הפטריארך קיריל: "מלחמת קודש"

הקתדרלה הרוסית של הכוחות המזוינים נחנכה ב-2020, בתוך פארק צבאי 60 ק"מ מערבית למוסקבה. היא צבועה בירוק-חאקי וקוטר הכיפה המרכזית שלה הוא 19.45 מטר – זכר לשנה בה הסתיימה מלחמת העולם השנייה. פסיפס מנציח את חלקה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה. את הפלישה לגאורגיה ואת סיפוח קרים.

הכנסייה והצבא הולכים ברוסיה יד ביד, מציין אקונומיסט. הפטריארך קיריל, ראש הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית, תומך בגלוי בפלישה לאוקראינה. הוא מדקלם את התעמולה של הקרמלין וטוען שאוקראינה מבצעת רצח עם כלפי תושבי דונבס. בתקופת כהונתו של קיריל, בירכו כמרים את הפצצות שנועדו לסוריה וקרים. ההגמון סטפן, ראש הקתדרלה של הכוחות המזוינים, היה בעבר קצין בהגנה מפני טילים.

הכנסייה הרוסית דוכאה במשך עשרות שנים בידי המפלגה הקומוניסטית, אבל הקשר בין האמונה הדתית לבין הזהות הלאומית מעולם לא נותק. ב-2015 אמרו 71% מהרוסים שהם אורתודוקסים, ו-57% אמרו ששמירת מצוות הדת היא חלק חשוב מהזהות הרוסית. רבים רואים את הכנסייה כחלק חשוב מחייהם, למרות שרק מעטים פוקדים אותה. מצב זה הופך אותה לכלי תעמולתי רב עוצמה לשיווק חזון יחיד של ערכים רוסיים, אל מול החברות המערביות הליברליות.

זו מן הסתם הסיבה לכך שפוטין מקדם את הכנסייה. ביוגרפיה רשמית שלו טוענת שהוא עונד צלב שקיבל מאמו כאשר זו טבלה אותו בחשאי, הוא מגדיר את עצמו כנוצרי אורתודוקסי אדוק ומקדם ערכים שמרניים כחלק מרכזי מהלאומנות. בשנת 2007 תיאר פוטין את הנשק הגרעיני והנצרות האורתודוקסית כשני עמודי התווך של המדינה, המעניקים לה ביטחון ומוסר. בפועל, מדגיש אקונומיסט, הכנסייה היא מכשיר המסייע לשמירת בטחונו של המשטר.

קיריל הוא בעל ברית קרוב של פוטין, אותו תיאר ב-2012 כ"נס משמים". אין ספק שהכנסייה יוצאת נשכרת מברית זו: ממשל פוטין העביר חוקים המגבילים את זכויותיהן של קבוצות דתיות יריבות, החזיר לכנסייה יצירות אומנות שנמכרו בידי הקומוניזם ובנה אלפי כנסיות. בשנת 2007 שבה הכנסייה הרוסית-אורתודוקסית והתאחדה עם קהילות רוסיות רבות מחוץ למדינה, וכך הפכה גם לכלי במדיניות החוץ.

הקרמלין יוצא נשכר בשתי דרכים מתמיכת הכנסייה בפלישה לאוקראינה. ראשית, הכנסייה מדגישה את הקשר ההיסטורי בין רוסיה לאוקראינה: קייב הייתה מושבה של האורתודוקסיה כאשר הגיעה לאזור במאה העשירית. מוסקבה פיקחה על הכנסייה באוקראינה עד לפני שלוש שנים בלבד, מועד בו הוכרזה כנסייה אוקראינית עצמאית. קיריל מעולם לא השלים עם האוטונומיה של הכנסייה באוקראינה, והחודש הכריז ששני העמים חולקים את אותה אמונה ואת אותו גורל היסטורי. נימוקים כאלה מחזקים את הטענות הרוסיות לפיהן היא משחררת את שכנתה.

שנית, קיריל תוקף מזה זמן רב את המערב על חטאיו העומדים בניגוד לערכים הרוסיים. הוא תיאר את החבלים האוקראיניים הפורשים כקורבנות לליברליזם המערבי, וטען שאחת הסיבות למלחמה היא התנגדות תושביהם למצעדי הגאווה. בתגובה לפניית מועצת הכנסיות העולמית, אשר ביקשה ממנו לפעול להשכנת שלום, טען קיריל, כי רוסיה אינה התוקפן ושהעימות נגרם בשל נסיונות להחליש אותה.

התמיכה החד-משמעית בקרמלין פילגה את הכנסייה. 280 כמרים רוסיים אורתודוקסים מרחבי העולם חתמו על מכתב גלוי המגנה את הפלישה. רבים מתומכיה הדתיים של מוסקבה באוקראינה משמיטים כעת את שמו של קיריל מתפילותיהם. אבל התנגדות זו לא תשנה את דעתה של הכנסייה במוסקבה, להפך: קיריל החל לתאר את הפלישה כ"מלחמת קודש" לה יש "חשיבת מטה-פיזית". אוקראינה צפויה להצטרף לפסיפס בקתדרלה של הכוחות המזוינים.