|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
סוויפט. 12-11 מיליון דולר לקונצרט [צילום: ג'ורג' פרקר, AP]
|
|
|
למה טיילור סוויפט לא מרוויחה יותר
|
|
פול קרוגמן משווה בניו-יורק טיימס את הכוכבת הנוכחית לזמרת הסופרן השבדית ג'ני לינד של שנות ה-1850 כדוגמה להשפעות הטכנולוגיה
|
|
כמעט כמו כל מדינה, שבדיה חוותה לאחרונה מאינפלציה גבוהה: 9.7% בשנה האחרונה. הסיבות לכך מגוונות: סיוע ניכר בקורונה, פגיעות המגיפה בשרשרת האספקה, המלחמה באוקראינה וביונסה. ברצינות, כותב פול קרוגמן בניו-יורק טיימס. ביונסה השיקה בשבדיה בחודש שעבר את מסע ההופעות העולמי שלה, ורבים טענו שהצופים הרבים בשני הקונצרטים הזניקו את מחירי המלונות והמסעדות עד כדי השפעה על שיעור האינפלציה. סביר להניח שקונצרטים של טיילור סוויפט יגרמו לתופעה דומה. קונצרטים חיים הם עסק גדול, אבל מדוע?
עסקי הקונצרטים מלמדים כמה דברים מעניינים על התפקיד המוזר שעשויה הטכנולוגיה למלא בקביעת ההכנסה, מסביר קרוגמן. התעלומה המרכזית היא מדוע טיילור סוויפט לא מרוויחה יותר. בציניות אפשר לטעון שהיא עושה הרבה כסף בזכות יכולתה השיווקית, אך האמת היא שמדובר באמנית מוכשרת מאוד עם נוכחות בימתית נהדרת. ועדיין, יש הרבה אמנים מוכשרים. מדוע רק מעטים מרוויחים כל כך הרבה?
תיאוריה ידועה של הכלכלן שרווין רוזן מסבירה, כי הטכנולוגיה המודרנית גורמת לכך שהקהל הפוטנציאלי של אמנים מבצעים גדול בהרבה מאשר בעידן בו היו רק הופעות חיות. לכן, אמן שהוא רק קצת יותר טוב – או אפילו נחשב לקצת יותר טוב – מאשר מתחריו, עושה הרבה כסף דרך מדיה המונית, מכירת תקליטים ועוד.
אבל על פני השטח, זה לא מה שקורה עם סוויפט או ביונסה. הן עושות סכומים אדירים בעיקר לא מהקלטות וזכויות אלא מקונצרטים. וזה נורמלי: אדם קרוגר לימד את קרוגמן, שמוזיקאים תמיד עשו את רוב כספם מהופעות. זה נכון גם היום, בעידן הסטרימינג. אבל יש קונצרטים ויש קונצרטים; כיצד הטכנולוגיה מסבירה שההכנסות מאלו של סוויפט מגיעות ל-12-11 מיליון דולר?
|
|
המוזיקה זמינה בכל מקום ובכל זמן
|
|
|
|
לינד בכרזה להפקה של ברנום
|
|
|
התשובה היא: המיקרופון, המאפשר לאמן להופיע בפני רבבות בבת אחת. ליתר דיוק: הטכנולוגיה המתקדמת יותר של מערכות השמע, המאפשרות למלא אצטדיונים ואשר לא הייתה קיימת בזמן החיפושיות. אבל זו הנקודה: סיורים יוקרתיים של מוזיקאים כוכבי-על אינם סיפור חדש. הם החלו בשנות ה-1850. כאשר זמרת הסופרן השבדית ג'ני לינד קיימה 95 קונצרטים בארה"ב בניהולו של לא אחר מאשר פ"ט ברנום, מנהל הקרקס הנודע, עם מכירות של 7,000 דולר בכל אחד.
זה לא נשמע הרבה ולינד קיבלה רק חלק קטן מההכנסות; ברנום נטל את הרוב (סוויפט, שהיא גם אשת עסקים מצוינת, מקבלת את רוב ההכנסות מכרטיסים בעוד האמרגנים מוכרים הרבה מרצ'נדייז). אבל המחיר לצרכן באותה עת היה נמוך פי 40 מאשר היום, כך שהכנסותיה של לינד היו נאות. הצלחתה הייתה גדולה עוד יותר לנוכח העובדה, שארה"ב של אז הייתה הרבה פחות עשירה מאשר כיום, עם תוצר לנפש נמוך פי 600, כך שתושביה לא יכלו להרשות לעצמם בילויים כמו היום. בערכים ריאליים, ההכנסות מכל קונצרט שלה היו 4.5 מיליון דולר.
