זינוק בציוצי השטנה בטוויטר מחוץ לארה"ב

הטלטלה בטוויטר אותה חולל אלון מסאק לוותה בעלייה בדברי השטנה נגד מיעוטים דתיים ואתניים בכמה מן השווקים הגדולים ביותר מחוץ לארה"ב, והיא מתחילה לזלוג לעולם הפיזי – אומרים לוושינגטון פוסט עובדי הווה ועבר בחברה ומומחים הבודקים את הנושא.

75% מעובדי טוויטר פוטרו או התפטרו מאז רכש מאסק את השליטה בסוף אוקטובר, והוא גם הפסיק את העסקתם של אלפי עובדים חיצוניים שעסקו בבקרת תוכן. הקיצוצים העמוקים ביותר בוצעו מחוץ לצפון אמריקה, בשווקים בהם חיים למעלה מ-75% מ-280 המשתמשים היומיים בטוויטר, ובהם מלכתחילה היו פחות בקרי תוכן המבינים את ההקשרים הלשוניים, התרבותיים והפוליטיים של הציוצים. מאסק גם החזיר לטוויטר אלפי חשבונות שנחסמו, כולל רבים החשודים בקידום שנאה או אלימות.

הדברים באים לידי ביטוי מוחשי בשווקים הגדולים ביותר של טוויטר אחרי ארה"ב – יפן (59 מיליון משתמשים ביום), הודו (24 מיליון) וברזיל (20 מיליון). מאסק פיטר למעשה את כל הצוות בברזיל ואפשר זינוק בדיסאינפורמציה, אשר תדלקה את ההסתערות החודש על מרכזי השלטון בברזיליה. אפילו במדינות דוברות האנגלית בהן הבקרה טובה יותר ניכרת עלייה בתכני השטנה. באוסטרליה, למשל, גברו המתקפות על להט"בים ועל ילידי היבשת; טוויטר מצויה בעיצומם של פיטורי עובדים נוספים במדינה זו.

צוותים שלמים שעסקו בבקרת התוכן במדינות באסיה, כולל יפן, חוסלו לחלוטין או כמעט לחלוטין. עובדים של טוויטר בסינגפור ובמקומות אחרים ביבשת נאבקו בדיסאינפורמציה גם מחוץ לאיזוריהם המיידיים, בין היתר בנוגע למלחמה באוקראינה והמחאה באירן – אך עבודתם הופסקה בתחילת נובמבר. עובדי טוויטר בארה"ב עסקו בעיקר בבקרת התוכן האמריקני, כך שבקרת התוכן ביתר חלקי העולם הופקדה בעיקר בידי עובדים מחוצה לה.

הפוסט מציין, כי הודו מיקדה תשומת לב מיוחדת של בקרי התוכן, משום שהדיסאינפורמציה הפוליטית בה הייתה נרחבת – אך מי שעסקו בה נפגעו בצורה קשה במיוחד מן הקיצוצים. בעבר יכלו עובדי טוויטר לדווח מיוזמתם על כל ציוץ של שטנה או דיסאינפורמציה, בעוד הצוותים הייעודיים טיפלו בחשבונות קיצוניים ומסיתים בולטים. בקרות אלו שוב אינן קיימות. עובד לשעבר בטוויטר סיפר כדוגמה, כי ציוץ אנטי-מוסלמי נגד חתונה של זוג מוסלמי-הינדי זכה במהירות ל-5,700 ציוצים מחדש ול-10,000 לייקים – ובאותו ערב ביטלו המשפחות את החתונה.

עובדי הווה ועבר בטוויטר בהודו אומרים, כי הם מודאגים הן מהקיצוצים בצוותי בקרת התוכן והן מהעזיבה של צוותים פחות ידועים, אשר שיפרו את הרשת בין היתר באמצעות בחינת עובדות והדיפת דיסאינפורמציה. כך למשל, בעת הבחירות בשנת 2021 במדינה הגדולה ביותר בהודו, אוּטָאר-פְּרָאדֶש, צוות התוכן של טוויטר פרסם מידע שהדף את טענות הכזב על זיופים בקלפיות. אבל לאחרונה נדם קולו של צוות זה, למרות שהטענה שבה ועלתה לגבי הבחירות במדינת גוּגָ'רָאט.

ביפן יש השלכות אחרות לקיצוצים, ממשיך הפוסט. בעבר עסק צוות קטן של טוויטר בקידום נושאים שונים, מה שהפך את הרשת לזירה לדיונים רציניים באנונימיות. אולם, צוות זה חוסל וכעת הנושאים עולים בצורה אוטומטית, והם פחות בנושאים פוליטיים ויותר בתחום הבידור. משתמשים מדווחים, ששוב אינם רואים ציוצים בנושאים כגון הנוכחות הצבאית של ארה"ב באיזור, זכויות אדם או ביקורת על ממשלו של שינזו אָבֶּה המנוח.