לא פעם מועלות - ברשויות המקומיות, הצעות "אוונגרדיות", שחלקן מיובא מחו"ל, להכניס "חיים תוססים" בעיר הנדונה. בהנחה שנאמר שלא לצרכי הבחירות המוניציפאליות נעשה הדבר, הרי שעדיין לא פעם ההצעות הללו נמהרות מדי ובעיקר משום שמי שהציעם ורוצה ליישמן - ובראשם ראשי העיר, לא נתנו מספיק את דעתם על כך שההצעה הזו יכולה להיות אומנם אטרקטיבית אבל לטווח ארוך היא עלולה להביא בעלת נזק בלתי הפיך, ובמיוחד בתחום האלימות וסכנת החיים. ובכלל, ישראל היא מדינה שונה ממדינות אחרות בחו"ל ולא תמיד מה שטוב לבריטים הרגועים או לדיקטטורה התרבותית בסין טוב למדינה בעלת מתחים פוליטיים ואנושיים שמי ידמה לה. וניקח לדוגמה שני פרויקטים עתידיים בערים הגדולות - חיפה וירושלים.
בימים אלה עושה את דרכו פסל ענק - בגובה חמישה מטרים, המובל באונייה מסין העממית לחיפה. לפי ידיעתי הפסל נתרם ע"י מישהו במטרה להציבו כ"מוצג אומנותי" על יד אצטדיון הכדורגל החדש ההולך ונבנה ב"כפר סמיר" , ביציאה מחיפה לכוון דרום. זהו פסל "אומנותי" של אישה שהויכוח לגבי מידת העירום וערטול שבו. אינני רוצה לתקוף את העניין מבחינה דתית דווקא, כי כותב שורות אלה איננו בעד כפיית הציויון הדתי היהודי על חילוניים או על נוכרים אבל בעיית הפסל המעורטל הזה איננה רק "בעיה דתית". ראש עיריית חיפה - מר
יונה יהב, שחולש על עיר רב דתית ולאומית , חולש גם עיר שהספורט התחרותי, ובעיקר הכדורגל והכדורסל, הם במדרגה גבוהה ביותר בהתעניינותם של תושבי העיר. למרות שראש העיר חושב לעצמו כי מדובר במעשה "אומנותי נפלא" והוא עומד על כך שלאנשי דת אין מקום להתערב ב"אומנות", הרי שיש כאן סיכון אחר שעלול להפוך את חווית משחק הכדורגל-הטעונה בלאוו הכי, לשדה מתח ופורענות שבועי.
ראשית, גם מי שראש העיר חושב שאינו מבין ב"אומנות" הרי שהוא רשאי להחוות דעתו על כל "אומנות", ובמיוחד בימינו כאשר ה"אומנות" יכולה לפגוע ברגשות מימין ומשמאל , ולא רק מהצד הדתי. האם מותר להחשות ל"אומנות" שיהיה בה הסתה לרצח, לאלימות , ללאומנות , לגזענות או שתוצב באזור שתושביו יפגעו מהמומנטום ההפוך לתרבותם ואמונתם? ודאי שלא! מכאן שזכותו של כל איש דת, פוליטיקאי וסתם אזרח להחוות דעתו על "אומנות" גם אם אינו פסל, צייר או מוסיקאי או שלא נבחר לתפקיד ראש העיר.
שנית, מגרש הכדורגל הוא בלאוו הכי מקום המועד לפורענות ועוד בימים שלא תמיד קיים שם שיטור רשמי. ישנם משחקים טעונים שרק מילה אחת מיותרת תישמע, אזי, תידלק שם חבית תבערה. במגרשים השונים כבר אירעו תופעות אלימות - ממכות ועד רצח ממש. במגרש הכדורגל מפרקים כל ה"מי ומי" את יצריהם בקללות גסות ובניבולי פה. עכשיו יעצום מר יהב את עיניו ויחשוב כיצד ה"פסל האומנותי" - אך המעורטל בדמות אישה (מסין הטוטליטרית), "ישתלב" בנוף משחק כדורגל טעון שאימו של השופט ומקצועה לשעבר נמצאים במרכז ה"דיון" של קללות אוהדי שתי הקבוצות, ואף של השחקנים וההנהלות שם. יעצום מר יהב שוב את עיניו וינסה לדמיין כיצד תחשונה אותן אוהדות ועיתונאיות כדורגל שתגענה למשחקים הללו וב"זכות" הפסל הנשי הזה תשמענה גידופים וקללות שוביניסטיות שיעסקו בין השאר במוצא משפחות השחקנים על-פי ההלכה היהודית, במוצא השופטים וגם במוצאם ואמאותיהם של חברי ההנהלה.
אינני יודע אם האלימות תעלה כל כך בצורה דרסטית בעקבות ניבולי הפה והקללות אבל אוירה נעימה זה בטח לא יביא. ואל ישכח מר יהב כי מאות ואלפי בני ובנות נוער יפקדו את האצטדיון מידי שבוע ויחשפו לכל אוירת התועבה והקללות שם, שהפסל המעורטל יוסיף שמן על המדורה.
אולי מר יהב מבין ב"אומנות" אבל לבטח הוא אינו תמיד מבין איפה מקומה של אותה "אומנות". אצטדיון כדורגל איננו בדיוק "בית תרבות" או אולם עירוני שקט ורגוע שבו "מבקרים אומנותיים" שולטים במצב. ואילו ישראל התוססת והפלוריליסטית -ויש כאן גם צד שלילי בעניין, איננה סין העממית הקרה והממושמעת.
ומחיפה לעיר הקודש הכל כך סבוכה - ירושלים. בעיריית ירושלים עלה רעיון חדש - להעתיק את ה"היד פארק" של ה"קורנר" בלונדון, ל"גן סאקר" ולצד מנגלים ובשרים חמים לרכז את כל המטורפים הפוליטיים של ישראל ואף מהעולם , לומר את דבריהם "חופשי, חופשי". מי שראה בלונדון כיצד הדבר מתבצע , מיהם ההזויים העולים שם לומר את דבריהם ומה נאמר שם היה מבין שכל המקום הפרובוקטיבי הזה עוד יהיה קטן על מה שיתרחש בעיר קודשינו. כנראה שלמשטרה ולמשמר הגבול אין עוד מה לעשות בכותל המערבי, בהר הבית , באצטדיון "מלחה" , בשווקים ובכיכרות של העיר הטעונה ביותר בעולם, שפתאום מבקשים מעיריית ירושלים ליצור עוד מוקד פרובוקטיבי שאליו המשטרה תיאלץ לייבא שוטרים וחיילים מחו"ל.
אם - חס ושלום, ה"ההייד פארק קורנר" הזה יישתל ב"גן סאקר", הרי ש"נזכה" לראות שם סכנות חיים ממש עם ציוד של סכינים ונשק חם בפעולה. כאשר ה"גאוותנים" ידברו שם הרי שהחרדים יפגינו נגדם, כאשר הערבים והכהניסטים יתגוששו המשטרה תעזוב את כל מטלותיה האחרות שם וכאשר האנדרלמוסיה תחגוג יתקיים שם הפסוק "ידו תהיה בכל ויד כול בו". האם אין מספיק עימותים "חמים"- ובראשם עימותי הפרלמנט בישראל, שאנחנו צריכים עוד "פינה גלדיאטורית"?! במקום שה"ההיד פארק" הזה יתרום ל"חופש הדיבור" זה רק יתרום הרבה יותר להסתה הלאומנית, הגזענית והאנטי דמוקרטית. ירושלים היפה והקדושה איננה זקוקה לפינה הכעורה והסוטה של לונדון.
