הסתבכותו של יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, בפרשת רצח ג'מאל חאשוקג'י פוגעת במערך הבריתות שמנסה ממשל טראמפ להקים במזרח התיכון, ובמיוחד במערך נגד אירן שבמרכזו סעודיה וישראל – כותב (24.10.18) ניו-יורק טיימס.

מוחמד נתן עדיפות מוחלטת לחזית מול אירן והפגין אדישות כלפי השאלה הפלשתינית, ודיבר בגלוי על האינטרסים המשותפים לארצו ולישראל. כעת מודאגות ישראל, איחוד האמירויות ובעלות בריתו האחרות של מוחמד מפני השלכות הפרשה. פרשנים אומרים, כי ישראל כבר הושפעה משום שבפועל הוקפא הניסיון לבנות קואליציה בינלאומית נגד ההשפעה האיזורית של אירן – הקדימות הראשונה במעלה של בנימין נתניהו.

שגריר ארה"ב לשעבר בישראל, דן שפירו, אמר לטיימס: "סעודיה חייבת להיות בלב הקואליציה הזאת. כרגע לא נראה סביר שיימצא איזשהו חבר קונגרס או מנהיג מערב-אירופי שיהיה מוכן לשבת להתייעצויות עם יורש העצר". נזק מתמשך למעמדה של סעודיה באזור עלול להשפיע על כל ההתרחשויות בו, מלוב ועד תימן, ולהקשות על ממשל טראמפ להציג את תוכנית השלום שלו בין ישראל לפלשתינים ולקדם את החזית מול אירן – שתי העדיפויות שלו במזרח התיכון.

איחוד האמירויות הוא המדינה הערבית הקרובה ביותר לסעודיה ונלחם לצידה בתימן נגד המורדים החות'ים הנתמכים בידי אירן. שתי המדינות מאוחדות גם ברצון להדוף את האיסלאם הקיצוני מבית מדרשם של האחים המוסלמים במצרים ובלוב. הנזק התדמיתי לסעודיה הופך אותה לשותף פחות אטרקטיבי, אך לאיחוד האמירויות יש יותר מדי מה להפסיד את תיטוש את הברית עם ריאד.

במקביל, ההסתבכות הפומבית של מוחמד היא אוצר מבחינת מתנגדיה של סעודיה – הן אלו התומכים באיסלאם הקיצוני והן אלו התומכים באירן. סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות אחרות הטילו סגר על קטר, בטענה שהיא תומכת בטרור ומתערבת בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות. קטר נתנה לתקשורת הפועלת בתחומה – במיוחד ערוץ אל-ג'זירה - יד חופשית מאז היעלמו של חאשוקג'י, לפרסם את כל הפרטים על הפרשה.

גם טורקיה יצאה נשכרת והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן השתמש בפרשה כדי לפגוע קשות במוניטין של מוחמד, יריב ביומרה להנהיג את העולם המוסלמי. כאשר אפשר ארדואן לשירותי המודיעין שלו לחקור את הפרשה, הוא שמר על הסיפור בכותרות במשך שבועות, תוך שהוא מגביר את הלחץ על ריאד ועל וושינגטון שאינן מצליחות למצוא פתרון למשבר.

לעומת זאת, האירנים ובעלי בריתם שומרים על שתיקה, תוך שהם נוקטים גישה יותר מרחיקת ראות מבחינה אסטרטגית. בטהרן סבורים, כי אם ארה"ב תיטוש את מוחמד – לא תהיה לו ברירה אלא לפנות לרוסיה ולסין, שהן בעלות בריתה של אירן. המטרה הבסיסית של אירן הייתה מאז ומתמיד להפריד את סעודיה ממה שהיא מכנה "הפרויקט האמריקני-ציוני". גם ממשלת סוריה, חיזבאללה והחות'ים לא מצאו סיבה לשפוך נפט על מדורת ההסתבכות של מוחמד; מבחינתם מדובר בהרס עצמי שלא צריך להתערב בו.

מבחינת המדינות הקטנות יותר (כמו כוויית ובחריין) והעניות יותר (מצרים וירדן), ההימור הבטוח ביותר היא לתמוך בסעודיה או לשמור על שתיקה עד שהסערה תחלוף. ההנחה היא שאין תחליף למוחמד ושאחרי שתסתיים פרשת חאשוקג'י לא יהיה מנוס מלהתדיין איתו.