כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס; אדוני ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט; יושב-ראש הכנסת בפועל, חבר-הכנסת מיכאל איתן; יושבת-ראש הכנסת ה-17, חברת-הכנסת דליה איציק, מר דני איציק, קהל נכבד,
התכנסותה של כנסת חדשה לאחר בחירות היא בעלת משמעות מיוחדת, אבן דרך בחייה של מדינה דמוקרטית. זהו גם ציון דרך שיש בו טלטלה פוליטית, חילופי משמרות בהגה השלטון; יש מי שרואה בכך ברכה ויש מי שחש בצער הפרידה, לעתים פרידה זמנית בלבד, זה טבעה של מערכת פוליטית. היא דינמית. היא שזורה בתופעות חולפות אף כי רבות השפעה ומשמעות בחיי המדינה, אשר יש בהן על-פי טיבן מימד של ארעיות; אולם, אסור לשכוח ברגעים כאלה את משמעות העומק של האירוע, של חילופי השלטון. המוסדות הדמוקרטיים בשיטתנו אינם בני חלוף, הם העוגן והם היציבות המתחייבת כדי לקיים את שיטת המשטר שלנו, שיטה שאת יסודותיה הניחו האבות המייסדים של המדינה, שהקימו כאן את המדינה היהודית הדמוקרטית והפקידו בידי שלוש זרועות הממשל שמייצגות את שיטת המשטר את הפיקדון של שמירה על ערכי היסוד של המדינה, של קיומה העצמאי בהיבט הפיזי-ביטחוני ובהיבט התרבותי המוסרי והערכי. חברה דמוקרטית, חופשית, המקיימת את מוסדותיה ואת המבנה החוקתי כשהחוק והמשפט מנחים את דרכה בימי לחימה כבימי רגיעה; זהו הנכס הקיומי שלנו ובשמירה על נכס זה שותפים מוסדותיה השלטוניים של המדינה הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
על-רקע ההיסטוריה המיוחדת שלנו והמאפיינים של החברה בישראל התפתחה כאן השיטה שלנו ונקבעו יחסי האיזון והבלימה בין שלוש הרשויות המרכזיות המהוות את זרועות הממשל הישראלי. אם נשקיף על מערכת היחסים שבין זרועות אלה במבט על ונתעלם ממחלוקות יומיומיות ומכך שקיימות נקודות חיכוך טבעיות בין הרשויות, נוכל לציין בסיפוק וללא סייג כי אנו מקיימים את מערכת האיזונים הראויה בין הרשויות המושתתת על כיבוד הדדי, על תפיסה ערכית של חלוקת התפקידים בין הרשויות כשאנו מיישמים את עקרון הפרדת הרשויות, במשמעותו הדמוקרטית - הפרדה המקיימת את יחסי הגומלין בין הרשויות ואת הזיקה המתחייבת ביניהן.
בדיאלוג המתמיד הזה המתקיים בין הרשויות, הדיאלוג המוסדי שבין הכנסת לרשות השופטת, היה לדליה איציק כיושבת-ראש הכנסת ה-17 תפקיד מרכזי, ועל כך אני מבקשת להודות לה ולהביע הערכה רבה. לאפשרות לקיים את הדיאלוג המוסדי תרמה במידה רבה האפשרות לקיים דיאלוג אישי. עבודתה של דליה מצטיינת ביכולת לקיים דיאלוג אישי עם כל פרט, כמו גם עם כל רשות ומוסד. ימי כהונתה של הכנסת ה-17 לא התנהלו על מי מנוחות. מצבה הביטחוני, החברתי, הכלכלי והפוליטי של המדינה, טילטלו את הספינה טלטלה עזה. כל יום והקשיים שעימו ובתווך גם חילוקי דעות בבית ומחוצה לו ומנקודת ראותנו - במערכת המשפט אף ניסיונות להחליש את הרשות השופטת במילוי תפקידיה ובביקורתה השיפוטית על שתי זרועות הממשל החזקות - הכנסת והממשלה. על-רקע זה, אין לי אלא לשבח את יושבת-ראש הכנסת אשר תרמה תרומה נכבדה ומשמעותית להבנה, להידברות וליחסי העבודה הראויים מבית ומחוץ, לאווירה הטובה בין כל סיעות הבית, וליחס של כבוד לכנסת ולרשויות הנוטלות עימה חלק בעול הממשל. דליה יצרה אווירה עניינית גם ביחסים שבין הכנסת לרשות השופטת. על יושבת-הראש היוצאת ניתן לומר כי שמרה על מעמדה וכבודה של הכנסת בקנאות ומתוך מחוייבות עמוקה לתפקיד. היא העניקה לתפקיד את נקודת ראותה האישית ואת הדגשים החשובים בעיניה, כששאיפה להידברות ולהבנות מאפיינת את דרכה.
