים שכתב הם:
"מתי ואיך הומצא העם היהודי"? - הוא טוען שלא קיים עם יהודי! זו המצאה של הציונות!
"מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל"? - הוא טוען שליהודים אין זכויות על ארץ ישראל! זו תעמולה ציונית!
מתי ואיך חדלתי להיות יהודי"? - הוא מנמק בנימוקים מחקריים שהוא לא יהודי, למרות שאמו יהודיה.
היסטוריון זה שעיתון
הארץ הקדיש לו בזמנו ששה עמודים, חשף בפני הציבור דמות קיצונית ותמוהה של "יהודי" אנטי ציוני ואנטי יהודי, מהדגם הקומוניסטי הישן, הרואה בישראל מושבה קולוניאליסטית, אימפריאליסטית ופשיסטית. האיש מסובך עם עצמו, עם עברו הקומוניסטי ועם דעותיו הפוליטיות האנרכיסטיות המהפכניות. הוא אימץ את הנרטיב הפלשתיני, הקובע שהציונות ביצעה טיהור אתני שלהם 1948, וכי מדינת ישראל היא מושבה קולוניאליסטית.
רשמים מהרצאתו בבית הסופר בת"א
לרגל הוצאת ספרו השלישי האחרון, שבו "הסביר" מדוע הוא חדל להיות יהודי, הוא הוזמן ע"י האגודה "אני ישראלי" להרצות על השקפותיו. מתוך סקרנות להכיר את האיש מקרוב, הלכתי להאזין לדבריו, באירוע שהתקיים בבית הסופר בת"א ביום 18.4.13.
באולם נוכחו כשמונים מאזינים. על-פי התנהגותם המאופקת והקשובה כולל מחיאות כפיים, רובם היו מאוהדיו. הייתי המאזין הכמעט יחידי שיצא בגלוי ובחריפות נגדו ונגד דעותיו. על כך קיבלתי "מחמאה" מהמנחה, ד"ר חן יחזקאלי, שהסביר שדברי הביקורתיים "איזנו" את הרושם שהנוכחים היו קהל שבוי ותומך בהיסטוריון שלמה זנד.
להלן לקט מדעותיו ורעיונותיו של פרופ' שלמה זנד שנאמרו בהרצאתו: - גורלה של מדינת ישראל יהיה כמו הגורל של הצלבנים.
- תומך בשינוי הדגל וההמנון של ישראל למען דה-ציוניזציה.
- המגן דוד המופיע על הדגל איננו סמל יהודי.
- לא יהיה שלום עם הפלשתינים אם ישראל לא תכיר באסון שלהם, תסכים לקבל לתוכה כמות מסוימת של פליטים במסגרת "זכות השיבה". סיפר ששלמה בן עמי, מי שהיה שר בממשלתו של ברק הסכים ל-40 אלף.
- כדי שיהיה שלום יש לשנות את ה"פוליטיקה הציונית".
- הציונות הלאימה את הדת היהודית לצרכיה הפוליטיים-שלטוניים.
- התאפקתי זמן רב לא לכתוב את ספרי (כדי לא להרגיז ולסכן את קידומי ופרנסתי - מ.ד.) עד אשר הובטחה לי המשרה והפרופסורה.
- המונח עם יהודי לא היה קיים בימי התנך.
- כשם שיש דת נוצרית ודת מוסלמית, יש גם דת יהודית, אבל אין עם יהודי, כשם שאין עם נוצרי או עם מוסלמי.
- רוב יהודי העולם לא רוצים לחיות ב"מדינת היהודים" בישראל כיום.
- רוב הממסדים הדתיים היהודים במאה 19 התנגדו לציונות ולמדינה.
- ישראל היא המדינה הכי לא דמוקרטית בעולם. ישראל שייכת רק לחלק מתושביה (לא שייכת למיעוט הערבי - מ.ד.) אבל שייכת לכל יהודי שחיי בעולם בזכות "חוק השבות". ניגוד שלא יחזיק מעמד. מצב זה לא ימשך זמן רב. אין עתיד לישראל.
