|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ג'ורג' וויל, בעל טור בוושינגטון פוסט:
|
|
|
האמריקנים יכולים לחשוב על "צרת רבים חצי נחמה" לאור הסתבכותו של ג'ונסון בפרשת המסיבות, אבל הבריטים מוכיחים שנפשם נקעה ממנו - בניגוד לתמיכה בטראמפ
|
|
עוצמה הנובעת מיכולתם להביך [צילום: אנדרו הרניק, AP]
|
|
|
|
|
ייתכן שהאמריקנים נדהמים ממה שהם רואים בלונדון: ראש הממשלה עלול ליפול משום ששיקר לפרלמנט; ממש לא יאמן. ייתכן שבוריס ג'ונסון ישרוד, בין היתר משום שכמו שניים מבין חמשת נשיאיה האחרונים של ארה"ב (ביל קלינטון ודונלד טראמפ) יש לו עוצמה הנובעת מיכולתו להביך. מבקריו יכולים לומר בכנות: "למה כבר ציפיתם?".
ג'ונסון מעולם לא הסתיר את עמדתו לפיה בכל מצב, אמירת האמת היא רק אחת האפשרויות, ושאין להעדיף אותה על פני אפשרויות הרפתקניות או פשוט משעשעות. כפי שאמר וינסטון צ'רצ'יל על פוליטיקאי אחר (כנראה על ראש הממשלה סטנלי בולדווין): "מדי פעם הוא נתקל באמת, אך מיד מתאושש וממשיך כאילו דבר לא אירע".
מראהו החיצוני של ג'ונסון מזכיר לג'ורג' וויל, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט, את עקיצתה של דולי פרטון: "אתם לא יודעים כמה עולה להיראות כל כך זול". נראה שמחשבה רבה הושקעה באדישותו של ג'ונסון כלפי הנִרְאוּת. כבעל אינסטינקטים פופוליסטיים, הוא שולט לחלוטין במה שהגדיר אלכסנדר המילטון כ"אמנות הקטנה של פופולריות".
הבעיה המיידית של ג'ונסון הן המסיבות שנערכו במעונו בזמן הקורונה, בעוד הבריטים נתונים בסגר וסופגים קנסות על הפרת המגבלות. כאשר הלכו והתגלו העובדות, השתמש ג'ונסון במגוון רחב של תגובות: לא היו מסיבות, היו מסיבות אבל הוא לא ידע עליהן, הוא לא ידע שהתקהלויות בהן נכח היו מסיבות, "האנשים שם היו בעבודה ודיברו על העבודה", "האמנתי בכנות שזו פגישת עבודה".
השבועון אקונומיסט מכנה את ג'ונסון "כנראה האדם הציני שהפך אי-פעם לראש הממשלה". הוא פוטר בשעתו מעבודתו כעיתונאי משום שהמציא ציטוט. ממשרה ממשלתית הוא פוטר משום ששיקר. הוא הגיע לדאונינג סטריט בזכות הקמפיין שניהל למען הברקזיט, בו הגחיך את האיחוד האירופי והביא כדוגמה תקנה שנכתבה בידי ממשלת בריטניה. הוא הבטיח שהפרישה מהאיחוד תשחרר 350 מיליון ליש"ט לשבוע לטובת שירות הבריאות הממלכתי – בלוף שהגיע מאותו מקום ממנו הבטיח טראמפ לחסל את הגרעון האמריקני בתוך שמונה שנים.
השר השמרני לשעבר רורי סטיוארט, כיום באוניברסיטת ייל, כתב בפייננשל טיימס: ג'ונסון הוא "ראש ממשלה איום ואדם גרוע עוד יותר. אבל זו אינה מפלצת שצצה משום מקום". חברי סיעתו בחרו בו לאחר 30 שנה בהן התפרסם "בזכות הכזבנות שלו, האדישות לפרטים, הניהול הכושל והבגידה בכל מחויבות אישית". זה קרה משום שהבריטים ממשיכים לחשוב שהפוליטיקה היא רק משחק.
