גב' טלי פחימה, מככבת שוב בחדשות ומצטלמת בטלוויזיה ובעיתונים, כשמסביבה אנשי ביטחון וגם מספר תומכים רעשנים מהשמאל הקיצוני, המאמינים שטלי שלהם, היא לוחמת שלום שרק רצתה להיות גשר (של נייר) בינינו לפלשתינים.
אימה של טלי, ממשיכה להתראיין ולבכות על בתה שנעצרה על לא עוול בכפה, והיא משוכנעת שזה רק בשל דעותיה הפוליטיות. האמת היא שונה ומכאיבה יותר. טלי פחימה, לא נעצרה בשל "דעותיה" אלא בשל "מעשיה" וזה הבדל מהותי וגדול ועלול להושיבה גם במאסר לתקופה ממושכת.
להזכיר, גב' פחימה הוזהרה גם על-ידי שירותי הביטחון וגם על-ידי המשטרה לא להיכנס לג'נין, שהוא אזור לחימה ואפילו הוצאו צווים המונעים זאת ממנה. גב' פחימה - התעלמה מהצווים ועשתה דווקא לשירותי הביטחון וצה"ל - וחזרה שוב ושוב אל זכריה זביידי - שהוא רוצח יהודים, ומוציא פיגועים, שגם מתגאה בהם בכלי התקשורת. הגב' פחימה - הצהירה שהיא מוכנה להיות "המגן האנושי" שלו כדי שלא יחוסל והשכפ"צ האישי, שלא ייפגע חלילה על-ידי צה"ל.
בנתונים אלה - קצת קשה לרחם עליה ולסמפט אותה ולהבין את מניעיה הנסתרים. כדי להבהיר - יש הבדל מהותי מבחינה משפטית בין מעצר מינהלי לבין מעצר על-פי כתב אישום.
מעצר מינהלי מתבסס ומסתמך על ראיות חזקות וטובות, אבל כאלה שלא ניתן להביאם לבית משפט - שמא יתגלו מקורות, אנשים, דרכי פעולה, שיטות עבודה - ומעל לכל החישוב של "שריפת מקורות" וסכנה ממשית לביטחונם האישי ואלה הסובבים אותו.
במקרה של גב' פחימה - בתי המשפט המחוזי והעליון בדקו את חומר הראיות ואישרו את המעצר המינהלי - ואין מקום לפקפק באוטנטיות ובכוח המשפטי הגלום בהם.
לא אחת, השב"כ מוותר או מקצר מעצר רגיל או מינהלי מחשש לגילוי מקורות ומידע חסוי ועקרון זה חל גם על המשטרה, במקרים של עבירות פליליות - כאשר החשש נעשה מעשי והמשטרה נסוגה מושכת או מוחקת את כתב האישום.
במקרים אלה - האינטרס של הרשעה והענישה נסוג מפני אינטרס זרועות הביטחון - לשמור על מקורותיהם, על אמינותם, ועל יכולתם לתפקד בעתיד תוך מתן ביטחון לגורמים שעובדים איתם, שלא יתגלו בטרם יוחלט בתיאום ובהסכמה ולפעמים לעולם לא.
כתב האישום שהוגש נגד טלי פחימה - לכן אינו מרוכך או אנמי - אלא הוא מייצג את מה שניתן להביא לבית משפט בצורה גלויה וגם לקוות להוכיח זאת.
כתב האישום, על פניו, חמור דיו ובו סעיפים של סיוע לאויב במלחמה, מסירת ידיעה לתועלת האויב, מגע עם סוכן חוץ, תמיכה בארגון טרור וכו'.
בין היתר, אנו קוראים שהיא תרגמה לחברה זכריה זביידי, מסמך סודי שצה"ל איבד בשטח ובו מבצע למעצר מבוקשים - שנתן להם זמן להסתתר ולהיעלם מהשטח, וזאת כאשר הגב' שוהה בביתו של "המחבל" בג'נין - ומהווה מעבר למתורגמנית אישית גם מעין אשת קשר פוליטית אידיאולוגית.
יתכן שגב' פחימה - לא הבינה שהיא מנוצלת פוליטית תקשורתית על-ידי המחבלים ואולי ידידה הראשי זכריה זביידי, למטרותיו הוא ישירות או בעקיפין. העובדה שהעמידה את עצמה לרשותו עד כדי "מגן אנושי", אינה מצביעה על פעילות פוליטית - אלא הרבה מעבר לכך. היא חצתה, "תרתי משמע", כמה גבולות אסורים בפועל ובמעשים אסורים ועל-כך עליה לתת את הדין - ולכן למרות כל הניסיונות להמעיט ממעשיה ולהלבישם בכתונת של הבעת דעה ופעילות פוליטית, הדבר לא יצלח ולמעשיה לא יסלחו ועליה, אם תורשע - לשאת בעונש משמעותי.
בשולי הדברים, יש להדגיש, שגב' פחימה לא בודדה ולא צמחה לפתע מקרקע טרשית כקוץ סורר בודד - אלא יש תשתית חברתית, אמנם מצומצמת, ממנה עלולים לצאת "חריגים" נוספים. דוגמא לכך - ראינו בקבוצה הקרויה "האנרכיסטים של הגדר" - שלא הסתפקו בדיבורים ובהפגנות אלא גם הסתערו על הגדר בבנייתה, ניסו להרוס אותה ולתקוף חיילי צה"ל עד שנאלצו במקרים בודדים להשתמש באש חיה - ואחד המפגינים המתפרעים גם נפצע קל. וזאת מבלי להיכנס במאמר זה, לדיון על חשיבות גדר הביטחון לטובת המדינה וביטחונה, לפי הערכת כל זרועות המודיעין, צה"ל והמשטרה.
יש למגר תופעות אלו בהיווצרותם כדי שלא תישאר אשליה שניתן לבצע מעשי "פחימה" ולצאת נקי, תחת המטריה של הבעת דעה ופעילות פוליטית.
דמוקרטיה - היא צורת משטר נהדרת לאזרחים שיודעים לכבד אותה ולהגן עליה וביטחונה. ביטחון אזרחיה מוטל על זרועות הביטחון - וזה מה שעשו במקרה של טלי פחימה.
_______________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.
