לא צריך להיות אסטרולוג כדי להבחין שפני המפה הפוליטית בארץ עומדים להשתנות בקרוב מן הקצה אל הקצה, עד לבלי הכר. הכל כתוצאה מהטלטלה הקשה הפוקדת באחרונה את המפלגות השונות, בלא שיעלה בידיהן להתאושש ממנה.
על מפלגת השלטון - הליכוד - עומד להשתלט האגף הניצי. זה שאינו מתרצה לשיחות השלום עם הפלשתינים. כבר כיום ניצב, אומנם, המחנה היוני במפלגה במיעוט, אבל עדיין מצליח לתת את הטון, בזכותו של ראשה,
בנימין נתניהו. אלא שהעתיד הקרוב אינו מבשר לו טובות; הוא מבודד בקרב מרבית-מפלגתו, עד כדי כך שלא מן הנמנע שייאלץ להסיק מסקנות ולפרוש ממנה למפלגה עצמאית, כפי שעשה זאת בשעתו
אהוד ברק, עם פרישתו ממפלגת העבודה.
החזק והחלש
חיזוק לאגף הניצי בליכוד יינתן, קרוב לוודאי, על-ידי
אביגדור ליברמן, המנוטרל אומנם כרגע בשל משפטו, אלא שעל-פי התמונה המסתמנת באופק, הוא יצא מן המשפט, קרוב לוודאי, ללא כל קלון, ובכך יוכל לשוב, ובמשנה-כוח, לחיים הפוליטיים. "הליכוד ביתנו" יהפוך אז למפלגה הדומיננטית בארץ, ללא מתחרה.
"יש עתיד" - מפלגתו של
יאיר לפיד - הולכת ונחלשת מרגע לרגע. כל הסקרים מעידים על מפלתה המוחצת עוד לפני הבחירות הקרובות, בעטיו של ראשה - שר אוצר המצטייר ככושל. בצפי הקריטי תיעלם המפלגה מן המפה הפוליטית, ממש כמו "שינוי" - מפלגת האם של האב המנוח, טומי לפיד.
מלחמת עולם
גם מפלגת העבודה אינה מלקקת דבש, באשר היא סובלת מליקוי-מאורות. בחירתה הצפויה של
שלי יחימוביץ' למנהיגתה מחדש בפריימריז לא תפסיק את המאבק הנטוש בינה לבין יריביה במפלגתה, שעלול בסופו של דבר להביא לפילוג.
בשס תינטש, קרוב לוודאי, מלחמת-עולם בין
אריה דרעי ל
אלי ישי על הנהגת המפלגה - מלחמה שבה צפוי דרעי לנצח, אבל במחיר לא-מבוטל של פרישת אלי ישי לליכוד, שעימו יש לו כימיה מובטחת, או למפלגה עצמאית משלו.
מי שאמורה לצאת נשכרת מכל ה"סמטוחה" הזאת היא "מרצ" - מפלגה אומנם קטנה יחסית, אבל כזו שמצליחה לבנות את כוחה מקולותיהם של מאוכזבי "יש עתיד" ו"העבודה" גם יחד.
