בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
אני מברך את רבין בכניסה לנתב"ג לפני עלייתו למטוס לארצות הברית למדשאת הבית הלבן לטקס החתימה על אוסלו. לצידי אופיר פינס - ראש אגף מטה במפלגה דאז
|
|
|
נאום לעצרת רבין
|
היום, ערב יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, החלטתי לא לעסוק בתיאור העבר; לא להתרכז במה שהתרחש מול עיני. החלטתי להכין טיוטת נאום שראוי שיישאו אותו מעל הבמה. נאום, שלצערי, איש ממשתתפי שתי עצרות הזיכרון לא יישא
|
לפני 19 שנים, בארבעה בנובמבר 1995, כיהנתי כדובר מפלגת העבודה וכיועץ התקשורת של היו"ר יצחק רבין (בתפקידו זה) והמזכ"ל, נסים זוילי. הייתי בין מארגני העצרת. עצרת שאורגנה על-ידי מפלגת העבודה בסיוע עמותת "אפשר" . עצרת שנהגתה שבועות קודם לקיומה בלשכת מזכ"ל המפלגה דאז (זוילי) שהביא את כל מחנה השמאל מרכז הפוליטי של ישראל להשתתף בה. את העבודה, את מרץ, את חד"ש ואת המפלגה הדמוקרטית הערבית, בלי לחשוש "ממה יגידו". עצרת שכללה את הנוער העובד, את המחנות העולים, את נוער "עבודה" בהמוניו, נוער מרץ, בנק"י ובעיקר מאות אלפי אזרחים כמהים לתקווה. צמאים לשלום. 19 שנים אחרי קיימים אותה אוירה. אווירת אפס סובלנות כלפי דעות האחר. ויכוח פוליטי שרובו אלימות מילולית בהיקפים גדולים. עם ניצנים נואלים של אלימות פיזית. אווירה של סקפטיות ליכולת להשיג שלום. אוירה של לעג למנסים להשיגו. אוירה של שנאה למקדמיו. לא מקרה הוא שהחלטנו, אז, לקרוא לעצרת: כן לשלום. לא לאלימות. היום, ערב יום הזיכרון לרצח יצחק רבין החלטתי לא לעסוק בתיאור העבר. לא להתרכז במה שהתרחש מול עיני. החלטתי להכין טיוטת נאום שראוי שיישאו אותו מעל הבמה. נאום, שלצערי, שאיש ממשתפי שתי עצרות הזיכרון לא יישא. נאום שההגדרה "קיום מורשת רבין " היא תמציתו: קהל נכבד, קהל אהוב. שוב מילאתם את הכיכר כמו אז, במוצאי שבת ה-4 בנובמבר לפני 19 שנים. אני מודה שאני מתרגש. מתרגש לראות את הכיכר הומה אדם. לראות כאן אתנו אלפים של צעירים שחלקכם אפילו טרם נולדו אז. חלקכם היו תלמידים. אנו רואה כאן עמנו גם פרצופים מוכרים. את הנוער של 95 שבגר והפך לדור הורים. אתנו גם המבוגרים יותר. אתם התמהיל של מדינת ישראל במיטבה. אתם הפסיפס המרתק ושובה הלב שממנו בנויה החברה הישראלית. תודה רבה שבאתם . מהעיר ומהכפר,מהמרכז ומהפריפריה, יהודים וערבים, דרוזים וצ׳רקסים, ותיקים ועולים חדשים. תודה רבה לכם. קהל נכבד, למעשה, זו אינה עצרת זיכרון. זו עצרת של תקווה. זו עצרת של מחויבות: מחויבות ללכת בדרכו של רבין: אנחנו כאן מתחייבים להתקדם לשלום יחד בלי לפגוע בהתעצמות הביטחונית. לשמור על אחדות העם ועם זאת לכבד את השונה לפרוח כלכלית ולקיים צדק חברתי. להשקיע באנשים ולא בשטחים לתת תקווה חדשה לילדינו, לאלו של שכנינו ולילדים של כל עמי האזור. תקווה