ההכנסות בקונצרטים של סוויפט כפולות ואף למעלה מכך. אבל למה לא יותר? ככלות הכל, לינד הופיעה באולמות שהיו מספיק קטנים כדי שהמאזינים ישמעו אותה בלי מיקרופון; סוויפט ממלאת אצטדיונים בני 50,000 מקומות. תשובה אחת היא, שעצם הגודל של המתקן גורמת לכך שכרטיס להופעתה אינו נדיר כמו להופעה של לינד. אבל יש לזכור, שאוכלוסיית ארה"ב כיום גדולה בהרבה מאשר לפני 170 שנה.
תשובה טובה יותר, משער קרוגמן, היא שתפקידם של הקונצרטים החיים כיום קטן מאז בשנות ה-1850. אז הם היו הדרך היחידה לשמוע מוזיקה, או לפחות – מוזיקה מקצוענית. כיום המוזיקה זמינה בכל מקום ובכל זמן. קונצרטים חיים הם עדיין חוויה מיוחדת; הם אחת ההנאות הגדולות ביותר שלי, מעיד קרוגמן על עצמו. אבל הם משרתים נישה קטנה מזו ששירתו בעבר.
בכל מקרה, טיילור סוויפט נותנת – מלבד המוזיקה שלה – גם חומר למחשבה. זוהי תזכורת לכך שהשלכות ההתקדמות הטכנולוגית עשויות להיות מורכבות מכפי שאנו רגילים לחשוב, ושהטכנולוגיה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר איננה בהכרח זאת שאנו רגילים להצביע עליה.
|
|
| תאריך:
|
22/06/23
|
|
|
עודכן:
|
22/06/23
|
|
איתמר לוין
|
|
למה טיילור סוויפט לא מרוויחה יותר
|
|
צריך לא מעט כדי להפחיד קציני מודיעין, אבל המתקפה הרוסית על מטה הביון האוקראיני בקייב במרס 2022 עשתה זאת. טילים נחתו, חלונות התנפצו, בניינים הזדעזעו. הקצינים, שהמתינו לפגישה עם מפקדם, השתטחו ארצה. אחרי כמה דקות נפתחה הדלת והגנרל קירלו בודנוב נכנס. "הכל בסדר", אמר, הורה להם לקום, ניער את מדיו, חבש את כובעו ויצא לבדוק את הנזק.
|
|
|
|
|
בדיוק כמו שהנפט הפך לנשק בידי מפיקיו בשנות ה-1970, הדומיננטיות הסינית באספקת חומרי גלם חיוניים עלולה להפוך למאיימת. קובלט, גרפיט, ליתיום, ניקל - כל אלו חיוניים לביטחון, סמארטפונים וטכנולוגיות דיגיטליות אחרות, ובמיוחד לאנרגיה נקייה שאינה אפשרית בלעדיהם. סין היא כמעט מונופול ומספקת קרוב ל-90% ממה שמוגדר כמחצבים נדירים. מצב זה גורם לאוסטרליה, יפן וקוריאה הדרומית לחפש חלופות, בתהליך שלדברי אקונומיסט מגדיר עידן חדש של גיאו-פוליטיקה מבוססת משאבים.
|
|
|
|
|
הדנים עושים את זה. ההולנדים עושים את זה. אפילו ג'מייקה, הונדורס ופפואה גינאה החדשה מצהירות על יעדי מדיניות החוץ והביטחון שלהן. מעכשיו – גם גרמניה. שנים ארוכות היא סירבה להפגין את שריריה למרות היותה הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם ועמוד תווך באיחוד האירופי. אבל בשבוע שעבר פרסמה ברלין לראשונה את אסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה.
|
|
|
|
|
בחודשים שלאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה, כל רמז לחדשות רעות – בשדה הקרב ואף הרחק ממנו – הזניק את מחירי האנרגיה. אבל מאז ינואר השנה – המצב שונה: מחיר הנפט (ברנט) מסתובב באזור 75 דולר לחבית, לעומת 120 דולר אשתקד. מחירי הגז באירופה נמוכים ב-88% לעומת השיא באוגוסט שעבר.
|
|
|
|
|
ביקורו בן היומיים של אנתוני בלינקן בבייג'ינג (18-19.6.20) התנהל טוב ככל שניתן היה לצפות. שר החוץ האמריקני ניהל, כלשונו, שיחות "קונסטרוקטיביות" ו"ממשיות" עם הנשיא שי ג'ינפינג ובכירים אחרים. שני הצדדים הביעו את רצונם לייצב את היחסים אשר נראו כשקועים במערבולת, ואמרו שהשיחות הארוכות הדגישו את הרצון המשותף למצוא דרכים להתקדם למרות המתחים העצומים בין שתי המדינות.
|
|
|
|
|
