כדי להיות ריאליים, חייבים להשלים עם העובדה שלסכסוך הקיים ביננו לפלשתינים אין פתרון אמתי בשלב זה, בגלל פערי עמדות שלא ניתנות לגישור לשם הגעה לקץ הסכסוך, לפשרה ולהקמת מדינה פלשתינית.
מסתבר סופית, בשלב זה, שהמירב שישראל מוכנה לוותר ולתת, קטן אפילו מהמינימום שהפלשתינים מוכנים להסכים לקבל.
שום אינפוזיה של אנשי "תעשיית השלום", שינסו בוודאי בקרוב, לייצר שוב אופטימיות מגויסת ומזויפת, לא תוכל לגבור על
האילוזיה של הסיכוי לשלום.
המסקנה כלפי עצמנו, לאור כל מה שקורה מסביבנו, מחייבת להפסיק את הוויכוחים הפוליטיים העקרים, כביכול בין ימין לשמאל,
בין מתונים לקיצוניים; להפסיק את העלילה שכביכול רק ישראל "אשמה" בחוסר הפתרון והשלום.
הגיע הזמן להבין שחייבים להתנתק מהחשיבה המבוססת על הרציונל והמנטליות הליהרלית המערבית, בשיחות השלום, ולהכיר במנטליות ובכבוד המוסלמי שדוחה כל פשרה עם "הישות הציונית".