ניהול שינויים בארגון: עדיף מאוחר מאף פעם

הדבר הקבוע היחיד הוא השינוי

כיום כדי להתאים לסביבה העסקית הדינאמית חייב ארגון להשתנות ומהר. מספיק אם ננסה להעלות בדמיוננו את יצרניות העבר של המצלמות או התקליטים כדי שנבין שמי שאינו משתנה פשוט נעלם. אז כולם משתנים. כולם רוצים להשתנות. ואתמול. אבל... מסתבר שזה לא כל כך פשוט. מסתבר כי מרבית ניסיונות השינוי הארגונים (בין 60-80% ) אינם עולים יפה ומביאים נזק אמיתי לארגון. נזקים המתחילים מנזקים כספיים, עוברים דרך נזקים של מוניטין אישי או ארגוני, ולעיתים מגיעים אפילו לנזקים הפוגעים במטרות ארוכות הטווח של הארגון.

אז בואו ננסה להבין ביחד איך מפצחים את "האגוז" הזה... שינוי.
בבואנו להוביל שינוי עלינו לשנן מנטרה פשוטה. שינוי הוא ההזדמנות. כן כן, שינוי הוא הזדמנות. מצד אחד ברור לנו כי ההתנגדות לשינוי הנה טבעית (כי הרי מי אוהב ש "יזיזו לו את הגבינה" ?). כולנו מחפשים יציבות, נכנעים להרגלים ישנים, ומרגישים שלא בנוח כאשר אנו חשים איום על האינטרסים שלנו בחיים בכלל ובמקום העבודה בפרט. מצד שני איך לומר זאת בעדינות- אין שינוי בלי... שינוי. אז מה עושים? מנהלים. את השינוי.

ניהול שינויים

ניהול שינוי הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני המנהל באשר הוא. כדי לנהל שינוי בהצלחה על המנהל למצוא בעצמו ערב רב וסותר של יכולות וכישורים. בולדוזר? מצוין! גננת? מעצבן אבל נחוץ. האימא הטובה? נפלא! השוטר הרע? שימושי לעיתים! השוטר הטוב? הרבה יותר נעים! ועוד כיד הדמיון. ומי שניהל פעם שינוי, או לחלופין "צפה" בשינוי ארגוני יודע בדיוק על מה אני מדברת. נו אז איך מנהלים שינוי... ? הנה זה בא.

מעורבות מעורבות מעורבות

מעורבות. שמעתם? לא רק של המנכ"ל או ההנהלה הבכירה אלא מעורבות רחבה. של כולם (כמעט). כמה שיותר. בכל שדרות הארגון, מלמעלה עד למטה עד כמה שניתן. זכרו ככל שיותר אנשים יהיו מעורבים בעיצוב התהליך, בהטמעתו ובבקרה שלו כך גדולים סיכוייו של השינוי להצליח. איש חכם אחד ( חליל ג'ובראן) אמר פעם רעיונות כמו ילדים, שלי החביבים ביותר. כלומר?רעיון נפלא ככל שיהיה אם "יוצנח" מלמעלה (מהמנכ"ל מחברת יעוץ אסטרטגי מהיו"ר) לא יעבוד. אותו רעיון בדיוק, אם יגיע מלמטה מצוות היגוי השינוי, מישיבת סיעור מוחות עם אחת המחלקות יתקבל, ייושם וגם יעבוד הרבה יותר טוב ובעיקר בקלות ועם פחות התנגדויות. וזה נכון גם כשמדובר בשינוי עמוק ומכאיב. בדוק!

לא לפחד כלל

כאמור אין שינוי בלי התנגדות. אין פשוט חיה כזאת וכלל שנקדים להפנים זאת כן ייטב. ולהפנים זה אומר להכין תוכנית לטיפול בהתנגדות. לשוחח עם "קיני" התנגדות ידועים ולגייס אותם לתהליך. להעניק "גזרים" במקומות שידוע שיתקשו "לבלוע" את השינוי ועוד. והכי חשוב לא להפסיק לשנן: התנגדות זאת הזדמנות. התנגדות זו הזדמנות. בדיוק כמו במכירה. והחדשות הטובות הן שבארגונים רבים בהם הובלנו תהליך שינוי גילינו כי דווקא מתנגדי השינוי (לאחר שקיבלו התייחסות נכונה) הפכו לתומכיו הגדולים ביותר.

שינוי הוא תהליך

אצלנו אומרים שארגון מבצע סיבוב (שינוי) כמו אוניה. כלומר לאט, בלי "לשבור חזק" את ההגה. וזה עוד דבר שכדאי להפנים כשמנהלים שינוי. זה קורה. אבל לאט. וטוב שכך. שינויים מהירים מדי יהפכו (ואולי אף יטביעו) את הספינה. שינוי צריך לקחת את הזמן. לתת לדברים לשקוע, לחלחל. לתת לאנשים זמן לעכל. לתת לאנשים להתיידד עם הרעיון וזה לוקח זמן. אז לא להילחץ. לקחת אויר, להכין את כל המשאבים הדרושים רבותי הצטרפתם לנסיעה ארוכה ולא ל"זבנג וגמרנו".

הצלחות לא פחות

מכיוון שכבר סיכמנו שמחד שינוי הוא תהליך ארוך ומאידך רובנו לא טובים במרתונים ומעדיפים סיפוקים מיידים, עלינו לתכן את השינוי בצורה כזו שתאפשר גם הצלחות מהירות יחסית. בפועל כשמתכננים שינוי עלינו לתכננו באופן שניתן יהיה להבחין בתוצאות כבר בשלבי הביניים. את הצלחות הביניים הללו עלינו להלל לשבח ולפאר או בעברית פשוטה לחגוג . עלינו לוודא כי ההצלחות קשורות ישירות לתהליך השינוי ושהינן חד-משמעיות ונראות בברור לעין. הצלחות אלו נחגוג ואף "נתגמל" , נציין את הגורמים שסייעו להתרחשותן. ההצלחות הללו ישדרו לארגון כי דברים טובים מתחילים להתרחש, יחזקו את המוטיבציה של המעורבים בעשייה ויאותתו ולמי שעוד לא נרתם שכדאי להתחיל ולקחת חלק.

עליות וירידות

כמו בכל תהליך המערב אנשים תהליך השינוי אינו תהליך לינארי (של קו ישר). בתהליך תהיינה עליות וירידות ולפעמים "הכי חשוך יהיה דווקא לפני עלות השחר" (כמאמר השיר). כשתהיו בתהליך השינוי חשוב שתזכרו כי לשינוי מסלול קבוע: בהתחלה אדישים, אחר כך צוחקים ובסוף... מקבלים. אז נסו לזהות איפה אתם נמצאים. הימנעו מלנוח על זרי הדפנה בשלב האדישות (כי לכאורה הכול נראה טוב ו"הים שקט" ). מן הצד השני אל תתייאשו כשצוחקים עליכם (או מתנגדים לכם) זה רק אומר שהתקדמתם שלב לקראת אימוץ השינוי. ואם חשבתם שזה הכול אז זהו שלא. בדרך בין אדישות לצחוק, כדי שיהיה עוד יותר מעניין אתם תרגישו כמו בריקוד טנגו. שניים קדימה אחד לאחור ולפעמים גם להפך. אבל אל תתנו לזה לרפות את ידיכם. ככה זה עובד באמת. הרבה עבודה קשה והתמדה וזה יצליח.

אז לאט לאט, שלב אחרי שלב. עם הרבה עבודה קשה, תכנון והתמדה. זה יקרה!
בהצלחה!