"אמצעי הקיום" של העם הן התעשיות שלו שמייצרות מוצרים. עם חפץ חיים מתעל את התעשיות שלו להצמחת מוצרים שיביאו הכנסות לכל העם. למוצר יש מסלול חיים. תחילה יש ממציא, או יזם שהוגה אותו. כדי להוציאו אל הפועל יש צורך בתהליכים מורכבים שעולים כסף. כדי להביא מוצרים לעולם צריך הון זמין ליזמים מבלי שמערכת המימון תשעבד אותם או תקנוס אותם על כשלון עסקי
בתום לב. כשל מבני עולמי בשוק ההון גרם לריכוז כל ההון בידיים המעוניינות ברווח מהיר נטול סיכונים. הדרך הבטוחה ביותר להורדת התוצר הלאומי היא הפקרת כל כספי הבנקים והפנסיות בידי המתוגמלים על רווח מהיר נטול סיכון בתעלולי בועות פיננסיות.
יזם ושרשרת המוצר
בכל תחום יש שרשרת אנשי מקצוע המוסיפים למוצר ערך על-ידי ייעול שיטות הייצור, מונעים מהמתחרים להעתיק אותו, מנסים להשיג את המחיר המרבי האפשרי על-ידי מיתוג, ולשווק מוצר ללקוחות חדשים. "יזם" הוא אדם שמקים שרשרת פרנסה עבור אלפי אנשים, חלקם מועסקים בארצות זרות בשיווק יוזמותיו.
"שרשרת מוצר" כזו מתנהגת בהתאמה לתנאים במקום שבו נוצרה. שאיפת היזמים המנוסים היא ליצור תמיד שרשרת המביאה לתועלת או רווח מרבי. סביבה כלכלית נכונה מעודדת התחלת היווצרות מוצרים ורעיונות. אח"כ היא יודעת לתעל משאבים חומריים ואנושיים סבירים לרעיונות שיצמיחו תשואה גבוהה לציבור. סביבה נכונה מסלקת מכשולים ביורוקרטים, אינה גובה מיסים מיותרים, ומתמרצת יצירת מקומות עבודה, הכנסות, ויצוא. כיזם מנוסה בעבר הצעתי הקמת מפעלים לגורמים שונים. לרוב נעניתי כי אין טעם להסתכן בהשקעה כאשר "הכסף עושה" ריבית נאה בבנק ללא סיכון, או מושקע במבנים מניבים המושכרים ללא סיכון.
הממשלה יוצרת סביבה אנטי יזמית בהשפעת הלובי הבנקאי והפיננסי. סביבה המעניקה יתרון לאנשים שליליים. הממשלה מעסיקה שלל פקידים המערימים תקנות, שיש להתרפס בפניהם להשגת אישורים, לפעמים גם הם דורשים שוחד תמורת אישורים. היזמים המועילים חדלים לפעול כיוון שפעילותם מסבה להם הפסדים ומפח נפש. כאשר התעשיה פורחת היא יוצרת משרות נחשקות ומכניסות.
כאשר התעשיה אינה מסתכנת במוצרים חדשים היא מחסלת משרות והופכת ישובים שלמים לשממה תעשייתית. סביבה נוצרות שכונות עוני. בהיעדר מוצרים חדשים קמים מפעלים חלופיים למוצרים ישנים בארצות ייצור זולות, ונסגרים מפעלי המקוריים כדי לחסוך בעלויות. כאשר מתחסלים מפעלים, אין צורך, במהנדסים, כלכלנים, ומנהלים. משרת "הייטק" יוצרת 4 משרות רגילות סביבה. מחסור במימון תהליכי פיתוח גורם לפיטורי עובדים בהיקף נרחב בתעשיית השירותים.
תעשיה חדשה מהי?
אני משתמש במושג הנדוש "הייטק" כדי לתאר יצור מוצרים חדשניים שסודות ייצורם הם בלעדיים ליצרן ואשר אינם נלמדים עדיין באופן מסודר באוניברסיטאות. מכירתם מעלה את ההכנסה של התושבים, ותורמת לרווחת המדינה בטווח ארוך. מרגע שקם מוצר מתחרה אין מדובר כבר ב-"הייטק", וערכו הכלכלי יורד. יזמים יוצרים מוצר חדש בעיקר מחזון. כישרונם יוצר ידע ייחודי שקשה להעתיק. סביבם נוצרת קבוצה מתרחבת של אנשים החולקת את סודות המקצוע ויוצרת חסמים המונעים מעם אחר להשתלט על התחום החדש בעסקים.
הניסיון מראה כי שני מתקני אופניים שהמציאו את האווירון הראשון בעולם קיבעו את יתרונה של ארה"ב בתעשיית המטוסים והחלל למשך 100 שנה לפחות. יתרון שנשמר למרות שהם לא נהנו מפרותיו בעצמם. התמונה חזרה על עצמה בכל תחומי התעשיה ,במכוניות, מחשבים ,תרופות ,וכדומה. כדי ליזום אין צורך ללמוד באוניברסיטה. עדיף לא ללמוד באוניברסיטה! סביר להניח כי אילו למדו האחים רייט בפקולטה לאווירונאוטיקה בתחילת המאה ה-20, הם היו בונים כדור פורח משופר מזה שהפרופסור שלהם ידע לבנות.