של שלום. תקווה של ביטחון, תקווה של עצמאות, תקווה של מדע וטכנולוגיה. תקווה נובעת מאומץ לב. הייאוש בא מפחד. דוד בן-גוריון הפגין אומץ לב נדיר והקים את המדינה. בגין הוכיח אומץ לב וחתם על הסכם השלום עם מצרים. רבין הפגין אומץ לב הביא את הסכם אוסלו וחתם על הסכם השלום עם ירדן. על אומץ ליבו שילם בחייו. שרון הוכיח אומץ לב ופינה ישובים בשומרון ובעזה. אומץ לב נותן תקווה. פחד מוביל לייאוש. תעוזה היא אבי היוזמה. הפחדה עצמית היא אם הקיפאון. מנהיגות צריכה להתוות דרך. מנהיגות נבחנת במעשיה ולא בדיבוריה. כך בן-גוריון, כך בגין, כך רבין. אמרו ועשו. רבותי, מאות האלפים שבאו לכיכר זו לפני 19 שנים באו כדי לתמוך. לתמוך בדרך. לתמוך במנהיגות אמיצה. מנהיגות יוזמת. מנהיגות פורצת דרך. כן גם לתמוך ביצחק רבין שעמד מול מערכת משומנת ומתואמת של הסתה, של דה-לגיטימציה, של רצון לערער ולהפיל את השלטון הדמוקרטי במדינת ישראל. מאות האלפים באו לתמוך במצביא גדול בשדה הקרב ובלוחם ללא חת למען שלום. מאות אלפים באו לתמוך בתקווה. יותר מ-21 שנים חלפו מאז נחתמו הסכמי אוסלו. ידענו עליות רבות וידענו גם כאב של פיגועים. ישראל פרחה. תקציבים הוסטו לצרכים חברתיים. לבניית תשתיות בתוך ישראל הריבונית. הכלכלה המריאה לגבהים. שווקים חדשים נפתחו. הקהילה האקדמית שלנו הייתה לאורח רצוי ומבוקש בכל מדינות העולם. מעמדנו הבינלאומי הרקיע שחקים. היה ניצוץ בעיניים. היה טעם לחיים. הייתה תקווה. כל מבקרי אוסלו לא הציעו מעולם חלופה ולא ניסו שום מהלך אחר. לא רק כי אין להם שום פתרון מלבד מלל, הפחדה וזריעת ייאוש אלא כי אוסלו היה צווי מוסרי שנטוע ביסוד אמונתנו: לא לשלוט על עם אחר. אוסלו היה כורח ביטחוני כדי להגן על חיי אזרחנו. אוסלו היה תבונה מדינית כדי לחיות במשפחת העמים. אוסלו היה חובה כלפי ילדינו ונכדינו. בהסכם אוסלו הונח היסוד לפתרון היחיד לסכסוך בין יותר ממאת השנים: פתרון שתי המדינות לשני עמים. אין ולא יהיה פתרון טוב יותר מזה של שתי מדינות לשני עמים. ישראל ופלשתין שתחייבנה זו לצד זו ביטחון, בשלום ובכבוד הדדי. זו העת למנהיגות אמיצה, למנהיגות ברוח מורשתו של רבין. למנהיגות שתיתן תקווה לעמנו. מנהיגות שתביא שלום. זה אפשרי. זה בידינו ואסור לתת להזדמנות לחמוק מאתנו. ומילה לסיום על הדמוקרטיה הישראלית. שוב אנו עדים לתרבות דיון שבה נאצות מחליפות טיעונים וקללות באות במקום עמדות. הדיונים, ברובם, הם לגופו שלאדם ולא לגופו של עניין. על כולנו להפנים: דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. היא גם שמירה על זכויות המיעוט. דמוקרטיה אינה רק חופש הדיבור היא גם הצבת גבול להסתה. הערב בעצרת לציון 19 שנים לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון סיסמת העצרת חייבת להפוך לדרך חיים עבור כולנו: כן לשלום. לא לאלימות.
