אדוני, שר המשפטים, פרופ'
יעקב נאמן, יו"ר המחוזות בלשכת עורכי הדין, עמיתיי לשולחן הנשיאות, שופטות ושופטים נכבדים, עורכות ועורכי דין, חברותנו וחברינו, המצטרפים היום לשורותינו, ובני משפחה יקרים, ברוכים הבאים:
חברותיי וחבריי המוסמכים, אתם מצטרפים היום לעולם המשפט, למשפחת המשפט במדינה ישראל. התחושה מרוממת. בני המשפחה גאים. האוירה חגיגית ומיוחדת. ובצדק. מועד קבלת הרישיון לעסוק בעריכת דין עתיד להוות עבורכם רגע, שייהפך לקלסיקה נוסטלגית של מהלך חייכם. עצתי לכם, היא ליהנות ככל האפשר מהרגע, מהטקס, מקבלת התעודה הקרובה, מהארוחה עם המשפחה או החברים בשעות הערב, ממסיבה של הלשכה או ממסיבה פרטית שאולי מתוכננת, מהשיבה הביתה הלילה לראשונה כעורכי דין. אם תכננתם אחרת, בטלו את התוכניות. תפרגנו לעצמכם ערב, או אולי אפילו שבוע שלם, המציין אבן דרך במהלך מסלול חיים חשוב. מגיע לכם.
ברוכות הבאות לא פחות מ-1117 חברות חדשות לשורות לשכת עורכי הדין, ו-1051 חברים חדשים, המוסמכים כיום כעורכי דין. אכן שבנו לעידן הנשי במקצוע.
לשכת עורכי הדין בעידן הנוכחי חותרת ל"מצויינות". אין לנו שום כוונה לוותר בעניין זה - לא למתדפקים על שערי המקצוע ולא לאלה שכבר בשעריו. משפטן ועורך דין טוב הינו גם מי שהנחיל לעצמו התנהלות אישית ומקצועית, שיש בה גם ביטוי לפחות לשני סוגי תרבויות, המועילים לנו בעבודתנו היומיומית: האחד - תרבות שבהתנהגות. מתן הכבוד, ההערכה, ההקשבה והנימוס למול השופטים ובתי המשפט, למול עמיתינו מן הצד שכנגד ולמול לקוחותינו, הדורשים תדיר התייחסות תומכת וראויה. השני - תרבות במובנה הקלאסי. שיכחה מעולם המשפט ופיתוחם של הרגלים של חשיבה בהירה, שרק חינוך ליברלי אמיתי יכול להעניק.
חברותיי וחבריי, קצנו ברמת המקצוע ובתרבות ההתדיינות המשפטית, המתדרדרת והולכת בבתי המשפט הישראלים ובמערכת המשפט בישראל בכללותה. פנינו, מנהל בתי המשפט ואנוכי, לנשיאת בית המשפט העליון ולשר המשפטים, ויחדיו הכרזנו על שנת המשפט הנוכחית כשנת תרבות הדיון. מבלי להרחיב יתר על המידה, תרבות הדיון הינה חלק ממצויינות המקצוע ובקיומה המערכתי יש כדי לסייע וליעל את בתי המשפט ולהקל על העומס, המוטל עליהם.
יחדיו, חברי וחברותיי, המצטרפים היום למקצוע, אנחנו חייבים לשפר את תרבות המקצוע, ובקשתי אליכם שמן הרגע הראשון להסמכתכם לא תוותרו לעצמכם בעניין זה.
מקצוע עריכת הדין אינו עוד מקצוע, ככל המקצועות. לשכת עורכי הדין איננה עוד ארגון מקצועי, ככל האירגונים. אולם, בעיניי, הערך המוסף שלנו כעורכי דין בישראל הולך ונשחק לבלי היכר.
