כיפת בטון ברזל

פיגועי הדריסה של מה שנראה כטרנד הפיגועים הנוכחי מחייב את ראשי המדינה להמשיך ולטמון את ראשם עמוק יותר בחול – כי גם שיטת בת היענה לא כל כך עובדת.

הפלשתינים שוכרים את מיטב עורכי הדין עוכרי ישראל ומעוותי החוק הבינלאומי, וטוענים כי צה"ל הפגיז במכוון בתי מגורים בעזה על יושביהם החפים מפשע. ישראל כהרגלה מחפשת הסברים שלעולם לא ייתקבלו בעולם – וכל פעם מחדש אנו נראים עלובי החיים בעיני "הנאורים" שממשיכים וימשיכו לטעון שטייסי חיל-האויר הישראלי הם רוצחים.

לעומת זאת, כאשר הפלשתינים מכוונים טילים למיניהם לעבר מטרות ברורות של בתי ספר ישראלים, גני ילדים, בתי מגורים ואזורי איסוף לחיילים – מבינה ישראל ש"הדרך הטובה ביותר" היא להתמגן. כל מערכת הביטחון נרתמה למשימה, ונמצאה התרופה שמרנינה לכולם את הלב – כיפת ברזל. נכון שאין זה מיגון מכסימלי – אבל עם הרוגים בודדים פה ושם מצליחים כולם "להתמודד".

למדינת החלם ישראל הגיע רגע אמת חדש. פיגועי הדריסה האיומים הללו שמבצעים המחבלים הפלשתינים במסגרת האינתיפאדה החדשה מחייבים התארגנות מהירה למיגון מיוחד ומתקדם. הפתרון במקרה הזה כבר קיים (בטונדות בכניסות לבסיסי צה"ל ובטרמפיאדות) ומה שנשאר הוא לפזר מיליוני בטונדות כאלה לאורכם ורוחבם של כבישי ישראל – ובכך לאפשר לכולם להתהלך בביטחה בצידי הדרכים. יש להניח שלא בכל מקום יצליחו להציב בטונדות כאלה (נניח בתוך קניונים) אבל אין ספק שעם כמות הרוגים קטנה יחסית – תוכל ישראל "להמשיך ולהתמודד".

אסור להפסיק את תהליך ההרס הלאומי בשום מחיר. כל העסק הזה תורם הרבה מאוד מנדטים למה שקוראים בישראל "גוש הימין" – וכדי להנציח את האווירה המאוד אקטואלית "וסבירה" הזו, חייבים להתחיל להתמגן ברחובות – כבר מאתמול.

במקרה ושלא במקרה חל אתמול יום הזיכרון להרצחו של ראש ממשלתנו יצחק רבין. איזה יופי של מדינה? מיטב השירים מאלופי הזמרים (אריק איינשטיין, שלמה ארצי, אביב גפן) ואחרי יום כואב כזה חוזרים מהר מאוד לציורים של נתניהו על הפצצה הגרעינית האירנית וזעם ברחוב על כל העולם. פשוט מקסים.