|
נעזרים בכוכבים... [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לפני ארבעים ושבע שנים, בראשית צעדיי כעיתונאי באחד היומונים הגדולים במדינה, הוטל עלי, בין היתר, לערוך את מדור המכתבים למערכת של העיתון. בד-בבד התבקשתי באותה הזדמנות לחבר גם הורוסקופ שבועי. את המשימה הראשונה קיבלתי עלי בהכנעה מרובה, בעוד שאת זו השנייה נאלצתי, לצערי, לדחות על הסף. באוזני העורך התורן הצדקתי אז, בדחילו ורחימו, כי הידע שלי בחיזוי אסטרולוגי שואף ממש לאפס גמור, וכי לא אוכל, על כן, לעמוד במטלה הגדולה מדי בשבילי. אלא שהעורך הצטחק ובציניות גמורה הטיח כלפיי: "מה הבעיה? אחרי ככלות הכל לא צריך להיות מדען כדי לחבר הורוסקופ. בסך-הכל כותבים את החיזוי שבא לך ממש באותו רגע בראש".
תורה מסיני
במשך הזמן למדתי להיות בסוד העניינים ולהכיר מקרוב את עולם הכוכבים והמזלות הפופולרי, אבל גם ההזוי כל כך, שהפך אצל רבים לתורה מסיני, שהם אינם זזים בלעדיה. בימים טרופים אלה, כשהמרצע יוצא סוף-סוף מן השק, ערב מינוי-לא-מינוי הנגיד, זה הזמן המתאים לגילוי האמת.
אז למען השם, חיזוי-עתידות, רבותיי, איננו אלא עבודה בעיניים. במקרה הטוב, כשהוא אכן מוכיח את עצמו הלכה למעשה, העסק מבוסס על מקריות בלבד. אחרי ככלות הכל, אסטרולוגיה, בשונה מאסטרונומיה, איננה מדע. היא בסך-הכל מבוססת על אמונה טפלה שקיים, כביכול, קשר בין מצב גורמי השמיים לבין מעשיהם ותכונותיהם של בני-אנוש. בתור שכזו היא מתיימרת לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמיים.
מצוקה נפשית
כמו תורות-שקר רבות אחרות, קנתה לה גם האסטרולוגיה שביתה אצל רבים וטובים. יש שמעדיפים במקומה פתיחה בקפה, או עלייה לקברות-צדיקים; יש מי שפשוט מכורים לסיאנסים או סתם לקלפים, ויש מי שלא זזים ללא נומרולוגים, או שזקוקים לחמסה, כמו גם סתם אבן-מזל. המשותף לכולם הוא השתייכותם, לא עלינו, לעכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות), שהמהימנות והיושרה הן מהם והלאה.
העובדה שלא מעט מראשי המשק שלנו, חברי-כנסת וקציני משטרה וצה"ל בכירים, נזקקים כיום לידעונים והוזים, עשויה להעיד על מצוקה נפשית מסוימת שבה הם שרויים. עצוב לגלות שאלה הם פני האנשים שבהם בחרו להסתייע לצורך יציאה ממשבר החיים שאליו נקלעו, בשעה שגורל המדינה הוא זה שנתון בידם.