היא הנותנת

ד"ר מוסטפא ברגותי, מזכ"ל מפלגת היוזמה הלאומית הפלשתינית ברשות הפלשתינית, מסביר היום לקוראי nrg, מדוע ההתעקשות של נתנייהו להכרה פלשתינית במדינת ישראל כמדינה יהודית "לא תוביל לשום מקום."

3 סיבות עיקריות מפרט הד"ר הנכבד

1. "...לא ייתכן שנזנח את האמונות שלנו ונודיע בפני העולם כולו כי אנחנו מקבלים את הנרטיב הישראלי ומכירים בעובדה שישראל שייכת לעם היהודי.."

2. "...מה שעומד מאחורי הדרישה של נתניהו הוא רצון להתחמק מפתרון זכות השיבה, ולזה לא נהיה מוכנים לתת יד..."

3. "...ישראל בעצם מבקשת שהפלשתינים יסייעו לה לבצע אפליה נגד הפלשתינים שחיים בתוכה, ומצפה שהפלשתינים שחיים בתוכה יביעו הסכמה להיות מופלים..."

ומה אומרות הסיבות לעיל כולן ביחד וכל אחת לחוד?

הן אומרות שאף לאחר שייחתם ההסכם, הצד הפלשתיני לא יכיר בקיומו של נרטיב ישראלי עבור תושבי מדינת ישראל בגבולות העתידיים שייקבעו.

הן אומרות שאף לאחר שייחתם ההסכם, הצד הפלשתיני מצפה לשיבת פלשתינים לתוך אותו חלק שייקבע כחלקה של ישראל.

הן אומרות שאף לאחר שייחתם ההסכם, הצד הפלשתיני רואה ביהדותה של מדינת ישראל אפליה נגד המיעוטים החיים בה.

ואם זה המצב איזו תשתית יש להסכם? והרי 3 סיבות אלה אומרות שגם לאחר ההסכם תמשיך ההתנגדות של השלטון הפלשתיני לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, הם ימשיכו לחשוב שאף השטח שייוותר כשטחה של מדינת ישראל נועד לפליטים הערביים ולא נועד ליהודים, או בקיצור תמשיך המלחמה, ומדוע לחתום על הסכמים עם אויב מר לכאורה בעבר אשר כל מה שהוא מבטיח לנו זה את המשכה של המלחמה? ומדוע לוותר תמורת הסכם פיקטיבי וחסר כל משמעות שכזה על שטחים אסטרטגיים?

גם ללא הנימוקים המלומדים של הד"ר הנכבד, היה ברור לי שאסור לוותר בשום פנים ואופן על הכרה פלשתינית במדינה היהודית, מדינת ישראל, במסגרת ההסכם המתרקם, אך למשמע הנימוקים המלומדים הנ"ל, ניטל ממני שמץ שמצו של ספק.