נחוץ מנהיג - לפלשתינים

נאמן לשלום ואינו מפחד

עלי סאלים המחזאי ההומוריסט המצרי, שאחרי החתימה על הסכמי אוסלו נקט צעד חסר תקדים וביקר בישראל - מדבר: "ממשלות ערב מתנגדות לנירמול היחסים עם ישראל, היות שהן פוחדות שמדינותיהן ידבקו בדמוקרטיה, וכך תאבדנה (הממשלות) את כס השלטון בבחירות דמוקרטיות".

סאלים הפך לסופר מפורסם ובעל מוניטין ברחבי העולם הערבי בגלל הצעד האמיץ שנקט בביקורו בישראל ובהנצחת רשמיו מהביקור בספר. הוא נחשב אחד הסופרים המבוקשים בעיתונות הערבית.

סאלים גורש בשעתו מאגודת הסופרים המצריים בגלל קריאתו לנירמול היחסים עם ישראל. אומנם בית המשפט ביטל את החלטת הגירוש, אך סאלים "צפצף" על איגוד הסופרים ולא טרח לשוב ולהצטרף אליו.

סאלים איבד אח בקרבות במלחמת ששת הימים, ומכאן אמונתו בחוסר התועלת שבמלחמות ובשפיכות הדמים. הוא דבק באמונתו כי ישראל היא מדינה שוחרת שלום, ועל גירסתו זו הוא חוזר מדי פעם: "ישראל מאמינה בשלום והיא נלחמת אך ורק כשכופים עליה מלחמה. הפלשתינים איבדו הזדמנות פז להגיע לשלום אמיתי ולהשיג הכרה הדדית בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו".

סאלים מותח ללא הרף ביקורת קשה נגד ההנהגה הפלשתינית ונגד הסתמכותה על הקהילה הבינלאומית. במאמר נוסף בעיתון "אל-שרק אל-אווסט" (21.12.14) כותב סאלים:

"כנראה איננו מבינים את עמדת המדינות המביעות את נכונותן להכיר במדינה פלשתינית. איננו מבינים כי עמדה זו משמעותה שהן מוכנות להכיר בפלשתין כשתקום מדינה כזו. וכדי שזו תקום, על הפלשתינים להסכים לנהל משא-ומתן ישיר עם ממשלת ישראל. זה מחייב אחדות בעם הפלשתיני ובכך הפלשתינים נכשלו. זוהי נקודת החולשה שלהם. יש להבהיר כי ישראל לא תסכים לנהל מו"מ עם צד כלשהו שיש לו אמנה הקוראת להשמדתה.

"כולם בורחים מאמת צרופה זו. כדי להיחלץ מן המשבר, זקוקים הפלשתינים למדינאי, למייסד, למנהיג המסוגל לחולל שינוי, למנהיג שצופה אל ההיסטוריה ולא אל הרחוב.

"ולבסוף, על הפלשתינים ללמוד משגיאותיהם. הם האמינו כי שחרור אלקודס יתחיל בשחרורן של ירדן, לבנון וכווית. זה היה כשערפאת תמך בסדאם חוסיין בכיבושו את כווית. איני רוצה לזרות מלח על הפצעים, אלא רק להזכיר, כדי להימנע משגיאות נוספות".

נקודת המבט של קיסינג'ר

הנרי קיסינג'ר מתעד בספרו החדש "הסדר העולמי" ("World Order") את ראייתו את עולם המחר בצל האנרכיה, הטרור וחוסר היציבות.

להלן מובאות מן הספר:

- אם אינך שומע את תופי המלחמה נוכח פיגוע מגדלי-התאומים, אתה חירש. בימים אלה נשמעים הדי התופים בכל מקום... בכל המזרח התיכון, באפריקה ובדרום מזרח אסיה.

- האיזון האסטרטגי הבינלאומי ימנע את התנגשות הציוויליזציות, וכדי למנוע התנגשות כזו, יש צורך בדו-קיום ביניהן.

קיימים ארבעה מודלים של משטרים: האירופי, האמריקני, הסיני והסדר המוסלמי המבוסס על חלוקת העולם למאמינים וכופרים.

- המצב במזרח התיכון דומה למלחמות הדת שפקדו את אירופה במאה ה-17 ואפילו יותר מזה. הסיבות לכך הם מאבקים פוליטיים, עדתיים, שבטיים, אידיאולוגיים והאינטרסים הלאומיים שמתערבבים זה בזה.

- הדת שולפת נשק למען מגמות פוליטיות, ומדינות שמתפרקות הופכות מטרות השתלטות מצד המדינות שמסביבן. ההתנגשות בין סעודיה, מצרים וטורקיה הסוניות לבין אירן השיעית ומשטרו של אסד היא דתית במהותה.

- הקואליציה הבינלאומית למיגור "המדינה האיסלאמית" בעירק וסוריה היא הכרחית בגלל הסכנות הצפויות מארגון זה לאזור ולעולם בכלל. אך הפצצות אוויריות אינן מספיקות. יש צורך ביחידות צבאיות שינועו במהירות על הקרקע.

- ניהול הסדר העולמי במחצית הבאה של המאה לא יהיה קל יותר מניהול מחצית המאה הנוכחית.

עברם הוא עתידם

"הערבים תופעה קולית" הוא שם ספרו של הוגה הדעות הסעודי עבדאללה אלקסימי - סלפיסט שחזר בשאלה.

בספרו בן 801 העמודים שופך אלקסימי זעם על הערבים על היותם אומה המדברת יותר משהיא עושה. ומכאן שם הספר המבטא את תסכולם של הערבים בעקבות התבוסות שנחלו במלחמותיהם נגד ישראל, וחוסר היכולת להפיק את הלקחים.

הסופר מזהיר בתקיפות את הערבים על הישענותם על העבר - תופעה ההופכת אותם תלויים ונשענים, אך ללא יכולת ליקיצה אידיאולוגית.

כמו-כן סוקר המחבר את האסונות שפקדו את הערבים, שבגללם יקשה עליהם לצפות לעתיד טוב יותר. ולמרות הכל, טוען המחבר, ממשיכים הערבים לשחזר את עברם ולהעדיפו על פני ההווה שלהם ועל עתידם, תוך שהם מטפחים תקוות וחלומות שווא.