אנחנו והם

כמה עובדות שלא ניתן לחלוק עליהן:

כשערבים רוצחים שלושה ילדים יהודים, משפחות הנרצחים מגלות אצילות מרשימה, וקוראות בפומבי לאיפוק ולהימנעות מנקמה.

כשילד ערבי נרצח, עוד לפני שהתברר באופן מוחלט בידי מי, הערבים בתוך דקות משתוללים, מיידים אבנים ובקבוקי תבערה, שורפים תחנות, וכנראה גם מציתים יערות.

מתענגים על בכי

כשערבים רוצחים שלושה ילדים יהודים, החברה הערבית ברובה הגדול מתלהבת מהמעשה ומהללת את הרוצחים, ומתענגת על בכי המשפחות.

כשילד ערבי נרצח, ייתכן שבידי יהודים, החברה היהודית כולה מגנה את הרצח ואת הרוצחים בלי גמגום.

כשערבים רוצחים שלושה ילדים יהודים, המשטרה הערבית (פלשתינית בלע"ז) מגישה סיוע מינורי, חסר התלהבות, למציאת הרוצחים וגופות הנרצחים שנמצאות במקרה אחרי 18 ימים.

כשילד ערבי נרצח, משטרת ישראל מתגייסת במהרה ובכל כוחה לחקירת הפרשה, ומוצאת את הגופה בתוך פחות משעה.

אנחנו והם.