|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
צבא אוקראינה. 150 מיליארד דולר [צילום: AP]
|
|
|
לסייע לאוקראינה כדי להגיע להסדר
|
|
מאמר המערכת בניו-יורק טיימס טוען שמטרת-העל של הסיוע המערבי היא לאפשר לאוקראינה לנהל מו"מ מעמדת עוצמה, אשר יוביל לסוג של שלום יציב
|
|
שנה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, המלחמה רחוקה מלהסתיים. עם כל האומץ האוקראיני והכשלים הרוסיים, אוקראינה לא יכולה להחזיק מעמד בשל סיוע מערבי מתמשך ומשמעותי – קובע ניו-יורק טיימס במאמר המערכת שלו (19.2.23). ארה"ב ובעלות בריתה הזרימו סיוע ב-150 מיליארד דולר ועמיהן הסכימו בגדול לשאת בנטל. אבל שאלות יעלו ככל שהמלחמה תימשך. "זה לא יכול להיות שיק פתוח לכל דבר", אמר יו"ר בית הנבחרים, קווין מק'ארתי – והוא צודק, סבור הטיימס.
התמיכה באוקראינה מחוץ לארה"ב ואירופה הרבה פחות מוצקה, מה שפוגע במאמצים להעניש את רוסיה. שר החוץ, אנתוני בלינקן, אמר בסוף השבוע, כי סין מסייעת לרוסיה בתחומים שאינם קטלניים ושוקלת ברצינות לסייע גם בציוד קטלני. כדי לחזק את התמיכה המערבית באוקראינה, יש להסביר מדוע היא כדאית גם מבחינה כספית וגם במחיר של סכנת עימות עם מעצמה גרעינית.
הסיבה הראשונה והמיידית היא המחויבות המוסרית והאתית של הדמוקרטיות להגנתה של מדינה שעצמאותה מאוימת בידי מעצמה סמכותנית. הגדרה עצמית היא עקרון עתיק יומין של מדיניות החוץ האמריקנית, וולדימיר פוטין הפר אותו בצורה בוטה. הוא איים להחזיר את אירופה לחוסר היציבות של ימים עברו, כאשר מדינות פלשו זו לזו ועיצבו בחוק את הגבולות ביבשת.
אכן, אפשר למתוח ביקורת על התנהגותה של ארה"ב עצמה – למשל בפלישה לעירק בטענות שווא או בחתרנותה נגד ממשלות בזמן המלחמה הקרה. יש גם הטוענים, כי ארה"ב גירתה את פוטין לפלוש לאוקראינה בכך שלא כיבדה את האינטרסים הלאומיים של רוסיה והרחיבה את נאט"ו מזרחה תוך שאיפה לצרף לברית את אוקראינה. אבל – מזכיר הטיימס – לצד המחלוקת בין היסטוריונים על התבונה שבהרחבת נאט"ו, יש לזכור שלא הברית יזמה זאת. היו אלו מדינות רבות אשר סבלו תחת המגף הסובייטי וביקשו להצטרף לנאט"ו כהגנה מפני השאיפות הרוסיות. ואילו הצטרפות אוקראינה לנאט"ו כלל לא נראתה באופק לפני שנה.
הייתה זו אוקראינה שהתקוממה ב"מהפכה הכתומה" נגד הבחירות המזויפות הפרו-רוסיות ב-2004, והיו אלו האוקראינים שיצאו לרחובות עשור מאוחר יותר נגד נסיגתו ברגע האחרון של הנשיא ויקטור יבוצ'נקוביץ מהידוק הקשרים עם האיחוד האירופי. הסכנה בה הבחין פוטין לא הייתה להשפעה הרוסית אלא לגורלו האישי: אוקראינה דמוקרטית ופרו-מערבית עלולה הייתה להכניס רעיונות לראשיהם של הרוסים. אין זה מקרה שתוקפנותו של פוטין כלפי המערב גדלה במקביל להקשחת סמכותנותו מבית, כאשר חיפש "הצדקה" בדמות "איום מערבי" לצעדי הדיכוי הגוברים.