- הציונים המציאו את האגדה שהרומאים היגלו את היהודים מארץ ישראל לרומה והפכו אותם לעבדים (שכח את המנורה בשער טיטוס - מ.ד.).
- הזהות היהודית חלולה. הזהות הישראלית היא מלאה אבל מבולבלת.
- אנחנו מחנכים דורות של ילדים על טראומה של המוות והשואה.
- האליטה הפוליטית בישראל מעונינת בממסדים הציונים בתפוצות הגולה (בעיקר במליונרים התורמים לנתניהו) המבטיחים את המשך שלטונם.
- מזלי שנולדתי לאמא יהודיה באוסטריה, אחרת היתי הופך לאוסטרי.
- לעג למאמר של ארי שביט בהארץ 18.4.13 בכותרת "פוסט פוסט ציונות". מאמר שביקר את כל הקיצונים האנטי ציונים מסוגו של זנד.
- סיפר בהתפעלות ובגאווה על הרצאותיו הרבות בעולם.
- הסתירה הבלתי ניתנת להבנה שהיהודים הם גם דת וגם לאום, מוסברת שבדרכון ובעולם אנחנו רשומים כישראלים, בארץ כיהודים.
- ישראל צריכה לעמוד בראש מסע עולמי למען גיוס הכספים כדי לפצות את הפליטים הפלשתינים על האסן שלהם.
- תומך במדינת "כל אזרחיה", מדינה דו לאומית ערבית יהודית.
היסטוריון "שלנו" ששולל את קיומו של העם היהודי והמדינה הציונית. מקצועות ההיסטוריה והסוציולוגיה אינם בתחומי המדעים המדויקים. אין בהם אמת מדעית אבסולוטית, יש בהם ובמחקריהם אך ורק פרשנות אישית, המעוגנת ומותאמת להשקפת דעותיו הפוליטיות של ההיסטוריון.
חופש הביטוי האקדמי משמש עבור פרופסור זנד הסוואה לחופש ביזוי ושיסוי של הציונות, היהודות ומדינת ישראל. חופש מופקר בזכות אוניברסיטת ת"א, מדינת ישראל והתורמים היהודים בעולם.
תועמלן מתנדב של אויבינו היושב בתוכינו, ומרצה נגדינו בעולם
ספריו תורגמו ל-20 שפות, המשמשים חומר דלק "היסטורי" לטובת מסעי התעמולה וההסברה של מוסלמים ואנטישמים נגד ישראל. שבח והלל ניקשרים לשמו של פרופ' זנד בקרב האינטלקטואלים המוסלמים, האנטישמים. הוא מוזמן כ"כוכב הסברה" לבמות אקדמיות ותקשורתיות רבות באירופה שבהן הוא "מסביר" את מחקריו ודעותיו. המשורר הפלשתיני מחמוד דרוויש היה חברו האידיאולוגי במפלגה הקומוניסטית. עיתונאים ואנשי רוח ערבים רבים מסתמכים על ספריו, כדי להוכיח את צידקת הטיעונים של הפלשתינים שהיהדות היא רק דת ולא עם ולכן אין ליהודים ולישראל שום זכות היסטורית על ארץ ישראל שהיא אדמה פלשתינית מהים ועד הנהר.
דעתו של פרופ' זנד השולל את קיומו של העם היהודי בישראל אינה מקורית. גם סטלין, היטלר, ערפאת ואינטלקטואלים אנטישמים נוספים הקדימו את פרופ' זנד והסתמכו על אותו "רעיון אקדמי".
בהרצאתו הוא לא נתן תשובות לשאלות הבאות: מתי וכיצד הומצא העם הפלשתיני? ועל-ידי מי? לאיזה עם משתייך פרופ' זנד? לעם האוסטרי שם נולד או לעם הפולני שם נולדו הוריו? או לעם הצועני?
