יש לי נטייה להסכים במידה מסוימת עם המבקשים לבטל את המגבלות המוטלות על מרדכי וענונו, כי כשהאיש הזה מדבר, יותר ממה שהוא חושף את סודות הגרעין של ישראל, הוא מספק קטעי הומור. פעם אחרי פעם הוא חוזר על הסיפור, בו הציל את מדינת ישראל, שבלעדיו הייתה משתמשת בפצצה גרעינית ואז חוטפת מכת מוות במלחמת כל העולם הערבי נגדה. או-קיי, מוטי ו' הטכנאי שלנו ידע בדיוק מהן תוכניותיה של ממשלת ישראל בעניין פצצות אטום והחליט לפעול להצלת עם ישראל...
כאשר ב-87' נתגלתה הפרשה, החלו הכתבים לחקור מיהו מרדכי וענונו והגיעו למשפחתו. אחיו ואחותו התראיינו בפנים מוסתרים וסיפרו על פעילותו של מרדכי בתנועת ר"ץ, שמזה הכול התחיל. כמובן, יו"ר ר"ץ באותם ימים שולמית אלוני, בהגינות והיושר האינטלקטואלי האופייניים לה, מיד התנצלה בפני הציבור על העשב בשוטה, אשר צמח בגינתה (זו הייתה בדיחה, כאן הייתם אמורים לצחוק).
מאז בוטאו מספר תיאוריות לגבי מה שקרה: היו הטוענים (איך לא?), שהוא פעל בשליחות המודיעין הישראלי והיו הטוענים כי בעצם זו לא פרשת בגידה אלא פרשת ריגול, שהוא גויס על-ידי גורם זר, לפני שהוא צילם את הבפנוכו של המתקן בדימונה.
אני לא יודע, אני רק קורא עיתונים. יתכן והסיפור הזה, כמו שהוא נשמע, ככה הוא באמת. אולי באמת היה אפשר לצלם במתקן מן השמורים ביותר במדינה עצמים עומדים מאחורי זכוכית עבה, בעזרת ציוד צילום חובבני מחנות פוטו בבאר-שבע, לפני עשרים שנה. שהמומחים לצילום וריגול יחוו דעה.
אבל אני מקשיב למה שהאיש מגלה על עצמו, הרי הוא לא סותם את הפה מהרגע שיצא מהכלא. בלי בושה הוא מספר איך ציפה, שאוגדת המוסד בעקבותיו, ובכל זאת הלך כמו כלבלב על רצועה אחרי בחורה, שקרצה לו ברחוב. אחר-כך הוא טס איתה לאיטליה ונסע איתה לאיזו וילה. כלומר, נפל בפח הכי אינפאנטילי, מספרי בלשים סוג ג'.
לחוקריו הסביר, שהתנצר כי הנצרות היא "דת מתקדמת", לעומת "היהדות הפרימיטיבית". שאלו אותו מדוע לא בחר להתאסלם - "גם האיסלם היא דת פרימיטיבית, כמו היהדות", כך ענה.
הוא והוועד הפועל למענו, מתארים את מדינת ישראל כמו מדינה מאותו הסוג, שאם היא הייתה באמת כזו, הוא היה מוכרח להתמודד לא עם מגבלות היציאה מן הארץ אלא עם מגבלות יציאה מחבית מלט מונחת על קרקעית הים התיכון. ברם, מדינת ישראל אינה כזאת, לכן הוא יכול לתרגל בחופשיות את תפקיד "לוחם החופש האמיץ".
זו רמת התחכום של האיש, שעל-פי דבריו, לקח על עצמו החלטה בעלת השלכות אסטרטגיות על חיי מדינת ישראל. בלי סמכות, בלי רשות, בלי כישורים מתאימים, בלי התייעצות עם בעלי דעה אחרת, בלי תהליך קבלת החלטות ראוי ובניגוד לחוק - הוא קיבל וביצע החלטה בתחום, שעלול לחרוץ את גורל המדינה לחיים או לכליה - ובכך גם הרס לעצמו את החיים: שמונה-עשרה שנים בכלא, זו לא בדיחה. אגב, שני אשכנזים, בעד מעשה דומה מבחינת החוקיות, התחכום ותהליך קבלת ההחלטות, קיבלו פרס נובל לשלום; מרדכי וענונו עדיין לא עבר את שלב המועמדות.
במשך שמונה-עשרה שנה "המערכת" ידעה מה הוא יודע וגם ידעה בדיוק מה תאריך שחרורו - ובכל זאת שחרורו בא בהפתעה, מספר ימים לפני כן עוד התדיינו מה לעשות איתו.
מאז שיחרורו, הפרקליטות מנתה עשרים ומשהו הפרות של תנאי השחרור. עשו לו "נו-נו-נו, ילד רע, אם תעשה את זה שוב, יבוא שוטר ויאכל אותך". אז הוא תקע להם את המבט הטרגי-קומי שלו והלך לצ'טצ'ט באינטרנט עם נורבגים, להם שוב סיפר את סיפור ההצלה של מדינת ישראל על-ידי סופר-מרדכי.
אני לא רוצה, שהמשטרה תטפל בו כפי שהיא מטפלת, למשל, ביהודים תושבי חברון - כי זה מכוער, אכזרי, מטופש ומדיף ריח ק.ג.ב. אבל אני כן רוצה, שאם המדינה מטילה מגבלות על טיפוס כזה, שהיא לא תשים את עצמה ללעג ולא תאפשר קו פתוח אל סודותיה הקמוסים.
ברגע יציאתו מהשער, הוא החל לדבר עם כתבים זרים וככה זה נמשך. עכשיו תוקף המגבלות תלוי בעופר פינס וממש לא ידוע במי אמורה להיות תלויה אכיפתן. האם עלי להאמין בקונספירציה או בסתם טיפושות, כבר קשה לי להחליט, מה מדאיג אותי יותר?
כמה שוטים מבולבלים כאלה סופגים עכשיו את "שיעורי האזרחות" בתנועותיהם אודות מדינת ישראל הרעה והחמושה יתר על המידה, שאילו רק הייתה יותר נחמדה לערבים, כלל לא הייתה זקוקה לנשק? כמה מהם ניתן לשכנע ולגייס על-מנת ללכת הרבה יותר רחוק ממה, שאפילו שולמית אלוני התכוונה? לא מצחיק.
