בחלוף שבוע ראשון, עת פגעו גלי ה"צונמי" במזרח-אסיה, מתבהר והולך לנגד עינינו גודל הטרגדיה האנושית. מספרי הגופות נערמים כמו היו גרגרי חול לבנים מאחד החופים-בהם פגע הגל.
כבר מהדיווחים הראשונים למדנו כי הטבע, לרוב, יש לציין, לא בחל בבחירת קורבנותיו, תאילנדים, הודים, אירופאים, אמריקנים, ישראלים וכמובן עוד ועוד זהויות אשר שהו בנתיב השטף טעמו את כוחו.
עד מהרה הוצפו כלי התקשורת בתמונות וכתבות מאתרי ההרס, אנשים עדיין בבגדי הים צפים מתים על גדת החוף, בתי מלון הרוסים, שברי שברים מרוסקים, פה ושם יד חסרת חיים מבצבצת מתחת דלת בונגלו מעץ. ברגע אחד, כפו אותם גלים נעימים ושקטים - שיצרו את האבחנה בין 'תייר' ל'נותן שירות' - אחדות. כל מה שיכולנו לראות היו צורות אנושיות עטופות ניילונים לבנים, או מגוללות בקברים גדולים.
כמה ימים שעברו הפכו את מאמצי הזיהוי לבלתי אפשריים, עתה נותרה שאלת הזהות בידי אנתרופולוגים רפואיים, צילומיי שיניים ובדיקות ד.נ.א. בשלב זה אפשר לטעון מסתיים סיפור האחדות. השיח אודות ארועי ה'צונמי' מתפצל לשתי בבואות - האחת קשורה לתקשורת המערבית, ואילו השנייה לתקשורת מזרחית.
אתר CNN יצא בכותרת "שיפור במאמצי החילוץ וההצלה בקרבת רעידת-האדמה", ואילו באתר של ה-BANGKOK-POST, אפשר למצוא את הכותרת "התוכנית לחידוש אתרי הנופש מתקדמת".
התקשורת המערבית עוסקת בטרגדיית הגופות והנעדרים, כמו כן היא מודעת להלם שאחז בליבם של הנופשים על משפחותיהם, ובעצם כל מי שביקר אי פעם במקומות שנהרסו. המילים בהן מתואר האירוע מקבלות גוונים דתיים כגון: טקסי מוות, זעם הטבע, לא פלא אם כן כי התקשורת המערבית מקבלת על עצמה לספק קצה אור לצופיה, היא מתרכזת בפעולות של הושעה והצלה - פעולות המגיעות כתגובה מכל קצוות העולם, ובכך היא מאששת את תחושות הסולידריות האנושית הגלובלית.
עתה ישנם מושיעים מצילים - ומוצלים, הסוף חייב להיות טוב עבור רווחת "העולם כולו", ואפילו יש סימן קטן ל'נס' בדמותו של תינוק בלונדיני שנמצא חי ובריא צף על שברים מהאסון - הוא זכה לכינוי "ילד הנס" שהעניק לו השדר ב-CNN.
לעומתה, התקשורת המזרחית מתרכזת בבנייה מחדש של מבנים, לא סתם מבנים אלא מלונות החוף המוכרים, לדוגמא בחוף "פטונג" שבפוקט, ראש ממשלת תאילנד, טאקסין שינואטרה בראיון ל'בנגקוק פוסט' מדבר על תמיכתו הנלהבת בבנייה מחדש ושיקום המערכת התיירותית של חופי תאילנד, והוא אף מודיע על תוכנית להסדרת רישיונות הזכיינים של החופים. בדרכו חזרה הוא עוצר בחוף 'פטונג' ומברך לשלום תיירים שנשארו.
התקשורת המזרחית עסוקה בעתיד הכלכלי של אזרחיה בחופים, שכן מרביתם מרוויחים את לחמם מפינוקיי התיירים-הענקת שירות. ראש- הממשלה יודע כי דאגתו העיקרית היא לאילו החיים ולפרנסתם, העלולה לעלות על המטוס הקרוב לסקנדינביה לבלי שוב. בימים אלו אני מאמין שנצפה במתן שירות חדש של המזרחיים - טשטוש זיכרון המוות.
כבר לפני יומיים יצאו השלטונות התאילנדים בקריאה למשפחות וחבריי הנעדרים לא להגיע, כיוון שאפסו הסיכויים לזיהוי. בקרוב ישוקמו החופים הקסומים של מה שכינתה העיתונות הישראלית "גן-עדן", "אסון בגן-עדן", שכן אין יתאפשרו 'מותרות' ההלם והטראומה לאותם נותני שירות שחייהם תלויים בבואם של התיירים.
כוחותיהם של החיים, ובמיוחד אילו החיים טוב, יגברו על תמונות המתים וההרס, ואולי זהו גם סוג של "סוף טוב" עבור המזרחיים, שיזכו לשוב לשרת, ובכך להרוויח את פרנסתם.