לאחרונה שונה חוק לשכת עורכי הדין, ביוזמתנו, והוספה למטרות החובה של הלשכה מטרה נוספת - מתן סיוע משפטי למיעוטי אמצעים. תוכנית שכר המצווה מעוגנת בחוק ופורחת. המעורבות של לשכת עורכי הדין בחיי הקהילה מגוונת וחדשנית - בסיועו של שר החינוך עומדים עורכי הדין עומדים להיכנס לכיתות בפריפריה ואני מקווה שבהמשך תורחב מעורבותנו בסיוע לחינוך הנוער בישראל. פרויקטים משותפים עם המשרד לאיכות הסביבה, כולל פרויקט "המשרד הירוק", עומדים בפתח. הלשכה התחייבה לעודד הגנה מפני הטרדה מינית במקומות עבודה, ולהבדיל הצהירה על התחייבותה לפעול לעידוד השילוב של הורות ופנאי לצד פיתוח הקריירה במשרדי עורכי הדין. צוות גדול בלשכה פועל לשוויון בתחום ההשמה במגזר הציבורי ולשמירה על זכויותיהם של בני המיעוטים. הלשכה מעורבת ביוזמה לכינונו של חוק יסוד: החינוך.
הלשכה יוזמת ומשתתפת באופן קבוע בביקורות יומיומיות שוטפות בבתי הסוהר בישראל. אנחנו תומכים בתחומים מגוונים בסניגוריה הציבורית ובמקביל לכך מנהלים שיחות משותפות בין ראשי הסינגוריה הציבורית לבכירי הסניגוריה הפרטית לליבון בעיות ונושאים משותפים בתפר שבין הייצוג הפלילי הפרטי לייצוג הפלילי הציבורי. הלשכה פעילה, אולי כפי שלא הייתה מעולם, בשורה של יוזמות חברתיות ובפיתוח קשרים עם אירגונים חברתיים רבים מאוד, הפועלים בתחומים של זכויות חברתיות וזכויות אדם בישראל. בנפרד, פורום הצעירים של הלשכה אימץ תוכנית פעולה של עורכי דין למען הקהילה ועוסק בכך רבות.
בבית פנימה, אנו פועלים בניגוד לאינטרס - דורשים הנהגתו של ביטוח מקצועי מנדטורי, עומדים על כך שתוטל עלינו חובת לימודי המשך באמצעות חובת השתלמות שנתית או מצטברת, סבורים שיש לקבוע בחוק או בכללים תוכנית מומחים לדין, שיהא בה כדי לשפר את ההתמקצעות ולכוון נכון יותר את הציבור לקבלת שירות משפטי מתאים ברמה גבוהה בתחומי המשפט השונים ועל-ידי אנשי המקצוע הנכונים, בוחנים כל דרך לטפל באותן מעילות בודדות בכספי לקוחות, בין באמצעות ביטוח ובין בכל דרך יעילה אחרת, יוזמים בשיתוף עם השופטים התייחסות מיוחדת לתרבות הדיונית בבתי המשפט, שנפגמה מאוד בעת האחרונה, יוזמים הפרדה בחקיקה של הטיפול באתיקה מהגופים הנבחרים בלשכה לגופים מקצועיים חדשים ומשתפים פעולה בפיתוח תחום האתיקה עם המרכז לאתיקה החדש שהחל לפעול באקדמיה. אפילו כשעסקנו בתוכנית הלשכה לשיפור רמת המקצוע, עדיין עיכבנו את פירסומה של תוכנית הלשכה לשינוי פני ההתמחות ובחינות ההסמכה עד ששמענו גם את דעתם של הסטודנטים והמתמחים, ובסופו של יום גם שינינו את התוכנית, על-מנת להגיע עימם למסקנות משותפות.
כיוון שכך, איננו ולא היינו מעולם "גילדה סגורה" או "קבוצת אליטה יומרנית ויהירה".
צריך להיות ברור לכולם - לממשלה, לחברי הכנסת, לאנשי האקדמיה ואפילו למתמחים ולסטודנטים, שככה אי-אפשר להמשיך ולנהל את מקצוע עריכת הדין בישראל, שרמתו הולכת ומתדרדרת? מתי נתעורר? כשנגיע לעורך דין ה-100 אלף באוכלוסיה, המונה רק 8-9 מיליון נפש? איזו גילדה סגורה היינו, כאשר רק בעשור האחרון הוכפל מספרנו ואף יותר מכך?
