מערכות התשלומים והסליקה הן חלק חיוני של התשתית הכלכלית והפיננסית של המשק, ותפקודן היעיל תורם להתפתחות משקים מודרניים וליציבותם הפיננסית. מערכות תשלומים וסליקה שאינן אמינות דיין עלולות לחשוף את המשתמשים בהן לסיכונים ואף להעביר סיכונים כאלה ממערכת כלכלית אחת לאחרת עד כדי התפתחות "סיכון מערכתי", העלול להביא את המשק כולו עד משבר. גידול הפעילות הפיננסית, המאפיין משקים רבים בעולם, וגידול היקפי התשלומים בשוקי ההון הבין-לאומיים העצימו את חשיבותן של מערכות אלו. חיזוקן ושדרוגן עשוי למנוע או לצמצם את האפשרות של משברים פיננסיים.
בנקים מרכזיים שואפים לחזק את היציבות הפיננסית, ולכן הם פועלים לקידום הבטיחות, האמינות והיעילות של מערכות התשלומים והסליקה ונוקטים אמצעים להפחתת הסיכונים הכרוכים בסליקה, בעיקר הסיכון המערכתי וסיכוני הנזילות והאשראי.
גידול חשיבותו של תחום זה הניע מוסדות כספיים בין-לאומיים לטפל בו בשנים האחרונות. הבנק הבין-לאומי לסליקה (הבנק של הבנקים המרכזיים) קבע עקרונות למערכות תשלומים וסליקה שעל המדינות לשאוף לעמוד בהם. קרן המטבע הבין-לאומית ערכה סקרים שבהם נבחנה עמידת מערכות התשלומים במדינות שונות בעקרונות אלה, והבנק העולמי מסייע למדינות רבות, בעיקר מתפתחות, בהקמת מערכות תשלומים וסליקה מודרניות.
שינויים טכנולוגיים מהירים שחלו במערך התקשורת והמיחשוב מאז תחילת שנות השמונים, גידול הפעילות הפיננסית ותהליכי הגלובליזציה הכלכלית הניעו בנקים מרכזיים להעמיק את מעורבותם במערכות התשלומים והסליקה, וכן ליזום ולבצע רפורמות בתחום זה. מערכות התשלומים והסליקה העיקריות מופעלות, ברוב המדינות, על-ידי הבנק המרכזי, ובאלה שבהן הוא מופעל על-ידי המגזר הפרטי הפיקוח וההכוונה הם של הבנק המרכזי.
מסקר הערכה של קרן המטבע הבין-לאומית לגבי ישראל באוגוסט 2001 עולה כי מערכות התשלומים והסליקה בארץ אינן עומדות בחלק מהעקרונות הבין-לאומיים שנקבעו, ולכן החל בנק ישראל ברפורמה מקיפה של מערכות אלו. הרפורמה נחלקת לשני חלקים: התאמתן של מערכות התשלומים והסליקה הקיימות לתקנים הבין-לאומיים העכשויים והקמת מערכת סליקה חדשה הפועלת כמסלקה תוך-יומית, כלומר כמסלקה שבה כל התשלומים מתבצעים בזמן אמת.
כיום תשלומים מתבצעים באמצעות שקים ובאמצעות העברות אלקטרוניות הנעשות על-ידי "מרכז סליקה בנקאי" (מס"ב), שהוא גוף הסולק הוראות תשלום הניתנות בצורה אלקטרונית. רק כעבור יום עד יומיים, ולעיתים אפילו יותר, התשלומים באמצעים אלו נחשבים לסופיים, כלומר אינם נתנים לביטול. לעומת זאת, במסלקה התוך-יומית התשלומים מתבצעים בזמן אמת, הם סופיים מייד, ורמת אמינותם גבוהה. אדם (או פירמה) שירצה להעביר סכום כסף לזולתו, יבקש מסניף הבנק שלו להעביר את הסכום מחשבונו, לחשבון המוטב, וההעברה תבוצע מייד; זאת בתנאי שלמשלם יש יתרה מספקת בחשבונו ואם אין לו יתרה מספקת - בתנאי שהבנק מוכן להעמיד לו אשראי לביצוע התשלום.
