אחת לתקופה עולה על שולחן סדר היום הציבורי, עניין עלות טיסותיהם של אנשי הציבור. בעיקר אמורים הדברים בטיסותיו של ראש-ה
ממשלה ופמלייתו לחו"ל. הפעם עלתה לדיון ציבורי סוגיית טיסתו המתוכננת של ראש-הממשלה להלוויתו הצפויה של נלסון מנדלה, האמורה להתקיים היום, או ליתר דיוק ביטול טיסה זו.
כמה קיתונות של ביקורת, בוז ולעג נשפכו על החלטת ביטול טיסה מתוכננת זו וכל זאת טרם חלף אפילו יום אחד, מאז הוכרז על ביטול טיסה מתוכננת זו. על-רקע הביקורת הקשה שנמתחה לאחרונה על התנהלותו ראש-הממשלה, בקשר להוצאות החזקת שני בתים, בירושלים ובקיסריה, הייתה זו הזדמנות פז לנתניהו להודיע ברבים, כי הוא חוסך לקופת המדינה עלות של כשבעה מיליון ש"ח. זו היא העלות המשוערת של הטסת ראש-הממשלה ופמלייתו לביקור בדרום-אפריקה, הלוך ושוב.
מה לא נאמר ומה לא נכתב על החלטה טרייה זו, שמחמת שטרם חלחלה היא עדיין לתודת הציבור, אין היא יודעת עצמה, מה הוחלט בעניינה היא... תחילה, ראיין מי שראיין בטלוויזיה מישהי מראשי הקהילה היהודית בדרום-אפריקה, שהביעה דעתה, כי על-רקע היחסים המתוחים בין דרום-אפריקה לישראל, חובה כי ראש-הממשלה ישתתף בהלוויתו של נלסון מנדלה המנוח. לאחר מכן, נמתחה ביקורת על נתניהו שמלבד פוטין, הוא ועוד כעמה ראשי-מדינה בודדים, "הרי כל ראשי-ממשלות העולם יהיו בהלוויה זו ודווקא מקומו של ראש-ממשלת ישראל ייפקד מאירוע מכונן זה". לאחר מכן, הביע אלמוני או אולי הייתה זו פלמונית דעה, כי הייתה זו הזדמנות פז שהוחמצה לצרף חבר-כנסת ערבי לפמליית ראש-הממשלה, כדי להוכיח שבישראל אין נהוגה מדיניות אפרטהייד, כטענת ממשלת פרטוריה.
ברשימתי זו, איני מתכוון להיגרר לביקורת - המוצדקת או הבלתי מוצדקת - על ראש-הממשלה בעקבות החלטתו לבטל טיסתו וטיסת פמלייתו להלוויתו של נלסון מנדלה. ברשימה זו, בכוונתי להציע אפיק מחשבה בדבר העמדת מטוס פרטי קבוע, שיהיה רכושה של ממשלת ישראל ויעמוד לשימושם התכוף והשוטף של נבחרי הציבור, בטיסותיהם התכופות לחו"ל. ואם יבוא מי שיבוא ויטען, כי אין זה ראוי ורצוי, כי הרשות המבצעת, קרי, הממשלה, תעמיד מטוס לרשות חברי הכנסת, שהינם חברי הרשות המחוקקת, בגלל עיקרון הפרדת הרשויות, הרי ניתן לפתור עניין זה בדרך של קביעת הסדרים כספיים ראויים ומקובלים בין הכנסת לבין הממשלה. חזקה על החשבה הכללי באוצר ועל חשב הכנסת שיעשו מלאכתם נאמנה, לעניין זה וימצאו את ההסדר הכספי הראוי והמקובל.