דליה כיושבת-הראש השכילה לעמוד על מעמדה וחשיבותה של הכנסת, לא רק כרשות המחוקקת אלא על היותה הרשות הנבחרת המייצגת את כל שכבות הציבור בישראל. בראשותה של דליה איציק קיבל הבית מעמד מיוחד המגלה יחס של כבוד לרשויות האחרות, הממלא תפקיד מרכזי בימים קשים וסוערים בזירה המדינית הישראלית והבינלאומית. נפגשו פה בטקסים ובאירועים שדליה הפליאה לערוך, נציגי הפסיפס האנושי והמרקם החברתי המיוחד לישראל, נציגי הצפון והדרום שידעו ימי לחימה, משפחות שכולות, משפחות נעדרים, אנשים ששזורים בהיסטוריה של היישוב בישראל, נציגי עדות ודתות שונות. יושבת-הראש לא פסחה על איש, והכל תוך היכרות ותשומת לב אישית. תמיד התפעלתי איך נתנה ביטוי לכל אלה ודבר לא נעלם מעיניה ואיש לא חסר. בצד המעורבות הרבה בישראל על רב-גווניותה החברתית, תפסה הכנסת מקום נכבד במערך יחסי החוץ של המדינה. התארחו במשכן מנהיגי מדינות מרחבי תבל, אורחים רבים וחשובים שבימת הכנסת נפתחה בפניהם ומעל אותה בימה הביעו רגשי ידידות ותמיכה בישראל, בימים שאינם קלים בזירה הבינלאומית.
כל הבא לבקר במשכן אינו יכול שלא להשתאות כיצד שינה את מראהו ופניו. תשומת הלב הרבה שהוקדשה ליופיו של הבניין לשמירה על כבודו החיצוני, לניקיונו והדרו איפיינה גם שמירה על מעמדו של המוסד כלפי הגורמים שבאו עימו בקשרי עבודה; אכן לא אתפלא אם כלפי פנים יש בכך גם אווירה של הנהגת משטר ומשמעת שבמציאות הפתוחה שלנו לפעמים מכבידה כשנאלצים לעבור סידרת חינוך מחדש, אבל התוצאות בהחלט מרשימות. במעמד זה איני יכולה להימנע מנימה אישית. הטקס הראשון שהשתתפתי בו בניצוחה, בארגונה ובראשותה של דליה, כשסביבה צוות עוזריה המסור והמיומן הפועל לצידה מאז ועד היום, היה הטקס בו הושבעתי לנשיאת בית המשפט העליון. נדהמתי מהחגיגיות, מהטקסיות והמכובדות שבה התנהל הטקס בסגנון שלא הורגלנו בו במקומותינו. האווירה שיצרה דליה וכל הפועלים מטעמה הייתה מרגשת. רק אחר-כך הבנתי שזו השיטה. ניתנה תשומת לב אישית של יושבת-הראש לכל פרט; מאז השתתפתי באירועים רבים בין כתלי המשכן שכולם אופיינו בהדר ובהפניית הזרקור לחשיבותה ומרכזיותה של הכנסת, והזיקה בין הנבחרים לציבור הרחב.
במצוות המחוקק התכנסה היום הכנסת ה-18 לישיבתה הראשונה עוד בטרם התקבלו ההכרעות הפוליטיות באשר לנושאי התפקידים הנבחרים, הן בכנסת והן בממשלה.
החותם האישי של יושבת-הראש היוצאת הוטבע בבית זה בכל היבט אפשרי וחותם זה לא ימחה. אין לי ספק שאין כאן סוף דרך, אלא ציון דרך נוסף בדרכה של דליה איציק במילוי תפקידים ציבוריים במרץ הבלתי נלאה שלה, זהו פסק זמן בלבד. תהיה נא דרכך דליה בעתיד מלאת סיפוק ותרומה לחברה בישראל.
לכנסת החדשה אאחל תקופת עבודה פורייה, התמודדות עם הנושאים החשובים שבפניה ומערכת יחסים טובה וראויה, יחסי הבנה וכבוד בינה לבין הרשות השופטת העומדת לצידה כשותפה בעיצוב הדין והמשפט ובעשיית הצדק.