|
|
נחישות נגד רודנים ובריונים
|
|
|
|
|
יותר דיכוי בבית, יותר תוקפנות בחוץ [צילום: AP]
|
|
|
בשורה התחתונה, אין שום דבר שעשו ארה"ב ובעלות בריתה בשלושת העשורים מאז קריסתה של בריה"מ, אשר יכול להצדיק בצורה כלשהי את נסיונו של פוטין להכניע את אוקראינה לשלטונו הברוטלי. חייבים לעצור אותו, ויש לאפשר לאוקראינה לבחור בעתיד עצמאי ודמוקרטי. את זה צריכים מנהיגי ארה"ב להדגיש לשם הצדקת הסיוע המתמשך. אם העימות יסתיים בהתחזקותה של אוקראינה, יהיה זה איתות לנחישותה ויכולתה של ארה"ב לסייע להדוף רודנים ובריונים. נכונותה של ארה"ב להתייצב נגד פוטין איחדה את רוב הדמוקרטיות המובילות מאחורי מטרה משותפת.
כך למשל, קשה לדמיין את שבדיה ופינלנד מבקשות להצטרף לנאט"ו, או שגרמניה הייתה מסכימה לשלוח טנקים נגד רוסיה – בלא מחויבותה הברורה של וושינגטון. התמיכה של בעלות ברית מרכזיות – כמו בריטניה, צרפת, גרמניה ופולין – אומנם אינה מתקרבת לזו של ארה"ב, אך הן הפגינו נכונות לשלם מחיר כלכלי משמעותי כאשר הצטרפו לעיצומים על רוסיה.
ועדיין, כאשר שוררת אי-ודאות כה רבה סביב הצפוי בשדה הקרב, לא ברור מה תהיה משמעותו של ניצחון לכל אחד מן הצדדים. חזרה לגבול של פברואר 2022 תגרום למתיחות לאורך קרוב ל-2,000 ק"מ, וקשה להניח שרוסיה תוותר אי-פעם על תביעתה לשלוט בחצי-האי קרים אותו כבשה ב-2014. רק דיפלומטיה יכולה להשיג משהו שדומה להסדר שלום יציב.
זו צריכה להיות מטרת-העל של הסיוע לאוקראינה, טוען הטיימס. זוהי הדרך היחידה בה יוכלו הרוסים להתחיל לשקם את יחסיהם הכלכליים והחברתיים עם אירופה, והדרך היחידה בה תוכל אירופה לאשרר את הסדר שהביא לה עשרות שנים של יציבות, שגשוג וביטחון יחסיים מאז מלחמת העולם השנייה. אבל לדיפלומטיה רצינית יש סיכוי רק אם רוסיה תפנים שאינה יכולה להוריד את אוקראינה על ברכיה. כדי שזה יקרה, ארה"ב ובעלות בריתה חייבות להמשיך את הסיוע.
|
|
| תאריך:
|
20/02/23
|
|
|
עודכן:
|
20/02/23
|
|
איתמר לוין
|
|
+ביידן הגיע לקייב - ערב יום השנה לפלישה
|
|
12:12 20/02/23 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
הנשיא אמור היה לבקר בוורשה, אך הגיע במפתיע לבירת אוקראינה במטרה להפגין את התמיכה המתמשכת של ארה"ב במדינה - הן מול פוטין והן מול הרפובליקנים בקונגרס
|
|
|
ביידן וזלנסקי היום בקייב [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
|
|
|
+אדלשטיין ואלקין הגיעו לביקור בקייב
|
|
11:53 20/02/23 | יאיר נבות |
הבוקר הגיעה לקייב מיני משלחת פרלמנטרית מישראל במסגרת אגודת הידידות של שתי המדינות - יו״ר ועדת חוץ וביטחון ח״כ יולי אדלשטיין מהקואליציה וח״כ זאב אלקין מהאופוזיציה. שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי קיבל אותם. השניים צפויים להיפגש ב״ראדה״, הפרלמנט האוקראיני, עם יו״ר הפרלמנט, עם שר ההגנה אולקסיי רזניקוב, עם סגנו של שר החוץ קולבה (שבעצמו שוהה במינכן ולכן לא ייפגשו עמו) ואולי גם הנשיא זלנסקי, תלוי כמובן בזמינותו. הם צפויים לבקר גם בבוצ׳ה.
