הנשיא
דונלד טראמפ המעיט זמן רב בסכנות הקורונה, וזאת מסיבות פוליטיות, ובכך פגע משמעותית בהיערכות הממשל לקראת המגיפה. אבל כעת הוא נוקט צעדים העלולים להיות חמורים עוד יותר – טוען גרג סרג'נט, בעל טור בוושינגטון פוסט.
טראמפ אומר למיליוני אמריקנים לעצום את עיניהם ולאטום את אוזניהם לכל מי שמתקן את כזביו ולכל מי שדורש מממשלו דין וחשבון על התנהלותו במשבר, למרות שמדובר בביקורת בונה. הוא רותח מכעס על התקשורת המדווחת על מחדליו, ומאשים אותה בכך שהיא זו שמוסרת דיווחים כוזבים בשעת משבר. טראמפ משתמש במגאפון העומד לרשותו כדי לומר לציבור האמריקני שלא להאמין למוסד, עליו הם חייבים לסמוך כדי לקבל את המידע על משבר בריאותי מתמשך – רק בגלל שאותו מוסד חושף את כשליו.
לדברי סרג'נט, מדובר בחלק מדפוס פעולה שהלך והחמיר לאורך המשבר. תחילה טען טראמפ, כי התקשורת מנפחת את סכנת הקורונה כדי להפיל את השווקים ולפגוע בסיכוייו להיבחר שוב. כבר אז אמר טראמפ לאמריקנים שלא להאמין לתקשורת, למרות שהיא דיווחה להם בצורה מדויקת על סכנה ניכרת לבריאות הציבור – בעוד הוא עצמו היה עסוק בהטעייתם.
בסוף השבוע שעבר (13.3.20) יצא קצפו של טראמפ על העיתונאית יאמיש אלסינדור, אשר העזה לשאול אותו האם הוא נוטל על עצמו אחריות בכך שבשנת 2018 פיזר את צוות המועצה לביטחון לאומי להתגוננות מפני מגיפות. "זו שאלה מגעילה", הגיב טראמפ וכמובן השיב בשלילה ועבר לשבח את עצמו. ולא הייתה זו הפעם הראשונה בה התייחס טראמפ בצורה זו אל אלסינדור האפרו-אמריקנית. בשנת 2018 היא שאלה אותו האם סגנון דיבורו מעודד לאומנות לבנה; הוא השיב שזוהי "שאלה גזענית". אלסינדור כמובן אינה העיתונאית הראשונה אותה תוקף טראמפ כאשר השאלות אינן נראות לו.
ההתקפות הללו הן הרסניות עוד יותר מן הרגיל כאשר הן באות על-רקע נסיונותיו החוזרות ונשנים של טראמפ לשכנע את האומה האמריקנית שהקורונה איננה משהו רציני. התבטאותיו מאז פרוץ המשבר (ראו קישור משמאל) מלמדות שבריאות הציבור אינה חשובה לו. הרבה יותר חשוב לו להראות שממשלו מגיב היטב, להאשים את ממשל אובמה, להאשים גורמים זרים ולעודד את המשקיעים בשוק המניות.
להתנהגות הזו של טראמפ יש תוצאות חמורות, מאשים סרג'נט. הוא מעודד את הדרג המקצועי בתחום הבריאות להטעות את הציבור ולהימנע מלפעול במהירות הדרושה. התקשורת הגיבה על כך בהפניית תשומת ליבו של הציבור לחומרת המצב ובניסיון לדרוש מטראמפ לשאת באחריות הכשלים שלו ושל ממשלו. אבל לכל אורך הדרך אומר טראמפ לציבור האמריקני להתעלם ממה שהתקשורת אומרת לו. תחילה טען שהדיווחים מוטים מצרכים פוליטיים; כעת הוא טוען שהביקורת עליו היא "פייק ניוז".
הסיפור הגדול הוא – ממשיך סרג'נט – שכעת ניכר לעין באיזו מידה הרסני הסגנון הסמכותני של טראמפ אינו מתאים להתמודדות עם משבר שכזה. דרישתו של טראמפ לנאמנות מוחלטת מצד הכפופים אליו ומסע הנקמה שלו במי שהתעקשו לומר את האמת, סללו את הדרך למצב בו הפתולוגיות שלו מחבלות במענה למגיפה קטלנית – כי מסביבו נותרו מעט מאוד אומרי אמת.
נסיונותיו חסרי המנוח של טראמפ לפגוע באמינותה של התקשורת שמוסרת לציבור את המידע שהוא מסרב למסור, ושמנסה להטיל עליו את האחריות למעשיו ומחדליו, הם חלק מאותו דפוס פעולה. אפשר רק לשער כמה אנשים הוא יצליח להטעות ולהוליך שולל, דווקא ברגע בו יש יותר מתמיד צורך במידע אמין.