ייחודיות המצב המקצועי הבעייתי שלנו בישראל ידועה כבר לציבור, שהינו הניזוק העיקרי ממנה.
הפתרון המלא למצבו של מקצוע עריכת הדין בישראל אינו מצוי בתוכנית הלשכה. תוכנית לשכת עורכי הדין היא פשרה בין עמדת שר המשפטים, משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, הסטודנטים, מבקרי התוכנית הצפויה ומנתחי ההשוואות למול מדינות העולם.
הפתרון האמיתי להתדרדרות המקצועית מצוי בעיקר בקביעת מכסה שנתית מוגבלת של מספר סטודנטים למשפטים, בדרישה ללימודי תואר שני טרם ההתמחות תוך שילוב השכלה כללית והיבטים ממשיים של עריכת דין בלימודים, בבחינות כניסה להתמחות, בתקופת התמחות בת שנתיים לפחות, בבחינות הסמכה קשות, בהגבלות עיסוק תקופתיות לאחר קבלת הרישיון (למשל, ייצוג נאשם ברצח) ובהחלה מיידית של כל השינויים על הסטודנטים והמתמחים של היום. המשותף לכל הרעיונות האלה הינו, שהם לא נכללים בתוכניות הלשכה. אגב, חלקם או רובם מצוי כמובן בלימודי רפואה או בלימודי פסיכולוגיה קלינית, ולא מצאתי מנדהוא שמבקר זאת. מדוע?!
מה אם כן נכלל בתוכנית הלשכה? - נציב תלונות של מתמחים מטעם שר המשפטים (בהתייעצות עם הלשכה), בית ספר מעשי למתמחים שיחליף גם את הקורסים לבחינות ההסמכה, הפחתת עלויות ההכנה לבחינות בלמעלה מ-60% ועל-פי תוכנית שר המשפטים ב-90%, שינוי מתכונת בחינות ההסמכה מבחינת זיכרון (בחינה שערורייתית בעיניי, המיועדת ל"תוכים") לבחינת התמצאות, הבוחנת חוכמה מקצועית ואנליטיות, והגברה משמעותית של הפיקוח המעשי על ההתמחות, הן כלפי המאמנים והן כלפי המתמחים. אכן, שינויים "איומים ונוראיים", שאיני מבין את מבקריהם.
מה לעשות, שמנגד כוללת התוכנית סוף-סוף גם טיפול בלב הבעיה ההכשרתית - הארכת תקופת ההכשרה המעשית לשנתיים (ולא פחות מכך), אולם רק לגבי מי שטרם החל כלל ללמוד משפטים. כלומר, לא מתוכנן שום שינוי לגבי מי שמצוי כבר היום בשלב כלשהו של תהליך ההכשרה. כיום יש למעלה מ-20 אלף מאמנים וחלקם אף רשאי לאמן שני מתמחים. עדיין, עובדה היא שעשרות רבות, ולעיתים מאות, מתקשים מאוד לאתר מקום התמחות, וזאת משום שהאמת היא שעורכי הדין מעדיפים ברובם להעסיק עורכי דין צעירים על פני מתמחים. זו מציאות שלדעתי תשתנה.
תוכנית הלשכה לרמת המקצוע טובה לסטודנטים ולמתמחים. הארכת ההתמחות תתרום מאוד להכשרת עורכי הדין הצעירים שבדרך, לאטרקטיביות של ההתמחות ולאופק הקידום המקצועי של המתמחים במשרד המאמן. התוכנית מהווה שינוי מינורי יחסית לדרסטיות הדרושה לשיפורה המלא של רמת המקצוע. כפי שכבר תיארתי לכם בהתייחס לפעילויות הלשכה, איננו חושבים רק על עצמנו. אנחנו עסוקים קודם כל בשירות לציבור. זו משמעות עריכת הדין האמיתית וזה תפקידו החשוב ביותר של הארגון המאגד את כל העוסקים בה.
