הפרטנר של הפרטנר

לא להחמיץ הזדמנות הסברתית

לאורך כל הסכסוך עם הפלשתינים, היינו כל הזמן במגננה הסברתית, בהלקאה עצמית ובהצטדקות כלפי פנים וחוץ.

הגיע העת - לצאת למתקפת הסברה עולמית אגרסיבית, שהייתה חסרה כל השנים, תוך דגש על פרטנר ושות', שמטרותיהם אינן לשלום או הסדר אלא לרצח אזרחים ללא הבחנה כולל תינוקות בעריסה ובשינה ובהשמדת מדינת ישראל.

ישראל יכולה להציג, אין סוף אירועים של התנכלות לאוכולוסיה אזרחית לא לוחמת, החל בפיגועים, ברחובות, באוטובוסים ובמתאבדים.

להכות בחמאס ביו"ש ובעזה

מטחי רקטות על עוטף עזה, בזמן שהילדים יוצאים לחופשה, לקייטנות ולבריכות, הוא המשך המדיניות של רצח שלושת הנערים.

אסור לעבור לסדר יום רגיל

נתניהו הצהיר, שאם חמאס לא יעצור הרקטות, אנחנו נעשה זאת, אז בבקשה לא לקיים.

לאיים ולא לעשות - גרוע יותר מלא לאיים.

תשתית החמאס ביו"ש, צריכה להיות מחוסלת, לטובת בטחונה של ישראל, ובעקיפין זה עוזר גם לאבו-מאזן, כאשר ישראל עושה עבורו את העבודה השחורה.

יש אירועים ומעשים שעליהם אין סליחה

רצח הנערים, שייך לקטגוריה של "נקמה מוצדקת" באויביך.
יש אירועים שעליהם נאמר: לא נשכח ולא נסלח - וזה אחד מהם.

התנהלות משפחות הנערים

שלוש האימהות ומשפחותיהן, התנהגו באצילות ובהפגנת כוח, בלתי מוסברת וקשה היה להתעלם מהעובדה, שמדובר במשפחות דתיות, מאמינות בבורא עולם ובהנהגתו.

"מה עשית קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" (בראשית 10-3)

הערות והרהורים של הרגע האחרון

1. כשהדם רותח והלב דואב - זה הזמן והסימן שצריך לנהוג בזהירות, בתבונה ובישוב דעת - מבלי לוותר על המטרה, חיזוק ביטחון ישראל.

2. השמועות וההצעות של מספר מנהיגים בנוסח, להגביר את הבנייה בהתנחלויות, לכבוש את עזה - אינן באות בישוב דעת.

3. כיבוש עזה - אינה אופציה בהיותה שגיאה צבאית משפטית ואסטרטגית. אין צורך לכבוש את עזה - יש מקום לפגוע קשה בחמאס, כולל ראשי התנועה, התשתיות שיעלו להם מיליונים שאין להם, תוך אזהרה שהסוף יכול להיות חמור יותר.

4. את החוטפים ושולחיהם - ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל הבטיחו לתפוס, כי דמם בראשם, וממליץ להאמין להם.

5. יש רגעים ואירועים בהיסטוריה של עם וחברה, שאינך יכול להישאר אדיש אליהם - רצח הנערים הוא אחד מהם.

6. הרצח של הנערים - הוא למעשה ישירות ובעקיפין רצח התקווה לשלום, להסדר קבע ולהחזרת החרב לנדנה.

7. מתברר שבמזרח התיכון - עליך להתנהג בהתאם לכלל שקבע דרווין בספרו מוצא המינים - החזק הוא השולט, החזק הוא השורד. עצוב - אך אלו החיים.