|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דרור אידר מישראל היום מתפלמס עם עיתונאי יהודי שמשבח את השמאל על האופטימיזם שלו ● אידר מערער על אופטימיזם שנכזב בדם ובטרור
|
|
שמעון פרס ז"ל. יותר מידי אופטימי? [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
יצחק רבין [צילום: לירון אלמוג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
דרור אידר מ ישראל היום מקדיש את טורו השבועי ב"ישראל השבוע" לטרוניית השמאל על כך שהוא "אופטימי" וזאת לעומת הימין אשר הוא "פסימי" ו"משחק על הפחד של הציבור"; הדיכוטומיה בין תפיסת העולם של השמאל לעומת תפיסת העולם של הימין, לבין זו של השמאל, נתעוררה בעקבות מותו של שמעון פרס ז"ל, מה ששוב החזיר את השיח הציבורי להסכם השלום המעופש והמאובק עם ריח הנפטלין, ששמו " הסכם אוסלו". עיתונאי יהודי אמריקני בשם ג'פרי גולדברג ניצל את מותו של פרס לצורך פרסום מאמר המציג את השמאל ה"אופטימי" לעומת הימין ה"פסימי". אידר כותב בעקבות מאמרו: "ברור שגולדברג אינו מכוון לשני המנהיגים בלבד, אלא למחנות הפוליטיים והאידיאולוגיים שהם מייצגים. אנחנו מורגלים בדיכוטומיה הילדותית המעניקה לשמאל את הדמוקרטיה והשוויון (וגולדברג הוסיף גם את המחשבה החופשית, החדשנות והשליטה ביקום), ומותירה לצד השני את העיוורון, ההיגררות אחר קיצונים ושימוש בפחד באמצעי שליטה. לא הייתי נדרש לגולדברג, לולא נגע בצמד מושגים ראוי לדיון: הוא הילל את ה"אופטימיזם" של פרס וגינה את ה"פסימיזם המשתק" של נתניהו. אידר בוחן את ה"אופטימיזם" של השמאל, והוא סבור שזה אופטימיזם שנכזב, אכזב והכזיב. הסכמי אוסלו הביאו למרחץ דמים, וההינתקות למרחץ טרור. ולפיכך, אין למי להאמין בצד בשני. אידר מתפלא על כך שהשמאל, אשר נותן אמון בחתימות של מנהיגים ערביים, אשר אינן שוות את הנייר שעליהן הן משורבטות, אינו נותן אמון בכוחות השוק החופשי, שראויים לאמון, לשיטת אידר, טיפה יותר מחתימותיהן של מנהיגים ערביים עם רזומה טרוריסטי.
|
| תאריך:
|
08/10/16
|
|
|
עודכן:
|
08/10/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, תוקף את יו"ר הרשימה הערבית המאוחדת, ח"כ איימן עודה, לאחר שזה ביקר אתמול את הרוצח הפלשתיני מרואן ברגותי הכלוא בישראל.
|
|
|
|
|
כמה מחשבות עם תחילתה של שנת תשע"ז בנושאים שתמיד עמדו בראש סדר היום שלנו, ומן הסתם יעסיקו אותנו גם בשנה הבאה עלינו לטובה
|
|
|
|
|
"כשר הביטחון, אני יכול לומר בשמה של ממשלת ישראל, שאנו הנהגה אחראית ושקולה. אין אנו מחפשים הרפתקאות ואיש לא דוחף להסלמה מול חמאס ברצועת עזה", כך אמר השר אביגדור ליברמן בטקס קצינים ונגדים מצטיינים שנערך (יום ה', 6.10.16) בבית הפלמ״ח בתל אביב.
|
|
|
|
|
יממה לאחר הירי לעבר שדרות נשמעה שוב (יום ה', 6.10.16)אזעקת "צבע אדום" ביישובי המועצה האזורית אשכול. מדובר צה"ל נמסר שמדובר בפצמ"ר שנפל בשטח פתוח. לא דווח על נפגעים או נזק. הכוחות באזור פתחו בסריקות לאיתור הרקטה.
|
|
|
|
|
החלטתה של ההנהגה הפוליטית של ערביי ישראל להיעדר מטקס הקבורה של שמעון פרס ז"ל, היא החלטה אומללה המצביעה על טיפשות, כהות חושים, גסות רוח, אך לא פחות מכך, על עוד החמצה גדולה של מי שהפכו לחוד החנית של הרדיקליות הערבית בישראל, חברו לקיצוניים שבאויבי ישראל הערבים כמו חמאס, האחים המוסלמים, וכד'. שנים של מאמצים לבנות גשרים, רעועים ככל שיהיו, אך גשרים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית ירדו לטמיון. בהבל פה, בשפה נלעגת וחסרת כל הדיון זולת היאחזות בעבר וניסיון לקעקע את העתיד, הנהגת ערביי ישראל הצטרפה אל שורת המנהיגים הערבים, מאז ועד היום, שהובילו את ערביי ישראל מחי אל דחי, מאסון לאסון, מקיצוניות אחת לשנייה, ובכך גרמו נזק איום ונורא לדו-קיום במדינת ישראל. וחמור מכך, הנהגת ערביי ישראל הפנתה עורף דווקא למי שסימל תקווה, רצון להגיע לשלום, שילם מחיר כבד מאוד בגלל הסכם אוסלו, ובערוב ימיו ניסה בכל כוחו כנשיא וכמי שעמד בראש מכון פרס לשלום, להגיע להפסקת הקזת הדם ההדדית בין ישראל לבין הפלשתינים.
|
|
|
|
|
