וושינגטון פוסט מנה 30,573 שקרים של דונלד טראמפ בתקופת נשיאותו. ג'ו ביידן משקר הרבה פחות, מצא העיתון, אבל לעיתים בחוסר בושה דומה. רשת פוקס ניוז מצידה עוקבת אחרי פליטות הפה של ביידן; בנאום מצב האומה השבוע (8.2.23) הוא התייחס למנהיג הרוב בסנאט, צ'אק שומר, כמנהיג המיעוט.
מבחינתו של ביידן – טוען דייוויד רֶני, בעל טור בכיר באקונומיסט ("לקסינגטון") – פליטות הפה מסוכנות יותר מאשר שקרים, שכן הן תורמות לתחושה שבגיל 80 הוא זקן מדי לתפקיד. רק ל-23% מהאמריקנים יש ביטחון רב ביכולתו של ביידן לנהל את הבית הלבן – לעומת 44% כאשר נכנס לתפקידו. אפילו רוב הדמוקרטים אינם רוצים שיתמודד שוב בשנה הבאה, למרות שברור שהוא מתכוון לעשות זאת. תחושות אלו מצטרפות להרגשה שהוא לא ממש מצליח לספק את הסחורה: 62% מהאמריקנים סבורים שהוא השיג מעט, אם בכלל, מתוכניותיו.
התפיסה הזאת אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, סבור רני, וביידן השתמש בנאום מצב האומה כדי להציג את ההתקדמות בטיפול בכמה מן הבעיות ארוכות הטווח של ארה"ב: שינויי האקלים, תשתיות וביטחון לאומי. אבל הזמן עובד נגדו ביותר מאשר מובן אחד: יעברו שנים עד שהאמריקנים יחושו בהשלכות החיוביות של החקיקה הטרייה. זו הסיבה לכך שרובם לא מעניקים לו קרדיט אפילו על הטיפול בתשתיות, למרות חבילת ה-1.2 טריליון דולר שהעביר בקונגרס להשקעה בכבישים, גשרים ועמדות טעינה לרכב חשמלי. רוב מגבלות המחיר על תרופות שהטיל הקונגרס אשתקד – שאיפה של הדמוקרטים מזה 20 שנה – ייכנסו לתוקף רק ב-2026.
נאום מצב האומה נתן לביידן את ההזדמנות הטובה ביותר לפרוח. הוא עקץ את הרפובליקנים, התעלם מקריאות הבוז שלהם ואף גרם לכולם כולל כולם לקום ולהריע כאשר ביקש "לעמוד לכבודם של הזקנים". ביידן מרגיש בבית בגבעת הקפיטול, בין עמיתיו-לשעבר ברשות המחוקקת. חלפו הימים בהם יכול היה לחשמל את הקהל כנואם, אבל על הדוכן במליאה – ידיו צמודות כבתפילה, קולו יורד לעיתים ללחישה – הוא בטוח בעצמו ומשרה ביטחון, זקן השבט המוכר המבצע טקס לאומי מכובד.
קריאותיו של ביידן לאחדות ואל-מפלגתיות נשמעו פעם כהדים של העבר. אבל הוא הוכיח שלפניות כאלו עדיין יש כוח פוליטי והוא הצליח לזכות בתשואות דו-מפלגתיות בנאומו, כולל כאשר קרא לרפורמה במשטרה. בהתפתחות מעוררת תקווה, הרפובליקנים בבית הנבחרים ביטלו את כוונתם להעביר לפני הנאום החלטה שתגנה את ביידן על כך שלא מיהר להורות על הפלת בלון הריגול הסיני. במקום זאת, הם מקדמים כעת החלטה דו-מפלגתית המגנה את סין.
כאשר ביידן נאם, נוכחותו מאחוריו של קווין מק'ארתי – היו"ר הרפובליקני גבה הקומה, במקומה של ננסי פלוסי הדמוקרטית – הזכירה עד כמה השתנתה הזירה הפוליטית. רני מעריך, כי מצב זה יהיה לטובתו של ביידן אם אכן יתמודד שוב. הרפובליקנים מפולגים בנושאי פנים וחוץ, ולנוכח הרוב הדחוק שלהם – מק'ארתי יתקשה לכפות סדר יום שיטתי, שלא לדבר על מיתון החברים הקיצוניים בסיעה. חלקם התעלמו מבקשתו להתנהג בנימוס בנאום וקריאות הביניים שלהם גרמו להם להיראות קטנוניים.
אולם, חלפה ברובה התקופה בה כוחו של ביידן כמחוקק שיחק לטובתה של נשיאותו. לאחרונה אמר, שהוא הקים "קבינט לביצוע" – גוף המורכב ממי שתפקידם "הוא לא לעשות דבר אלא להסביר לציבור מה כבר עשינו". זמנם של חברי הגוף הזה ינוצל בצורה הטובה ביותר אם יוודאו שתקציבי הענק שאישר ביידן יושקעו בצורה נבונה. אם כך יעשו, הרי שבין אם ביידן ייבחר שוב ואין אם לאו – ההיסטוריה תראה את תקופת נשיאותו כנקודת מפנה. בהיבט הזה, החשוב באמת, הזמן דווקא פועל לטובתו.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