בימים אלה מגבש שר המשפטים סופית תזכיר חוק ממשלתי בעניין שינוי פני המקצוע שלנו. אני עדיין מקווה שעד לטקס ההסמכה הבא ישונה סוף-סוף, לאחר 8 שנות דיונים, מסלול ההכשרה לעריכת דין בישראל.
עמיתיי, עורכות ועורכי הדין החדשים, אתם מצטרפים היום ללשכת עורכי הדין בישראל. פעילותה המקצועית של הלשכה ענפה ומתפתחת כל העת. המעורבות בשלבי החקיקה, בהתנהלות בתי המשפט, ואפילו בחיי הקהילה, רבה, מעניינת ומאתגרת. יש בלשכה סיוע רב לחברים, ובמיוחד לצעירים. נניח לכם הלילה ובמשך השבוע לחגוג ולנוח. אולם, כבר מראשית השבוע הבא בידקו את יכולתכם להצטרף לפעילויות האירגון, היכנסו לאתר ולימדו כיצד ניתן ואפשר להשתלב כחברות וכחברים פעילים באירגוננו המקצועי המשותף.
אני מבקש להדגיש בפניכם במיוחד את תוכנית "שכר מצווה", סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי יכולת. עורכי דין רבים כבר הצטרפו לפעולה חשובה זו. גם אתם מוזמנים להצטרף. אלה פעילויות שאין שכר בצידן, אבל יש בהן נחת רבה, סיפוק והזדמנות יוצאת מן הכלל לתרום תרומה סגולית, לפעמים משמעותית מאוד, בנושאים רבים וחשובים, שאולי יזכירו לכולנו מדוע פנינו למקצוע זה מלכתחילה.
בלשכה פועלים עורכי דין יהודים וערבים, המקיימים שיתוף פעולה הדוק, הן ברמה המקצועית היום יומית והן בתוך מוסדות הלשכה. בכל אלה מתקיימים בינינו יחסים ענייניים, מקצועיים וחבריים. הלוואי שנצליח להנחיל אוירה כזו למגזרים נוספים בחברה הישראלית.
כמה מילים לבני המשפחות ובעיקר להורים. לכם, כמו לנו, זהו יום חג. אתם רואים את בניכם, בנותיכם, בני או בנות זוגכם, עוטים היום את גלימת הפרקליט ואתם חולקים עימם את שמחת ההצלחה. הנכם זכאים למלוא הנחת בעניין זה. איש איננו מצליח רק בכוחותיו הוא. מאחורי כל הצלחה יש משפחה תומכת, עוזרת ומועילה, אשר נאלצת מפעם לפעם לשאת גם בנטל ובעול בלתי מבוטלים. הנחת והגאווה שאתם חשים היום הם שלכם, בזכות ולא בחסד. אני מבקש להתנצל בפני רוב בני המשפחות, הנאלץ לצפות בטקס זה מעל גבי מסכים באולמות משנה מסביבנו. צר לי, אך זהו אילוץ הנובע מהתעקשותנו לשתף אתכם באירוע כה חשוב בחיי יקיריכם המוסמכים, לצד הבעיה המספרית, שעסקתי בחלק מהיבטיה קודם לכן. כל עוד אני ראש הלשכה, טקס ההסמכה לא יהיה באיצטדיון "טדי". הוא ימשיך להתנהל בעתיד בירושלים ורק באכסניה מכובדת, כמו זו של בנייני האומה.
אני מבקש להודות בשמכם ובשמי לצוות שהכין את הערב היפה הזה ובמיוחד: למנכ"ל לינדה שפיר, לסמנכ"ל רחל אופיר, למר אורי אלפסי, ולצוות עובדי הלשכה בירושלים. אני מבקש להודות לוועדת הבחינות בראשות כב' הנשיאה, השופטת
הילה גרסטל, ליושב-ראש ועדת ההתמחות, עו"ד אורן פרסקי, ולבוחנים הרבים. כולם עבדו קשה כדי שנוכל לחגוג את הצטרפותכם לשורותינו.
מוסמכות ומוסמכים יקרים - ברכות מכל לב וברוכים הבאים אל בין ציבור עורכי הדין וכחבריה של לשכת עורכי הדין בישראל.
עלו והצליחו!
