מודל חדש מנסה למצוא את מחיר חיסונו של העולם מפני הקורונה. הוא גם חושף את המחיר של אי-חיסון: חייהם של לפחות מיליון בני אדם. המודל פותח בידי חוקרים מאוניברסיטאות ייל, בראון, מרילנד וסטנפורד וממצאיו מתפרסמים היום (10.2.22), מדווח וושינגטון פוסט. מומחים אומרים שהוא בלתי מושלם אך משמעותי.

על-פי המודל, מתן חיסוני mRNA לכל תושבי המדינות בעלות ההכנסות הבינוניות והנמוכות, ימנע השנה 1.2 מיליון מקרי מוות. מנה שלישית תמנע 1.5 מיליון מקרי מוות. המספרים עולים בקנה אחד עם הערכותיו של ארגון הבריאות העולמי. Covax, יוזמת החיסון למדינות המתפתחות, אומרת שביכולתה למנוע השנה 1.27-1 מיליון מתים במדינות אלו.

עד כה מתו מן הקורונה לפחות 5.7 מיליון בני אדם, ואם המספרים הללו נכונים – או אפילו רק מקורבים – הרי שהאצת ההתחסנות תמנע מספר עצום של מתים נוספים במדינות המתפתחות. מחקר אחר מצא, כי אם המדינות העשירות יממנו מחצית ממספר החיסונים הדרוש, העולם כולו יהיה מוגן הרבה יותר טוב מפני זנים עתידיים. אבל הבעיה היא שמדינות אלו אינן שמחות לפתוח את ארנקיהן.

Covax מנסה לגייס 5.2 מיליארד דולר בשלושת החודשים הקרובים; ארגון הבריאות אומר שהוא זקוק ל-23 מיליארד דולר השנה כדי להתמודד עם חוסר השוויון שיצרה המגיפה. מדינות עשירות רבות תרמו ל-Covax כסף או חיסונים, אבל המאבק העולמי בקורונה רחוק מלהיות מספק. וכאשר רוב המדינות העשירות יוצאות מגל האומיקרון, תשומת הלב עוברת לזירות אחרות.

המודל החדש מעלה, כי תג המחיר של התחסנות העולם הוא נמוך מכפי שחושבים רבים, והוא בהחלט סביר כאשר מביאים בחשבון את מספר החיים שניתן להציל. המחיר חושב על-פי מספר החיסונים הדרוש ועלויות הייצור והשינוע של החיסונים בשיטת mRNA. הוא הגיע למסקנה, כי המחיר לכל אדם שחייו יינצלו ינוע בין 7,400 דולר ל-81,500 דולר. אפילו הסכום הגבוה, רחוק ביותר מן ההערכות של הממשל האמריקני, שהגיעו עד כדי 10 מיליון דולר לאדם.

המחקר לא עבר בקרת עמיתים כמקובל בפרסומים מדעיים, וכמה מומחים שעיינו בו לבקשת הפוסט אמרו שהוא לא הביא בחשבון הרבה גורמים מורכבים – כולל האפשרות של חסינות עדר במדינות עניות בהן היכה האומיקרון בצורה קשה במיוחד. גורם נוסף שיש להביא בחשבון הוא העלות של האצה כה משמעותית בייצור החיסונים. מחקר קודם קבע שיש צורך השנה ב-15 מיליארד מנות חיסון – הרבה מעבר ליכולת הייצור הקיימת. יוצרי המודל אומרים בתגובה, כי הוא סוג של טיוטה אם כי להערכתם הוא לא ישתנה בהרבה גם אם מוסיפים גורמים מסבכים.

קשה להתווכח עם השורה התחתונה, טוען הפוסט. בשנה שעברה קבעה קרן המטבע העולמית, כי חיסול הקורונה יעלה 50 מיליארד דולר. המודל הנוכחי מדבר על 61-35 מיליארד דולר. התועלת מבחינת חיי אדם היא ברורה, וכך גם מבחינה כלכלית: קרן המטבע אומרת שהרווח נטו לכלכלה העולמית יהיה 9 טריליון דולר.

מוניקה גנדי מאוניברסיטת סן פרנציסקו אומרת שהמודל חשוב ומהווה קריאה לפעולה מצד מדינות כמו ארה"ב, שכבר הוציאו טריליוני דולרים על מאבק בקורונה. רבקה כץ מאוניברסיטת ג'ורג'טאון מציינת, כי לנוכח העובדה שרבים מאמינים שחיסוני ה-mRNA הם הדרך הטובה ביותר להילחם בקורונה, יש היגיון בהקמת מפעלים לייצור החיסונים ברחבי העולם. אבל נכון לעכשיו, הן פייזר והן מודרנה – המייצרות את החיסונים בטכנולוגיה זו – אינן מוכנות לשתף פעולה עם מרכז המחקר של ארגון הבריאות בדרום אפריקה, שמטרתו להאיץ משמעותית את ייצור החיסונים במדינות נוספות.