אבו נזק

ברור שלנתניהו יש לא מעט תומכים (שהרי הוא נבחר להיות ראש ממשלה), ולכן מאמר זה עלול לעורר לא מעט תגובות נזעמות. עם זאת, בדומה מאוד למה שקורה בשמאל, גם כאן יש תהליך התפכחות, איטי. גם בשמאל יש לא מעט שמאלנים המאחרים להתפכח, וגם כאן נצטרך כנראה להמתין לפרספקטיבה היסטורית כדי שגם אתם, הכועסים, תפנימו את הנאמר כאן.

עוד רבות יסופר ורבות ידובר על הנזקים הנוראים שביבי גרם למדינה בהיבט הכלכלי-חברתי. דיברתי על כך ואף אוסיף כשאתייחס למה שמכונה "הדור האבוד". אני מתקשה לסבול את אווילות הגלמים המתווכחים ביניהם: "כאן גהינום, לא כאן גן עדן, גהינום, גן עדן". נעשה סדר בגנון, אך לא כעת.

כעת נתמקד בעיקר בנזקים המדיניים. לפני כן נקדים ונדגיש: נתניהו הוא דובר מבריק, מצוין בהסברה, עשה תפקיד נפלא כשגריר באו"ם, טעות היסטורית איומה שלא נשאר שם.

שחרור רוצחים

מעבר להתרפסות בפני הפריץ המוסלמי, היריקה בפרצופי המשפחות השכולות, היריקה בפרצופי היחידות העוסקות בלכידת הרוצחים ובפרצופה של מערכת עשיית הצדק, ההכרזה שדם יהודי הוא הפקר, השחרור לחופשי של חלאות אדם, ועוד כהנה וכהנה חסרונות, יש עוד חסרון אחד קטן.

יש כאן מסר מאוד חד-משמעי, ברור, עקבי, ורב-עוצמה: הערבים צודקים! הציונים הם כובשים אכזריים ולכן מגיע להם שרוצחים אותם! המסר הזה ברור לאובמה, לאבו מאזן, לכל רוצח עלוב, לעולם כולו, רק אנחנו מתעקשים שלא לקלוט אותו. עצוב שמה שקורה בשמאל (עיוורון) קורה גם לנו.

פעם חשבתי שבני בגין ובוגי יעלון הם משכמם ומעלה. דעתו של בגין השתבשה עליו אולי בעקבות בנו, ויעלון התחיל לפזר שטויות. הוא רומז לנו שבעתיד נבין עד כמה השחרור הזה היה חשוב למדינה. מה הם הסודות שהוא יודע ואנחנו לא? בוודאי רבים שאלו את עצמם. ובכן מן הסתם הוא יודע שאחרת היו מחרימים אותנו, דבר שיגיע ממילא, לא נוכל לברוח ממנו.

מה שכבוד שר הביטחון לא יודע, כנראה אגף המודיעין לא סיפר לו, זה מה שכתבתי קודם. מה שמבין כל רוצח עלוב, שהדבר "החשוב" (שחרור רוצחים) הזה כמוהו כהודאה באשמתנו וכך גם בהצדקת רציחתנו.

התירוצים

לביבי יש תירוץ מצוין: זה לא הוא, המתנחלים בחרו בכך, הם העדיפו שחרור רוצחים על הקפאה. תירוץ נהדר. שואלים את המתנחלים המסכנים, שכבר חנקו אותם פעם, אם בא להם שיחנקו אותם שוב? זה לא שונה בהרבה מלשאול את הוריו של שליט אם הם מעדיפים אלף מחבלים בכלא או את בנם חי?

זה לא הוגן ולא רציני להטיל על המתנחלים את האחריות. זה גם לא מנהיגותי (לא שציפיתי מביבי להיות מנהיג). בכל אופן, אצלי התירוץ הזה לא תופס.