צרת רבים חצי נחמה – עשויים לחשוב כמה אמריקנים, כאשר הם רואים כיצד בני-דודיהם הבריטים הצליחו ליצור ראש ממשלה חסר בושה וחסר אחריות כמו נשיאם לשעבר ואולי לעתיד. אבל יש הבדל משמעותי, מדגיש וויל. התמיכה בג'ונסון ירדה משיעור חיובי של 29% באפריל 2020 לשיעור שלילי של 52% כיום. לעומת זאת, תומכיו של טראמפ עומדים מאחוריו בכל מחיר.
|
| תאריך:
|
03/02/22
|
|
|
עודכן:
|
03/02/22
|
|
איתמר לוין
|
|
לפני 2020 וייטנאם נראתה פגיעה במיוחד למגיפה. הדירוג שלה במדדי בריאות בינלאומיים היו נמוך, מספר המיטות לתושבים היה קטן והמערכת הפוליטית נשלטת בידי מפלגה אחת. למרבה ההפתעה, היא הייתה סיפור הצלחה עם פרוץ הקורונה. מחקר שעסק ב-177 מדינות, ואשר ממצאיו מתפרסמים בוושינגטון פוסט, מצביע על גורם המפתח: אמון.
|
|
|
|
|
ארה"ב משתמשת יותר ויותר בכלי העיצומים נגד אישים ספציפיים, וכעת היא מאיימת להפעילו כלפי ולדימיר פוטין. עיצומים אלו יכולים לכלול איסור כניסה לארה"ב והקפאת נכסים בתחומה, החל מביקורים בדיסנילנד וכלה בבנקים בניו-יורק. דוברו של פוטין טוען, כי צעד כזה כלפיו יהיה הרסני ליחסי ארה"ב-רוסיה, אבל לא יפגע בנשיא עצמו.
|
|
|
|
|
משרדי עיריית נארבה שבאסטוניה נמצאים במרחק של יידוי כדור שלג מרוסיה. מחלון לשכתה רואה ראש העירייה, קאטרי ראיק, את כלי הרכב העוברים בנקודת הגבול. למעלה מ-80% מתושבי העיר הם רוסים במוצאם. באסטוניה כולה הם מהווים קרוב לרבע מהאוכלוסייה, ולמרות השתלבותם המואצת מאז העצמאות לפני 30 שנה – רובם שולחים את ילדיהם לבתי ספר ברוסית וצורכים תקשורת ברוסית.
|
|
|
|
|
רוב התיאורים של השפעת הספרדית, שהרגה 50 מיליון בני אדם לאחר מלחמת העולם הראשונה, טוענים שהיא הסתיימה בקיץ 1919. למעשה, הנגיף המשיך להרוג – כותב בניו-יורק טיימס ג'ון בארי, מומחה לבריאות הציבור שחיבר ספר על אותה מגיפה. זן שהתגלה ב-1920 היה קטלני דיו כדי להיחשב לגל הרביעי של המגיפה; בכמה ערים מספר המתים היה גבוה אפילו יותר מאשר בגל השני בחורף 1918.
|
|
|
|
|
בריטניה כמדינה מדברת בצורה קשוחה כלפי רוסיה: האשמה בניסיון לחולל הפיכה בקייב, הבטחה למשלוח כוחות ניכרים לאזור וחקיקה שתרחיב את העיצומים על מקורביו של ולדימיר פוטין. אבל תוכניות אלו נפגעות ממשהו הרבה יותר קרוב הביתה: העיר לונדון – כותב וושינגטון פוסט. שרת החוץ, ליז טראס, הבטיחה שלאוליגרכים המקורבים לפוטין לא יהיה מקלט מן העיצומים; בפועל, רבים מהם נמצאים מזה שנים בלונדון.
|
|
|
|
|