|
תאריך:
|
31/10/2014
|
|
|
עודכן:
|
31/10/2014
|
|
יורם דורי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יאיר4
|
1/11/14 05:21
|
|
2
|
|
דוד נ
|
1/11/14 08:49
|
|
3
|
|
ב.ל
|
1/11/14 08:56
|
|
4
|
|
שומר
|
1/11/14 10:48
|
|
5
|
|
שומר
|
1/11/14 10:48
|
|
6
|
|
יעקב מרמת גן
|
1/11/14 11:44
|
|
7
|
|
שקיפות
|
1/11/14 12:19
|
|
|
|
פרס ל"שלום"!
|
2/11/14 11:51
|
|
8
|
|
איריס דורוו
|
1/11/14 13:01
|
|
9
|
|
נבט
|
1/11/14 15:27
|
|
10
|
|
ד"ר רון בריימן
|
1/11/14 15:55
|
|
11
|
|
אהוד פרלסמן
|
1/11/14 16:18
|
|
12
|
|
גברי
|
1/11/14 16:34
|
|
13
|
|
יהודי מפוכח
|
1/11/14 20:57
|
|
14
|
|
רותי איזיקוביץ
|
1/11/14 21:33
|
|
15
|
|
יורם דורי תשובתך
|
2/11/14 04:08
|
|
16
|
|
חסר בושה
|
2/11/14 10:53
|
|
17
|
|
ר.ב.ז
|
2/11/14 12:25
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
2/11/14 13:56
|
|
|
|
מ.כ
|
5/11/14 14:12
|
|
|
|
אם טרם מחקו.
|
5/11/14 21:48
|
|
18
|
|
רפי לאופרט
|
3/11/14 22:07
|
|
19
|
|
meiri
|
4/11/14 14:29
|
|
כל שנה אותו סיפור. מצד שמאל יש את אלה שמאשימים את מנהיגי הימין בהסתה שקדמה לרצח, מולם יש אלה שמאשימים את סוכני אוסלו שלא לקחו אחריות על קורבנות השלום. בתווך נמצא חתן פרס נובל ל(קורבנות)שלום יצחק רבין, שדמותו המיתולוגית מתפוגגת מול עינינו.
|
|
|
יצחק רבין נרצח פעמיים. פעם אחת לפני 18 שנה, כשמתנקש בן-עוולה ירה בו למוות, ופעם שנייה נרצחה השקפת עולמו בידי מתנקשי מורשתו מן השמאל הקיצוני. ברוח הבולשביזם הבינלאומי, המציא השמאל הקיצוני מיתוס רבין שקרי, ומכר לציבור כזבים בזויים, כאילו צוואתו מחייבת ויתור על כל ערך קיומי למען השלום, ושאלמלא נרצח היינו שקועים עמוק-עמוק בעידן השלום. ממש וגר זאב עם כבש. פרחים בקנה ובנות בצריח.
|
|
|
מה היה קורה אילו? ההיסטוריה לא אוהבת את השאלה הזאת, מפני שלא ניתן להוכיח את התשובה. ולמרות זאת, אנחנו "חוטאים" בשאלה, מפני שהיא דוחקת בנו לבחון עמדות קיימות. במסגרת ההסתה נגד הימין, מעריצי רבין לא מפסיקים לנג'ס עם התשובה לשאלה הזאת, כדי שנדע מה החמצנו בגין הרצח המתועב.
|
|
|
אמירתו של עמיר פרץ כי חברי הבית היהודי מסיתים נגד ציפי לבני ובכך עלולים להביא עלינו חלילה את הרצח הבא היא פרובוקציה טרמפיסטית על הרצח המתועב של רבין. אמירה המיועדת לסתום פיות והתנגדות מצד הבית היהודי. או אולי פשוט אמירה שמחפשת במה ורייטינג.
|
|
|
[הערה מספר 1 לכותרת המאמר: "לקחים שאברהם תירוש 1 לא למד מרצח רבין"]
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|