כאב בנשים

על-מנת להפיק קולחים ברמה שלישונית הנדרשת נבחרה שיטת טיפול חדשנית , שיטת MBR.

הבעיה של שפכים חקלאיים ושפכי אגרו-תעשייתיים הולכת ומתרחבת. ככל שהאוכלוסיה גדלה, הפעילות החקלאית-תעשייתיית הולכת ומתרחבת בצורה מואצת לאספקת חומרי מזון בסיסיים, חלב, בשר, ומוצרים חקלאיים באופן כללי. לפעילות החקלאית ועיבוד המוצרים שלה השפעות סביבתיות קשות ביותר. דוגמא טובה לכך היא בעיית שפכי בתי בד באזור אגן הים התיכון אשר הולכת ומתרחבת בקצב גדול כתוצאה לגידול בייצור של שמן זית באופן מואץ מצד אחד ואי זמינות פתרון הנדסי אופטמלי לטיפול בזרם קשה זה מצד שני. לעומת זאת, בשפכים ופסולות חקלאיות טמון פוטנציאל אדיר, במיוחד כאשר השפכים מטופלים ע"י עיכול אנאירובי לייצור ביוגז (מתאן) כמקור אנרגיה חילופית בעלת פוטנציאל כלכלי.

טכנולוגית האגנים הירוקים התפתחה לרמות של ידע תהליכי והנדסי לפיו ניתן להתייחס אל המערכת באופן דומה מאוד לטכנולוגיות האינטנסיביות הידועות (בוצה משופעלת RBC, SBR, MBBR, MBR ואחרים). הידע הנצבר מאפשר תכנון תהליכי ברור, צריכת חמצן, עומסי F/M כמו גם חישוב הייתרות והגיבויים במערכות השונות.

רקע: השמנה ובייחוד השמנה בטנית עמוקה , המבוטאת על ידי היקף מותניים חולני, קשורה לתחלואת לב וכלי דם. תסמונת מטבולית מהווה צבר של גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם וקיומה קשור להשמנה בטנית עמוקה ועמידות לאינסולין. התסמונת מעלה את הסיכון לתחלואת לב פי 2 ולסוכרת פי 3-5 ולפיכך חשיבותה כסמן לתחלואה עתידית התבססה בשנים האחרונות. שכיחות ההשמנה וקיום התסמונת המטבולית בקרב מגדרים שונים בישראל, אשר לא ידועים כלוקים בתחלואת לב וכלי דם, לא ידועה.

הקריטריון המשמש אותי הוא אך ורק העלויות ובלי כל אידיאולוגיה. אפשר בקלות להוכיח שישנן שלש קבוצות של שיטות לאספקת אנרגיה העומדות במבחן הזה ורק שלוש: א. ייעול השימוש כ20% חסכון בדלק בהשקעה שתוחזר בפחות מ 5 שנים ב. ניצול פירות השמש על-ידי ניצול רוח ופסולת יחסכו כ 20% של הדלק לחשמל שהם כ6-7% מהדלק בסה"כ ג. שימוש בקרינת השמש לאספקת חום שיכול לחסוך כ30% מהדלק.