היזם לומד תוך כדי יזמות בעוד שהאקדמאי לומד באופן מסודר הכול על מקצועו. כאשר האקדמאי כבר "אפוי לשוק העבודה" הידע שלו זהה לכל בוגרי כיתתו. אם כבר צבר תארים רבים לרוב אין הוא יכול להסתכן כלכלית בזמן שעליו להקים משפחה. המסלול האקדמי אינו מפתח קווי אופי של נטילת סיכון מקצועי ועסקי.
3 מהפכות תעשייתיות יחד
לפני 200 שנה הייתה מהפכה כלכלית אחת. היום אנו נמצאים במציאות שבה מתנהלות 3 מהפכות תעשייתיות יחד המשפיעות זו על זו.
מהפכת הטלקומוניקציהמהפכת הרובוטיקה; מאפשרת לתכנן מוצר במחשב הנמצא בארץ אחת ולייצר אותו על-ידי משלוח הוראות ייצור למכונה בארץ אחרת. יצור מוצרים מסובכים כמו מטוסים, נעשה כאשר מכונות הייצור ממוחשבות לחלוטין ומשמשות כעבדים מכנים של האדם בביצוע עבודות שהאדם אינו יכול לבצען.
ההנדסה הגנטית; מאפשרת להתערב בהוראות הגנטיות של צמח, ולהורות לו לייצר פי 3 פרחים. כך ניתן להעמיד גזע של פרות המניבות יותר חלב, וכדומה. זו מהפכה שכבר הביאה מיליוני ילדי מבחנה לעולם ובעתיד היא תשביח את האדם, אם נתכוון לכך, וגם אם לא!
איך נדע במה להשקיע?
המאה ה-21 תעלה את הביוטכנולוגיה על ראש שמחתנו. כול המדעים ישרתו אותה. היא תחולל מהפכה בחיי האנושות. הסודות המתגלים של מדעי החיים יאפשרו פיתוח מכשור טכנולוגי שמבצע בחיים עצמם מניפולציות. כבר היום יתכנו אירועים מוזרים שבמהלכם חברה המייצרת רובוטים לגיזום דשא עשויה להתחרות בחברה הממציאה דשא מהונדס גנטית שחדל לגדול בהגיעו לגובה הרצוי. משקיע בבורסה, או איש השקעות העומד בפני החלטה באיזו חברה להשקיע מתבלבל לנוכח הכאוס היצירתי שהופך את חיינו. הפתרון שהמציאו אנשי הפיננסים הוא ליצור בועות בתחום מימון הדיור הרכב הביטוח והפנסיות כדי ליצור אפיק השקעה מלאכותי נטול סיכונים לעצמם. באמצע שנות ה-90 חברת הון סיכון בדקה 700 רעיונות, בחרה להשקיע ב-12 רעיונות, נכשלה ב-11 רעיונות, והנפיקה רעיון אחד מוצלח בבורסה שהפך לחברה בשובי מיליארדים.
לאחר שהשתלטו אנשי מימון ועורכי דין על התחום הם שפכו מיליארדים רבים שגויסו מהציבור לשווא ובוזבזו על דמי ניהול גבוהים למנהלים. התוצאה יזמים מתקשים במשך תקופה ארוכה לגייס סכומים מגוחכים כדי להוכיח היתכנות של המוצר שלהם, אפילו במחיר אבדן הבעלות על המצאתם. חלק מהיזמים רבים מהגרים לארצות אחרות שבהן יש נכונות להסתכן עמם בניסיון להמציא.
מניסיוני בהקמת מפעל שפעל 10 שנים, ומניצול הידע להמצאת שלל מוצרים בחברות אחרות משך 10 שנים נוספות. אני טוען כי ניסיון והעזה עדיפים על הכול. בתחילת שנות ה-90 התחלתי לפתח אקדח לייזר אינטגרלי כיוון שהתמוטטות בריה"מ שמטה את שוק הנשק המתוחכם בו פעלתי. ניסיתי לפתח טכנולוגיה צבאית לשימוש אזרחי. אך שינוי בתקנות רישוי כלי הירייה בארה"ב גרם לנטישת המשקעים מהתחייבויותיהם, למרות הפיתוח המוצלח. למדתי כי ככל שינתן ליזם ליזום יותר, עולה ההסתברות שהוא יצליח להעשיר את עולמנו בשרשרת מוצר נוספת.
השתמשתי בידע ובניסיון שצברתי בעיקר כדי לסייע בפיתוח מוצרים רפואיים. לדעתי המדינה צריכה לתגמל את הבנקים, קופות הגמל, וחברות השקעה לפזר חלק מהשקעותיהם בהרבה סטרט-אפים קטנים כאשר היזם לא יידרש להשקיע מכספו, והמשקיעים הפיננסיים ייהנו מהטבות מס על כסף ש"סיכנו". דווקא "נטילת הסיכון" על-ידי גוף השקעה גדול היא המעשה הבטוח לציבור. השקעה ב"בועות בטוחות" מסכנת את נכסי החברה האנושית לטווח ארוך וכתוצאה ממנה החוסכים יישארו בלי פנסיה.
