ארה"ב ניסתה לפתור את הסכסוך עם הפלשתינים?

בעצרת האו"ם בשנה שעברה הדגיש הנשיא אובמה שמדיניות החוץ שלו תתמקד בשני נושאים מרכזיים: הנושא הגרעיני האירני והסכסוך הישראלי-פלשתיני. לא סוריה, לא שום נושא אחר בעולם. רק שניים אלו. את הנושא הישראלי-פלשתיני, שר החוץ שלו אכן מילא באופן "אובססיבי ומשיחי", ובימים אלו, לפי דוברת מחלקת המדינה, הוא מקדיש את זמנו ל"דרום סודן ולאוקראינה". והנה, לפני כשבוע, ב-28 מאי, נשא הנשיא אובמה נאום מדיני בפני בוגרי האקדמיה לקצינים בווסט פוינט. "הקדימונים" לנאום היו רבים והכריזו שהנשיא יראה לכל מבקריו, מימין ומשמאל, שמדיניות החוץ של ארה"ב היא נכונה, מצליחה וזוכה להישגים.

קראתי בעניין את כל הנאום הארוך שעסק בנושאי הביטחון ומדיניות החוץ האמריקנית. מה היה הדבר המרכזי שחסר בו ? הסכסוך הישראלי- פלשתיני, המאמץ האמריקני הבלתי רגיל לנסות ולפתור אותו, או לקדמו. אפילו לא משפט אחד, אפילו לא מילה אחת! הוזכרו כל מיני סכסוכים ובעיות בעולם, אפילו בורמה הוזכרה, ומדינות באפריקה, רק לא אותו סכסוך שנשיא ארה"ב הדגיש במו פיו ב-2013 שהוא יהווה ציר מרכזי במדיניות החוץ שלו.

אין בכוונתי לנתח את כל הנאום, שלא חידש הרבה ולא הציב שום אסטרטגית-על אמריקנית מול התהליכים העולמיים, למעט סיסמאות. בכוונתי להתמקד בכמה דברים בולטים שהנשיא אובמה פשוט השמיט מדבריו, או ביתר דיוק: התעלם מהם וצייר מציאות לא נכונה במוקדי מתיחות בעולם:

• נתחיל באוקראינה. התיאור של מה שמתרחש באוקראינה, לפי אובמה, הוא כמעט תיאור של אידיליה: רוסיה התוקפנית גונתה ע"י העולם ובודדה; קרן המטבע העולמית מסייעת לייצב את הכלכלה האוקראינית; משקיפים מפנים את עיני העולם לראות מה נעשה בחלקים הבלתי יציבים של אוקראינה, ונבחר נשיא חדש, וכל זה מאפשר לעם באוקראינה לבחור את עתידו בלא לירות ירייה אחת אז כמובן שהתיאור הוא ורוד, כי כמעט לפחות חצי ממדינות העולם סרבו לגנות את רוסיה (כולל סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה), ומה שקרן המטבע העולמית נותנת לאוקראינה הוא טיפה בים - אבל לא זה העיקר. המילה קרים לא מופיעה! יוק! האם רוסיה סיפחה בכלל את חצי האי קרים ? לפי נשיא ארה"ב כנראה שלא! ובכלל, יש עכשיו עשרות הרוגים בקרבות במזרח אוקראינה, וקשה לדעת מה יילד שם יום - אך בשביל נשיא ארה"ב זה לא קיים כנראה.

