|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עפרון הציע את מערת המכפלה בחינם - משום שרצה על-ידי כך להימנות בין אוהביו של אברהם אבינו. אך אברהם חתך את העניין: עסקה כלכלית יבשה ותו לא
|
יש תחומי מסחר בהם אין מחירים קבועים. שוק פרוע לחלוטין. איש הישר בעיניו. עניין של היצע וביקוש. סוחר טוב מעוניין למכור כמה שיותר, ובמחיר הטוב ביותר. הוא בוודאי יידע להציג את הסחורה שלו כטובה ביותר, וסביר להניח שיהיו לקוחות שלא יתאמצו לעשות "סקר שווקים" ולהשוות מחירים ואכן ישלמו את "המחיר הטוב ביותר".
עפרון מתנהל אחרת מול אברהם, בצורה ממש קיצונית. אברהם מבקש לקנות את "מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא" [בראשית כ"ג, ט'] אך עפרון לא רוצה כסף. הוא מגלה נדיבות גדולה: "השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה" [שם, י"א]. הכל בחינם. לא רק מערה בקצה השדה, אלא גם את כל השדה. אברהם אבינו מתעקש ואומר: "נתתי כסף השדה קח ממני" [שם, י"ג]. גם על השדה אברהם רוצה לשלם. ואז עפרון מציע מחיר: "ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא" [שם, ט"ו]. אברהם אבינו שילם מיד את המחיר שכלל יותר: "השדה, והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב" [שם, י"ז]. מהצעה נדיבה - בחינם - לתשלום על: מערה, שדה והעצים שסביב.
הרב שמואל בורנשטיין, האדמו"ר מסוכצ'וב ("שם משמואל" - מועדים, עמ' רלז-רלח) הסביר שהמו"מ שהתנהל בין אברהם אבינו לעפרון היה ייחודי. בין מוכר לקונה יש קשר בשלבי המכירה, אך אחר כך הקשר ניתק. אבל עפרון רצה אחרת.
עפרון רצה לתת בחינם, אך לא בשל טוב לב או נדיבות, אלא "כדי שיהיה לו חיבור לאברהם כחיבור הנותן למקבל, ויהיה לו חלק עימו בברכת אברהם. ואם היה נתרצה לעזוב דרכו הרעה, שהיה משוקע בגשמיות כשמו עפרון מלשון עפר... ולהתחבר באברהם, היה טוב. אך לא רצה לסור מרעתו מאומה, אלא עם כל רוע מידותיו ומהותו וגשמיותו יהיה מחובר באברהם למען יהיו לו תוספת ואומץ ברשעתו... ואברהם הרגיש בכוונתו ולא רצה לקבל ממנו במתנה".
גם לאחר שאברהם אבינו שילם את הסכום שנקב עפרון תמורת המערה, השדה והעצים, עפרון לא ויתר על רצונו להיות מחובר לאברהם: "עפרון אף שקיבל את הכסף, מכל מקום עדיין היה מתחקה שיהיה לו חיבור עמו ואמר 'ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא'. פירש רש"י: 'בין שני אוהבים כמונו, מה היא חשובה? לכלום. אלא הנח את המכר ואת מתך קבור'. ועם כל זה היה רע עין, שהכניס עין רעה בממונו של צדיק ונטל ממנו שקלים גדולים, שהרי עם כל חפצו להתחבר באברהם לא נתרצה להניח מידותיו הרעות". אברהם אבינו חתך את העניין ואמר לעפרון: "נתתי כסף השדה קח ממני". קח את הכסף, וזהו. אין לי שום קשר אתך יותר.
לעפרון היו אינטרסים אחרים במו"מ. הוא רצה להיכלל באמצעות המכירה בין אוהביו של אברהם אבינו. שידברו עליו שיש לו "קשרים" עם אברהם אבינו - נשיא האלוקים שבתוכם, אך לא לשנות את התנהגותו. אברהם אבינו הבין את העניין, ולא שיתף פעולה. עסקה כלכלית "יבשה" ולא יותר.
המסר למוכרים הוא להיות ישרים והגונים, לא לחשוב על אינטרסים פרטיים ואישיים כאלו או אחרים. אם הקונה ביקש משהו מסוים, יש למכור מה שהוא מבקש לקנות, ולא "לשגע" אותו או ללחוץ עליו לקנות עוד. להציע מחיר הגון, ולא "להקפיץ" מחירים ובמיוחד בעת שהקונה "לחוץ" וזקוק מאוד למוצר.
|
|
המאמר מובא באדיבות ארגון צהר.
|
|
|
|
הכותב הוא מפקח מרכזי להוראת תלמוד ותושבע"פ במשרד החינוך ומרבני צהר.
|
|
| תאריך:
|
13/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
13/11/2014
|
|
הרב יהודה זולדן
|
|
|
בפרשת השבוע אנו נפגשים בסיפור החרבתה של סדום. על מה ולמה? "ויאמר ד': זעקת סדום ועמורה כי רבה, וחטאתם כי כבדה מאוד" [בראשית י"ח, כ']. אם נעיין במבנה הפסוק נגלה, שהפסוק קשה מאוד! זעקת סדום וחטאתם מקבילות בפסוק זה, והדבר תמוה מאוד, שהרי זעקה יכולה להתפרש גם כתפילה בהרבה מקומות וכלל לא ברור שמדובר בחטא.
|
|
|
|
|
הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו עם צאתו מחרן לארץ ישראל: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והְיֶה ברכה". מהי אותה ברכה שהובטחה פעמיים (ואברכך, והיה ברכה) לאברהם? רוב הפרשנים הסבירו שמדובר בברכת הבנים (משפחה) ובברכת העושר (נכסים).
|
|
|
|
|
פרשת המבול, המתוארת בפרשת השבוע - פרשת נח, מלמדת, כי קיומו של העולם אינו מובטח כלל ועיקר. ריבונו של עולם ברא את העולם ומסר אותו בידינו, אולם קיומו של העולם צריך להצדיק את עצמו, וכשאין הוא עושה זאת - הביא ריבונו של עולם לראשונה את המבול.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בפרשתנו מצווה משה את עם ישראל לקיים את מעמד הברכות והקללות בהר גריזים ובהר עיבל, ומפרט מי משהשבטים יעמוד בהר הברכה (הר גריזים) ומי מהשבטים יעמוד בהר הקללה (הר עיבל). לאחר מכן, מפרטת התורה מהם הדברים שהעושה אותם מבורך הוא, והעובר עליהם ארור הוא: עושה פסל ומסכה, מקלה אביו ואמו, מסיג גבול רעהו, משגה עיוור בדרך, מטה משפט גר יתום ואלמנה, שוכב עם אשת אביו, שוכב עם בהמה, שוכב עם אחותו, שוכב עם חותנתו, מכה רעהו בסתר, לוקח שוחד ומי שלא יקים את דברי התורה.
|
|
|
|
|