האלטרנטיבה

אם הבנתי נכון, חוסיין הציב בפני ביבי מבחן אמריקני: שחרור נאה של רוצחים, הקפאה נאה, או הצהרה על חזרה לגבולות 67', (או כל התשובות נכונות). אפשרות אחת הייתה לומר: "סליחה, את התבשיל שלך תאכל אתה, אם החלטת לנצל את הקדנציה האחרונה שלך (כצפוי) כדי לרסק את מדינת ישראל, הרי שעצוב מאוד שחשפת את פרצופך האנטישמי, אך אל דאגה, עברנו את פרעה נעבור גם אותך".

פעם אחת אובמה כבר נרתע ממנו. אילו ביבי היה יוצא טוטאלית נגד אובמה הוא היה מגלה רוח גבית אדירה: יהדות ארה"ב, הקונגרס, הסנאט. אבל כאשר מנהיג העם היהודי בדורנו הופך להיות מתרפס סדרתי, מרכין ראש, ומנשק את רגלי הפריץ, מה הפלא ששאר יהודי העולם ותומכיהם שותקים?

אבל, אם זהו צעד קיצוני מדי, יש משהו קל יותר: ביבי יכול לבחור בהצהרה על חזרה לגבולות 67'. כל הערבים יצאו במחול, כך גם אובמה ואשטון. אחר כך בנאומים "למטרות פנים" יסביר ביבי לבוחריו שההצהרה דומה להצהרתו של ערפאת על ביטול האמנה, והיא תיכנס לתוקף לא לפני שייעלם כל רמז להסתה ברשות הפלשתינית, היא תכיר בקיומנו ובזכויותינו בצורה הרשמית והברורה ביותר, תוותר על כל רמז של שיבה, ויעברו כמה עשורים של שלום מושלם בפועל.

מילים? בכיף. ערפאת מכר לנו מילים תמורת "ברוך" אוסלו? אז גם אנחנו נמכור מילים, הן לא עולות הרבה כסף. מכל מקום, הניסיון לברוח מן החרם העולמי חסר סיכוי. העולם רואה ומבין שאם לוחצים על היהודים הם מורידים את הראש, אז לוחצים יותר חזק, ולוחצים, ולוחצים, וכך זה ימשיך.

למרבה הצער, לביבי ולאובמה יש כנראה אותן שאיפות, שניהם רוצים להיכנס להיסטוריה, ולכן שוב אני אומר: אל תתפלאו כל כך אם יפרוץ שלום. יכול להיות שיגאל עמיר גרם נזק עצום, לרבין הייתה הלגיטימציה לבטל את אוסלו, וייתכן שהוא היה בדרך לכך. הרצח קיבע אותו כקדוש שמאלני.

עם טרור לא מדברים, טרור מדבירים

מישהו מוכן להסביר לי מדוע אסירים ביטחוניים נהנים כאן מתנאי בית-הבראה במקום תנאי אמנת ז'נבה? בלבלו לנו את המוח שאנחנו חתומים על אמנות. אז אפשר למחוק את החתימה, מה הבעיה? האמת היא שאנחנו רוצים להתנהג אליהם יפה משתי סיבות: כדי שהם לא יעשו מהומות, וכדי שאירופה (המוסלמית) לא תעשה מהומות.

האם לא הגיעה העת להפסיק להתרפס בפני אויבינו ותומכיהם, להפסיק לשקשק כל הזמן מכך שיחרימו אותנו, להתכונן לכך ככל האפשר ולהכריז שמי שרוצה לשחרר את רוצחי ילדיו מוזמן, אנחנו לא. יש עונש מוות בחוק השיפוט הצבאי, הגיעה העת להפסיק לעשות צחוק מהחוק. למרבה הצער יש יותר מדי חלאות-אדם בעולם, צריך להיפטר מהם, לא לשחררם. הפסולת לסל וחסל. גם פסולת אנושית.

פולארד

ביבי היה צריך לומר למוסלמי האנטישמי שלפני שהוא קופץ בהתלהבות לדרוש מהיהודים לשחרר את רוצחי ילדיהם, שישחרר מרגל שריגל למען מדינה ידידותית. כמו-כן היה עליו לשאול בתמימות: מדוע אתה לא נמצא יחד איתו בכלא? ציפור קטנה לחשה שגם אתה ריגלת... מדוע מנהיג העם היהודי בדורנו לא עשה זאת? אולי פחד להתחצף.