עמוס הראל מקדיש את טורו השבועי ב
הארץ לגחמות החדשות של שליברמן. אחרי שהתפרים התאחו מניתוח הארכת הפתיל, אחרי שהוא (לא) חיסל את איסמאעיל הנייה בתוך 48 שעות, ואחרי שהוא הראה ל
ירון דקל מפקד גל"צ מי הפוליטרוק בשטח (פרשת
מחמוד דרוויש), הוא מתפנה להמלכת שליטים כלבבו, בג'ונגל שמסביב לוילה שלו.
אז מסתבר, לפי הטור של הראל, שאחרי שקרא לסדר את ירון דקל, הוא הולך ליישם את שיטת החינוך הזאת כלפי גורם סורר יותר מירון דקל, ואלו הם הפלשתינים: מסתבר שכפרים "טובים" יקבלו הקלות וכפרים "רעים" יקבלו סגרים וכתרים ("כפר טוב" הוא כפר שלא יוצאים ממנו מפגעים ולהפך).
בנוסף, ליברמן רוצה לעשות "טינדר" לתחליפי אבו-מאזן. הוא הולך לגשש ולמצוא מישהו יותר ציוני מאבו מאזן, כדי, לא פחות, מאשר להמליך אותו על הפלשתינים. אני לא מאשימה אותו, הוא היה עולה חדש כשבשיר ג'ומאייל נרצח כי
אריאל שרון המליך אותו על לבנון, אז איך נצפה ממנו שילמד לקח מן ההיסטוריה? חוץ מזה שאנשים עם פתיל קצר, גם אם הם לומדים לקחים, הם שוכחים אותם ברגע של אימפולסיביות, וזה יקרה עוד הרבה לאביגדור שלנו.
ורטר מסביר את הכשל הלוגי של ליברמן: כל כפר שליברמן יסווג כ"טוב", יסווג על-ידי הפלשתינים כ"משת"פ", וכל מתמודד על ירושת אבו-מאזן שליברמן יחפץ בייקרו, הפלשתינים יחפצו פחות.
אבל למה ציפינו כביבי מינה את ליברמן לשר הביטחון? כבר עדיף היה שביבי היה ממנה את כלבתו קאיה למשרה הרמה, אם הוא בקטע של להתנהג כמו קיסר רומי משוגע.