מה שהיה נכון ומקובל, בעולם העתיק, קודם לימיו של קיסר רומי, טיטוס פלוויוס אספסיאנוס, לפני כ-1950 שנה, בכל הקשור לפתרונות שניתן להשיגם בכסף ולמשפט "לכסף אין ריח", נכון וישים, גם כיום בעולם העסקי ובעולם הפוליטי-עסקי, כאחת. ולמי שאינם מבינים הקשר האסוציאטיבי נציין, כי לפי סווטוניוס, הרי שעה שהטיל אספסיאנוס, אביו של טיטוס אגרה על השימוש בלטרינות (בתי השימוש הציבוריים), מתח טיטוס עליו ביקורת. נטל אספסיאנוס מטבע מהתשלום הראשון שנתקבל בגין השימוש בלטרינות ושאל את טיטוס אם הריח אינו בלתי נעים לו. משנענה בשלילה, השיב לו, לפי הסיפור המיוחס לאספסיאנוס, ש"הכסף הזה בא משתן". מכאן רווח הביטוי שצוטט לעיל.
איש אינו טוען שנבחרי הציבור - חרף טיסותיהם המרובות והתכופות לחו"ל - יעשו שימוש במטוס פרטי זה 365 ימים בשנה (או ליתר דיוק 309 ימים בשנה, שכן נקל לתאר, מראש, שערורייה אפשרית שתפרוץ אם יעז נבחר ציבור לטוס במטוס פרטי זה, ביום-הכיפורים או בשבתות, שלא ליטול בחשבון גם שאר חגי ומועדי ישראל...). עם זאת איש אינו מונע ממשרד ראש-הממשלה להשכיר וגם/או להחכיר מטוס זה, בתקופות שבהם לא יהיה צורך בו לגורמים שירצו לעשות שימוש בו. במקרה הגרוע ביותר, יצטרכו מי האחראים על ביטחונם של נבחרי הציבור לבצע בדיקות ביטחוניות מחודשות, כל אימת שתסתיים תקופת השכרה וגם/או החכרה שכזו, אבל זהו כבר עניין כספי גרידא.
טרם הגענו לבשלות כלכלית, כמו-גם לבשלות פוליטית, דוגמת זו הנהוגה בארצות-הברית של אמריקה, המעמידה לרשות נשיאה מטוס פרטי לשימושו השוטף 365 ימים בשנה (כולל יום כיפור...) ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. איש מבין חברי המפלגה היריבה למפלגתו של נשיא ארה"ב, יהא הנשיא מי אשר יכהן בתפקידו זה ותהא זו המפלגה הדמוקרטית או הרפובליקאית, המצויה באופוזיציה לנשיא, הרי איש לא יעז למתוח ביקורת על "הבזבוז בהעמדת מטוס אייר פורס 1 לרשות נשיא ארה"ב, כשהוא מתוחזק ומוכן להפעלה מיידית, בכל עת, 365 ימים בשנה ואפילו שבחלק ניכר מן הזמן מושבתת מטוב סה, כליל ואינו מצוי בשירותם של אחרים, מלבד נשיא ארה"ב".
הדמוקרטיה האמריקנית, כמו-גם הכלכלה האמריקנית - ויהיו אלה אף ימי שפל כלכלי, זה או אחר - הינה דמוקרטיה חזקה וחסינת ביקורת פשטנית ופטפטנית. דמוקרטיה זו הינה חזקה דיה כדי להדוף ביקורת וגלי הדף של ביקורת כזו כלפי מוסד הנשיאות ו"בזבזנותו" בהחזקת מטוס מתודלק ונכון לשירותו של נשיא ארה"ב 365 ימים בשנה, גם אם עושה הוא שימוש מינורי וחלקי במטוס שכזה. הדמוקרטיה האמריקנית מבינה כי ישנו מחיר כלכלי מסוים, נדרש והכרחי שעל ציבור משלמי המיסים, תושבי ואזרחי ארה"ב, לשאת בו, כדי להבטיח נוחות מרבית לאזרח מספר אחד של ארה"ב.
מקווה אני, כי כשנגיע לתקופת מחצית ממניין ימיה של ארצות הברית של אמריקה כמדינה דמוקרטית, תגיע גם המערכת הפוליטית בישראל לבגרות ולבשלות - בגרות ובשלות המודעת לכך, כי בעל תפקיד מכונן בממשל, בין אם היא ראש-ממשלה או נשיא בעל סמכויות ביצוע דוגמת נשיא ארה"ב, זכאי לקבלות "הטבות" הנובעות מעצם כהונתו ותפקידו.