משבוצע התשלום תודיע על כך המסלקה התוך-יומית לשני הצדדים, והפעולה תהיה סופית ובלתי ניתנת לביטול, כך ששני הצדדים יהיו בטוחים בביצועה. לדוגמה, במקרה של מכירת מכונית, יוכל המוכר, בתוך דקות ספורות, להיות בטוח שהקונה שילם את תמורת המכונית, ולא יהיה צורך בתשלום מזומן או בשק בנקאי כדי להבטיח שהקונה לא יקח את המכונית בלי לשלם את תמורתה.
המסלקה התוך-יומית מבצעת פעולות תשלום במהלך היום, ולכן הבנקים ובנק ישראל יצטרכו לעקוב במשך היום אחר מצב היתרות של הבנקים בכל רגע. אם לבנק מסוים לא תהיינה יתרות מספיקות, המסלקה התוך-יומית לא תבצע תשלומים המתקבלים מהלקוחות של אותו בנק, גם אם ללקוח עצמו יש יתרה מספקת. כדי לצמצם עד כמה שאפשר מצבים כאלה, יספק בנק ישראל לבנקים אשראי במהלך היום - "אשראי תוך-יומי" - והבנקים יצטרכו לפרוע אותו בסוף היום.
לעומת היתרונות הבולטים שבביצוע תשלומים באמצעות המסלקה התוך-יומית כרוכות עלויות בפעילותם של עובדי הבנקים בהעברת מסרים בין הבנק למסלקה התוך-יומית ובביצוע של פעולות במסלקה התוך-יומית עצמה. מסיבות אלו, תשלומים המבוצעים באמצעות המסלקה התוך-יומית יחייבו תשלום עמלות לבנקים (גם היום משלמים עמלות על העברות בין-בנקאיות). לכן סביר להניח, כי רק תשלומים בסכומים גבוהים ותשלומים דחופים יבוצעו באמצעות המסלקה התוך-יומית. צפוי גם כי תשלומים שערכם הכספי נמוך ימשיכו להיעשות באמצעים המסורתיים - כרטיסי אשראי, שקים, הוראות קבע ומזומן. אנו צופים שמבחינת מספר התשלומים, רוב התשלומים ימשיכו להתבצע באמצעים אלו, ואילו במסלקה התוך-יומית יבוצעו תשלומים מעטים יחסית. אולם מבחינת ההיקף הכספי, חלק הארי של הסכומים ישולם באמצעות המסלקה התוך-יומית.
נוסף על ביצוע תשלומים בודדים בין אנשים לחברות, תשמש המסלקה התוך-יומית כ"מסלקה של המסלקות" - כלומר של מסלקת השקים, המסלקה לתשלומים אלקטרוניים (מס"ב) ומסלקת הבורסה לניירות ערך. מסלקות אלו ישלחו אליה את התוצאות הכספיות נטו של כל התשלומים המתבצעים בהן, וכך יקבלו התשלומים גושפנקה סופית. באותה עת תופסק הסליקה במטבע מקומי בהנהלת החשבונות המרכזית של בנק ישראל, שהיא כיום הסולק הסופי של מערכות התשלומים בארץ.
הגורמים שיורשו להשתמש ישירות במסלקה התוך-יומית יהיו הבנקים המסחריים, המסלקות, בנק הדואר ובנק ישראל. בנקים שלא ישתמשו ישירות במערכת יוכלו להשתמש בשירותי סליקה שייתנו להם הבנקים המסחריים האחרים, והממשלה תבצע תשלומים באמצעות בנק ישראל.
המעורבות של בנק ישראל בתפעול מערכת זו תתבטא -
• בהפעלת המסלקה התוך-יומית.
• בהספקת אשראי תוך-יומי לבנקים המסחריים כנגד ביטחונות.
• בהפעלת קישור ישיר בין המסלקה התוך-יומית לבין המערכות השונות בבנק ישראל, היוזמות תנועות לחשבונות הבנקים במטבע מקומי.