|
|
|
|
|
|
|
לסייע לאוקראינה כדי להגיע להסדר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אמונחטאפ
|
21/02/23 17:04
|
|
מחרתיים יתרחשו כמעט במקביל שני דברים: הנשיא פוטין צפוי לנאום במוסקבה את נאומו המסורתי לפני "האסיפה הפדראלית" - כינוס משותף של שני בתי הפרלמנט, שבו הוא צפוי להתמקד בסוגיות פנים וחוץ, ומן הסתם חלק משמעותי יעסוק במלחמה באוקראינה ויחסיה של רוסיה עם המערב.
|
|
|
|
|
המטרה מספר אחת של מדינאים, גנרלים ודיפלומטים במערב, אשר התכנסו בסוף השבוע לוועידת מינכן לביטחון, היא להביס את רוסיה באוקראינה. הם מפגינים תקיפות מוחלטת. סגנית נשיא ארה"ב, קאמלה האריס, שבה והצהירה על מחויבותה של ארצה לאוקראינה. הנשיא עמנואל מקרון הציע דרכים להבטיח שרוסיה אכן תובס ושהמערב ימשיך לחזק את קייב. שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, אמר בשבוע שעבר בפגישת שרי ההגנה של נאט"ו, כי למתקפת-נגד אוקראינית באביב יש סיכוי טוב להצליח. ראש המטות המשולבים, הגנרל מארק מיליי, אומר שרוסיה המבודדת כבר הפסידה מבחינה אסטרטגית, מבצעית וטקטית.
|
|
|
|
|
שר החוץ אלי כהן הגיע הבוקר לקייב ברכבת, והתקבל ע"י שגריר ישראל מיכאל ברודסקי. הביקור הזה חשוב, ולו משום שזהו ביקור ראשון של בכיר ישראלי בקייב מאז החלה הפלישה הרוסית לפני שנה. כהן צפוי להיוועד עם עמיתו האוקראיני דמיטרו קולבה אך גולת הכותרת תהיה פגישתו עם הנשיא זלנסקי.
|
|
|
|
|
ב-9.2.23 הודיע ולדימיר זלנסקי לעמיתתו במולדובה, מאיה סנדו, על מזימה רוסית להרוס את ממשלתה הפרו-מערבית. למחרת חצה טיל רוסי את המרחב האווירי של המדינה בדרכו לאוקראינה. באותו יום התפטרה ראש הממשלה, נטליה גבריליטה, אך לא בשל האיום הרוסי אלא בגלל האינפלציה הגואה. המחליף המיועד, דורין רסין, אמר שהעלאת השכר עומדת בראש סדר היום שלו, אך הדגיש גם את ההגנה על ביטחון המדינה.
|
|
|
|
|
המלחמה באוקראינה עומדת על סף שלב חדש. רוסיה הגבירה בימים האחרונים את מתקפות הטילים ובמהלך החורף גייסה 300,000 חיילים חדשים. רבים מהם מרוכזים במזרח אוקראינה, כנראה לקראת מתקפה. ניו-יורק טיימס מעריך, כי מטרתה תהיה לתפוס את כל חבל דונבס, תוך ניצול העדיפות העצומה שלה בכוח אדם. גם האוקראינים מצידם צפויים לצאת לפעולה בשבועות הקרובים.
|
|
|
|
|