• נעבור לסוריה. איך הוא מצייר את הנעשה בה ואת מהלכי ארה"ב? ובכן, הוא אומר "שנעזור לעם הסורי לעמוד נגד הדיקטטור המפציץ ומרעיב את עמו"; "נסייע לאלו הלוחמים על-מנת לאפשר להם לבחור את עתידם"; נגייס תמיכה לאלו באופוזיציה הסורית המציעים את האלטרנטיבה הטובה ביותר לטרוריסטים ולדיקטטורים ברוטליים"; יחד עם העולם הערבי ואירופה נדחוף לפתרון פוליטי למשבר". בעברית הכי פשוטה מדובר בברבורי שכל, שאינך יכול להבין מהם שום דבר ממשי, שום מדיניות. נניח לזה. מה חסר כאן? שימו לב שהשם אסד לא מוזכר. יש דיקטטור, יש דיקטטורים, רק לא הנשיא אסד בשמו. מתבצעים בסוריה מעשי טבח אכזריים, מבהילים, פשעי מלחמה ורצח עם כאשר כבר למעלה מ-170 אלף איש נרצחו, אבל נשיא ארה"ב לא אומר על כך מילה אחת מפורשת! ועוד עובדה מעניינת: אובמה אינו מזכיר כלל בהקשר הסורי את ההסכם על פירוק סוריה מהנשק הכימי שהושג עם רוסיה בשנה שעברה . עד לא מכבר הממשל האמריקני הציג זאת כאחד מהישגיו הענקיים של אובמה במדיניות החוץ, ופתאום שתיקה?! איני יודע מדוע. אולי כי "ההישג" הזה רק נתן הרשאה אמריקנית לאסד להמשיך בטבח; אולי משום שהממשל האמריקני כבר גילה כי סוריה הצליחה להסתיר חלק מהנשק הכימי שלה; אולי משום שלאחרונה הסורים שוב מפעילים סוג מסוים של נשק כימי?

• ולאיום הטרור. לדברי אובמה זהו האיום הישיר, הפנימי והחיצוני, החמור ביותר המאיים על ארה"ב. מי עומד מאחוריו? "אל-קאיעדה, ושלוחותיה וקיצונים" הפזורים בכל המקומות, בעיקר במזרח התיכון ובאפריקה. מה חסר כאן? חסרות המילים "הג'יהאד העולמי". ארגוני ה"ג'יהאד" מכנים עצמם ככה, כמעט כל העולם מכנה אותם ככה, רק לא ממשל אובמה, כי "ג'יהאד" יש רק אצל הטרוריסטים האסלמיים, אך בממשל אובמה אין דבר כזה שקוראים לו "טרור איסלאמי". יש רק "אלקאעדה ו"קיצונים". ככה מתעלמים מהמציאות ומרגישים בנוח!

וכמה מילים לסיום על נקודה מהותית שאובמה העלה בדבריו, והיא השימוש בכוח צבאי. הוא נאם, כזכור, בפני בוגרי וסט פוינט ובאופן הכי טבעי הוא פתח ואמר שארה"ב תפעיל כוח צבאי לבדה בשלושה מקרים: איום על "אנשינו"; איום על אורח החיים שלנו וכאשר ביטחון בעלות הברית שלנו נמצא בסכנה. השאלה הגדולה היא כמובן מה הוא המצב בו ארה"ב תחליט שביטחון בעלת ברית שלה ( ומי היא בדיוק? סעודיה היא בעלת ברית? ) מצויה בסכנה. מצד שני אובמה סייג מייד את דבריו אלה והבהיר כי ארה"ב לא תפעיל כוח, ובודאי לא לבד כאשר: נושאים גלובאלים לא מהווים איום על ארה"ב; כאשר מתפתחים משברים המעוררים את המצפון שלנו; כאשר המשברים דוחפים את העולם לכיוון מסוכן יותר, אך לא מאיימים עלינו ישירות. מה נעשה אז? דיפלומטיה, סנקציות, פניה לחוק הבינלאומי.

איך כל אויבי ארה"ב והעולם החופשי יבינו את דבריו אלו של נשיא ארה"ב? יתעודדו או יירתעו? איך כל בעלי הברית של ארה"ב, פורמלית או לא פורמלית, יבינו את דברי נשיא ארה"ב לעוד שנתיים וחצי? כל אחד וההבנה שלו. עבורנו ארה"ב היא עדין בעלת הברית הענקית היחידה, ודעיכה שלה בהנהגת העולם היא רעה למדינת ישראל.